ניסנקורן: "מהחודש הבא שכר המינימום לשעה יעלה ל-29 שקל"

כשנה לאחר חתימת ההסכם, נחתם אתמול הצו שמבשר על קיצור שבוע העבודה במשק הישראלי בשעה אחת החל מהחודש הבא. המהלך העלה שורת שאלות, ביניהן כמה מהעובדים במשק אכן יושפעו מהמהלך, וכן האם הוא יביא להעלאת שכר המינימום השעתי.

אתמול טענו המעסיקים כי הצו אינו תקף לעובדים במשרות חלקיות, ולכן לא תהיה לו כל השפעה על השכר השעתי, אולם בראיון לאולפן ynet אמר היום (ב') יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן כי מבחינתו אין אפשרות לפרשנות אחרת, וכי שכר המינימום השעתי יעלה ל-29.12 שקל כבר בחודש הבא.

על מי חל הצו לקיצור שבוע העבודה?

הצו קובע כי מעתה משרה מלאה תחשב 182 שעות עבודה בחודש במקום 186 שעות כיום, וכי קיצור שבוע העבודה יבוצע על ידי הפחתת שעת עבודה אחת ביום מוגדר - במהלך שבוע העבודה. אם המעסיק לא יאפשר לעובד לעבוד שעה אחת פחות, הוא ייאלץ לשלם לו עבור שעה נוספת. צו ההרחבה חל על כל המשק, אך נראה כי עובדים המשתכרים לפי שכר גלובלי הכולל בתוכו את השעות הנוספות, לא יושפעו מהקיצור.

בראיון טען היום ניסנקורן כי קיצור שבוע העבודה ישפיע באופן מיידי על שלושה מיליון שכירים בישראל. "העובדים לפי שעות גלובליות הם מיעוט במשק. על רוב הציבור חל חוק שעות עבודה ומנוחה, ומגיעות לו שעות נוספות, על פי דיווח, והן יושפעו באופן ישיר. שבוע העבודה יורד ל-42 שעות עבודה בשבוע - פחות 50 שעות בשנה. ערך השעה עולה, ושכר המינימום עולה עוד פעימה ל-29.12 שקל לשעה".

שכר המינימום יעלה או לא?

כאמור נושא עליית שכר המינימום לשעה עמד אתמול במחלוקת. שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, מולו חתם ניסנקורן ההסכם לקיצור שבוע העבודה, טען בכל תוקף כי שכר המינמום לא יעלה בעקבות הצו. "חשוב להבהיר, וזאת על מנת למנוע בלבול אצל העובדים, כי שבוע העבודה יקוצר בשעה, אך ורק לעובדים העובדים במשרה מלאה, והצו לא משפיע על עובדים במשרה חלקית או על חוק שכר המינימום במשק", נמסר מהתעשיינים.

סעיף 2.8 בהסכם, עליו מסתמך ניסנקורן, קובע כי "בהתאמה לקיצור שבוע העבודה, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות לחודש עבודה". ובהתאם לשכר המינימום למשרה מלאה שעומד כיום על 5,300 שקל, חשבון פשוט מביא לכך ששכר המינימום לשעה יעמוד על 29.12 שקל.

בארגוני המעסיקים מסתמכים באמירתם על סעיף אחר בהסכם, שקובע כי "הפחתת שעת העבודה לפי צו זה לא תהווה עילה לתביעת תוספות שכר או להפחתות שעות עבודה או לשינויים בתנאי העבודה של העובדים המועסקים לפני תחילת צו זה 42 שעות או פחות".

עובדת ניקיון. האם גם העובדים החלשים יהנו מקיצור שבוע העבודה?(צילום: גיל יוחנן)

במענה לשאלת ynet בנושא אמר ניסנקורן כי מבחינתו לא ניתן לפרש את הדברים אחרת. "אני מכבד הסכמים, וההסכמים מחייבים חלוקה ב-182, גם במשרות חלקיות. כל אחד יראה בחודשים הקרובים שלא ישלמו פחות מ-29.12 ואיפה שישלמו פחות אנחנו נהיה שם, ואדאג גם שיתקנו את החוק בהתאם. אם צריך לתקן אותו אנחנו נתקן אותו, ואני אעמוד על זה כי זה מתחייב".

מה קרה ליוזמת סופי השבוע הארוכים?

הצו נותן כאמור תוקף להסכם שנחתם כבר לפני שנה בין ההסתדרות למעסיקים לקיצור שבוע העבודה. אז למה עבר כל כך הרבה זמן עד ששר העבודה והרווחה, חיים כץ, חתם על צו ההרחבה? הסיבה היא היוזמה לשבוע עבודה מקוצר המבוסס על 4-6 סופי שבוע ארוכים בשנה (שיכללו את ימי א') בה תמכו שר העבודה כץ ושר הכלכלה, אלי כהן.

נכון לעכשיו יוזמה זו עדיין לא נקברה סופית. בצו ההרחבה הנוכחי נכתב בפירוש כי "אם יקבע בחוק שבוע עבודה מקוצר המבוסס על סוף שבוע ארוך (ימי א' חופשיים) - יפקע תוקפו של צו זה".

כשנשאל לגבי היוזמה אמר ניסנקורן ל-ynet כי לא הייתה הצעה כזאת על השולחן אשר ניתן ליישם אותה. " לצערי לא קיבלתי שום הצעת פיתרון קונקרטית יישומית", אמר, "מעבר לזה המשמעות של הורדת שעה אחת בשבוע, ו-50 שעות בשנה, היא שישה ימים. וכשמישהו יבוא אליי עם הצעה יישומית, אז אני אהיה פתוח לדיון. אבל אני מחוייב קודם כל לקיצור שבוע העבודה ל-40 שעות".

איך יושפעו העובדים במשמרות לילה מההסכם?

כדי לקבל את הסכמת המעסיקים לקיצור שבוע העבודה, שילמה ההסתדרות "מחיר" אשר מאפשר להעסיק עובדים ביותר משמרות לילה. לפי הצעת החוק שאושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה לפני חודש, ניתן יהיה להעסיק עובד במשמרות לילה ב-7 מתוך 14 ימי עבודה, במקום 7 מתוך 21 כיום.

בנוסף, קבעה ההצעה כי עובד יוכל לעבוד 16 שעות נוספות בשבוע, במקום 15 כיום. כמו כן נקבע כי שר העבודה והרווחה יוכל להתיר העסקת עובדים בשעות נוספות ב"טעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק, או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים, או ענף עבודה מסוים".