שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    איך נשמע השיר החדש של פרל ג'אם? לא ברור
    הלהקה המעצבנת ביותר בעולם מוציאה שיר מחאה בועט למעריצים השרופים שלה ולנו היא משחררת רק 25 שניות. וגם: כריס קורנל המנוח שר פואמות של ג'וני קאש, סטון טמפל פיילוטס לא עוצרים במוות וג'ורג' עזרא עושה לנו נעים באוזן. הסינגלים החדשים שאתם חייבים לשמוע (בספוטיפיי)

    טרחנות כסימן היכר

    פרל ג'אם ממשיכה לשמר את מעמדה כלהקה המעצבנת ביותר בעולם, תואר אותו היא נושאת בגאון כבר לא מעט שנים. כפי שכותב שורות אלה הבהיר בעבר, לאדי וודר ושות' תמיד יישמר מקום של כבוד בליבו, עוד מהימים בהם עיצבו את תפישתו המוזיקלית ויצרו שירים נהדרים כמו State of Love and Trust (מתוך סרטו של קמרון קרואו שגם שמו של המדור החדש הזה הוא סוג של מחווה לו). אבל לא מעט שנים עברו מאז והשורדים האחרונים של דור הגראנג' (אתם יודעים, כי כל הסולנים האחרים כבר הזדכו על החיים שלהם בשלל דרכים לא טבעיות) ממשיכים להופיע נהדר ומוציאים בעקביות אלבומים לא מעניינים במיוחד. האחרון Lightning Bolt יצא לפני כמעט חמש שנים ולא השאיר חותם. לא שמישהו מצפה מהם להוציא עוד Ten או Vs. (לנצח המוצלח מבין השניים) אבל בשלב זה של הקריירה שלהם, היינו מצפים מאדי והחבר'ה לקצת פחות טרחנות, שהפכה במכוון או לא, לסימן ההיכר שלהם.

     

    פרל ג'אם - Can't Deny Me

    פרל ג'אם - Can't Deny Me

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    קחו לדוגמה את הסינגל החדש שלהם Can't Deny Me שיצא השבוע. רגע, בעצם ייתכן שלא ידעתם שפרל ג'אם הוציאו סינגל חדש, פשוט משום שהוא שוחרר כמתנה לחברי מועדון ה-Ten שלהם. כל יתר האנושות זכתה להצצה של לא יותר מ-25 שניות, למה שמוגדר כשיר מחאה אנטי-טראמפי. זה בסדר שפרל ג'אם רוצה לפנק את המעריצים השרופים שלה, אבל איך נגיד? לא בטוח שלמנוע מיתר העולם את המוזיקה שלהם גורם למוצר שלהם להיתפס כפרימיום. בכל זאת, השנה היא 2018 ואם פרל ג'אם רוצה לצבור לעצמה כמה מעריצים חדשים, ולא להסתמך רק על קהל עוקביה הנאמן והעיוור שזוכר לה חסד נעורים, אולי כדאי שתיישר קו עם האופן בו מוזיקה מופצת היום. מי שבכל זאת רוצה לשמוע את השיר במלואו יכול לעשות זאת בשירותי סטרימינג כמו ספוטיפיי, נניח.

     

    עוד בערוץ המוזיקה:

    קליפר: אם יש גן עדן כך הוא נראה

    חדש על המגש: לו הייתי כורסה בלב ים

     

    על שיבה ופרידה 

    והינה דוגמה למוזיקאי מאותה הסצינה שדווקא התבגר בכבוד ובחן, אם שוכחים לו שני אלבומים איומים (אתם יודעים בדיוק באילו מדובר) ובעובדה שהוא ובכן, כבר לא איתנו. המוות של כריס קורנל היה עצוב באותה מידה שהיה בלתי צפוי, אבל בחייו ובשנותיו האחרונות הרבה סולן סאונדגרדן המנוח להקליט לא מעט שירים אקוסטיים - מקוריים וקאברים לשירים אחרים. אחד חדש שיצא בשבוע שעבר הוא You Never Really Knew My Mind, גרסה מולחנת של קורנל לשתי פואמות מחוברות של ג'וני קאש, מתוך אלבום שייצא ב-6 באפריל ויוקדש לביצועים של אומנים שונים לשירים לא מוקלטים של המוזיקאי האהוב, וייקרא Forever Words.

     

    כריס קורנל - You Never Really Knew My Mind 

     

    הבן, ג'ון קארטר קאש, סיפר בתכנית של מגיש המוזיקה זיין לואו כי מדובר בצמד שירים שנכתבו ב-1976, השנה בה התגרש אביו מאישתו הראשונה ויויאן והתאהב באישתו השנייה ג'ון (כן, לבן קוראים John ולאימא קוראים June - בעברית זה נכתב בצורה זהה). קורנל זכה בעצמו לקאבר של קאש לשיר Rusty Cage של להקתו סאונדגרדן בעבר. "אף פעם לא ידעת את נפשי" הוא השיר הראשון שיוצא מאז מותו הטראגי של קורנל במאי של השנה שעברה, וברוח שירי הסולו האקוסטיים שלו מדובר בממתק מריר שממש בלי כוונה, מנציח בסופו של דבר שני מוזיקאים אדירים – מחבר ומבצע. אלבום עם חומרים מקוריים של קורנל, שהקליט טרם מותו ולא הספיק להוציא, מתוכנן גם הוא באופק הלא כל כך רחוק.

     

    סטרוק פייס

    דור גיטרות אחד אחרי כל המדוכאים מסיאטל שהופיעו כאן למעלה, היה שייך לניו יורקרים שמחים דוגמת LCD סאונדסיסטם, היה יה יהז והסטרוקס. האחרונים מתפקדים גם כלהקה בכאילו כבר כמה שנים ועם אלבום חדש באופק נראה שקזבלנקס מעדיף כבר את הרכב הצד שלו דה ווידז מאשר את להקת האם. כותב שורות אלה חזה בו עם הווידז בבארבי התל אביבי ובדיוק שבוע לאחר מכן עם הסטרוקס בהייד פארק בלונדון, וקשה היה להתכחש לעובדה שאל אחת ההפעות ניכר היה שקזבלנקס ניגש כפקיד שבא לדפוק כרטיס, בעוד השנייה נדמתה עבורו כמו חוויה מהנה באופן אובייקטיבי. ניתן לכם לנחש איזו הופעה מתאימה לאיזה מההרכבים.

     

    אלברט האמונד ג'וניור - Set To Attack 

     

    אבל קזבלנקס הוא החוליה הבולטת השנייה בסטרוקס, לצד אלברט האמונד ג'וניור כמובן, שהוציא כעת את אלבום הסולו הרביעי שלו. כדרכו של הגיטריסט גם הפעם מדובר בחומרים שנשמעים דומים באופן לא מפתיע לאלו שהוא מקליט עם הסטרוקס. זה בסדר, יש גם קסם בהתמדה וסיפוק הסחורה. ואת זה מיטיב האמונד ג'וניור לעשות גם הפעם בשירים כמו Far Away Truths הנהדר או Set to Attack. במילים אחרות – אם קזבלנקס לא מספק לנו סטרוקס, טוב שיש מי שדואג לכך.

     

    אותה טיסה, קפטן חדש 

    אגב גראנג', סיאטל וסולנים מתים (או כאלה שהיו מתים לעזוב את הלהקה הוותיקה שלהם), גם סטון טמפל פיילוטס החליטו להמשיך הלאה, ולא נתנו לזוטות כמו מותו של הפרונטמן סקוט ווילנד לעצור אותם. ווילנד היה פצצת זמן מתקתקת במשך שנים ושלל התמכרויות, גמילות ונפילות מחדש הביאו בסופו של דבר למותו בדצמבר 2015 (כשיש מי שבכלל תהה איך הוא החזיק מעמד בחיים עד אז). ברוח להקות כמו אליס אין צ'יינס שהמשיכו בלי ליין סטיילי, או אינקסס שהחליפו את מייקל האצ'נס, כעת מגיע תורם של האחים דין ורוברט דלאו להמשיך ולהחזיק את המותג STP בחיים. אל נעליו הגדולות של ווילנד נכנס הסולן ג'רי גאט, מתחרה ב"אקס פקטור" האמריקני בעבר וגם איש להקת הניו-מטאל שאתם לא מכירים, דריי סל.

     

    סטון טמפל פיילוטס - Meadow

     

    האלבום הראשון שלהם במבנה החדש יצא מחר (יום ו') וייקרא למרבה הפלא Stone Temple Pilots. "תאמרו אז מה? ללהקה מותר להעניק לאלבום חדש את שמה, בטח כשמדובר בהצהרת כוונות ובאמצעי להכריז לעולם 'הינה, זו סטון טמפל פיילוטס החדשה', תגידו 'תתחדשו' ובואו נמשיך הלאה", אבל חדי הזיכרון שבינינו ודאי לא ישכחו שגם לאלבום האחרון של STP עם ווילנד האז-עוד-לא-מנוח, קראו בדיוק באותו השם. אז בואו נקרא לו סטון טמפל פיילוטס 2018 ונספר שמדובר באלבום ראוי, שמוביל סולן עם איכויות ווקאליות שיזכירו למעריצים את אלה של האיש אותו החליף בתפקיד. יש בו בלדות, שיר גראנג'י למהדרין כמו Roll Me Under ורוק גיטרות לא מורכב אבל אפקטיבי בדמות Meadow המובא לפניכם. טיסה נעימה שתהיה.

     

    עזרא בדרך

    לא יודע איך להגיד את זה בלי להרגיש קצת רע, אבל היר גואוז: ג'ורג' עזרא לא מעצבן אותי. להיפך. יש משהו חביב בזמר שנראה כמו הכלאה בין ג'וש הומי ששר על בודפשט לקנת' פארסל מ-"30 רוק", ושר בקול עבה בנעימות מתקתקה. עזרא פרץ לחיינו לפני כ-4 שנים עם האלבום Wanted on Voyage שסיפק להיטי רדיו נטחנים כמו Blame it on Me ואותו שיר על בירה הונגרית, אבל הוא מסרב להפוך לסנסציית פופ של אלבום אחד ומוציא כעת את Stating at Tamara's, אלבום שני שמקווה לשחזר את הצלחת קודמו ויצא בשבוע הבא.

     

    ג'ורג' עזרא - Hold My Girl
     
    עד כה יצאו ממנו שלושה סינגלים, בהם Hold My Girl החמוד, שמלווה בקליפ "קריוקי" די מקסים, ואם גם לכם הוא נוגע בדרך כלשהי אין לכם סיבה להתבייש. כן, עזרא לא נחשב יוצר חד במיוחד ובסופו של דבר מדובר רק בסינגר סונגרייטר בולט בזרם די גדול של פולקיסטים שעושים פופ חמוד נורא, שיש שמוצאים בלתי נסבל בעליל ואחרים רואים בו נחמה במשקל נוצה, במיוחד בין כל הרגהטון והטראפ שצצים בכל פינה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים