שתף קטע נבחר
 

מחקר: הטיפול שעשוי למנוע מחלות לב ושבץ מוחי בחולי סוכרת

מחקר ראשון מסוגו בעולם חקר התוצאות של הטיפול בתרופה חדשנית שעשויה למנוע התקפי לב ושבץ בחולי סוכרת. התוצאות - מעוררות תקווה: אצל חולים שנטלו את התרופה נצפו הפחתה של 49% בסיכון לתמותה מכל סיבה, הפחתה של 36% באשפוזים על רק של אי ספיקת לב, הפחתה של 19% בהתקפי לב והפחתה של 32% בשבץ מוחי

חולי סוכרת סוג 2 נמצאים בסיכון למספר בעיות בריאותיות שונות ומצבים מסכני חיים. המחלה פוגעת בכלי הדם הקטנים והגדולים ולאורך השנים הנזק המצטבר יכול לפגוע באיברים חשובים – ובעיקר בלב.

 

למעשה, מחקרים מראים שחולי סוכרת נמצאים בסיכון של עד פי חמישה ללקות בליבם לעומת מי שאינו סוכרתי. לכן, יש חשיבות כבר בשלב מוקדם של הטיפול לבחון כיצד להפחית את הסיכון של חולי הסוכרת לאירועים קרדיו וסקולריים.

 

בכנס ה-ACC של האיגוד הקרדיולוגים האמריקני שנערך בקליפורניה הוצגו ממצאי CVD-REAL, מחקר ראשון מסוגו בעולם, אשר עקב אחר התוצאות של הטיפול במעכבי SGLT2 (טיפול בכדורים שיש להם מנגנון פעולה ייחודי שמסלק עודפי סוכר באמצעות הכליה דרך השתן) בהשוואה לתרופות אחרות להורדת רמות הגלוקוז בקרב חולי סוכרת סוג 2.

 

המחקר בחן את השפעתו של הטיפול על שבץ מוחי והתקפי לב אצל החולים שקיבלו את התרופות של מעכבי SGLT2 בהשוואה למטופלים שנטלו מגוון של תרופות אחרות לסוכרת, ביניהם מטפורמין, תרופות מקבוצת הטיפול סולפניל אוריאה, DPP4 ועוד.

 

המחקר נערך במספר רב של מדינות הכוללות בין היתר גם את התוצאות של חולי הסוכרת מישראל.

  

מנגנון פעולה ייחודי. תרופות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מנגנון פעולה ייחודי. תרופות(צילום: shutterstock)

 

דרך הטיפול

במחקר שנבחר למחקר שעשוי להשפיע הכי הרבה על הדרך בה יטפלו רופאי לב בסוכרת, בחנו החוקרים את מידת הסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא (ACD), הסיכון לאשפוז בשל אי ספיקת לב (hHF), התקף לב (אוטם לבבי או MI) ושבץ מוחי בחולים עם סוכרת מסוג 2 שקיבלו טיפול במעכבי SGLT-2 בהשוואה לחולים שקיבלו תרופות מקבוצות אחרות לסכרת.

 

המחקר עקב אחר למעלה מ-400,000 מטופלים בשש מדינות – אוסטרליה, קנדה, ישראל, יפן, סינגפור ודרום קוריאה, כאשר 73% מהם לא היו בעלי היסטוריה של מחלות לב וכלי דם.

 

הנתונים הללו, המוגדרים "נתוני עולם אמיתי", מצטרפים לנתונים של מחקר קודם שנעשה לפני שנה ומספקים תמונה רחבת היקף של יותר מ-700,000 חולים בכל העולם.

 

רוב המטופלים (76%) במחקר העולמי שהוצג טופלו בתרופה פורסיגה וחלקם (24%) בתרופות נוספות מהקבוצה ביניהן ג'ארדינס. שתי התרופות כלולות בסל התרופות.

 

על פי המסקנות – אצל חולים שנטלו את תרופות הסוכרת מסוג של מעכבי ה-SGLT2 נצפו הפחתות משמעותיות בסיכון הקרדיו-וסקולרי: הפחתה של 49% בסיכון לתמותה מכל סיבה, הפחתה של 36% באשפוזים על רק של אי ספיקת לב, הפחתה של 19% בהתקפי לב ו-32% בשבץ מוחי.

 

לאור הממצאים, הרופאים מעריכים שאם חולי הסוכרת יטופלו בשלב מוקדם בתכשירי הקבוצה – לפני שהם יסבלו מאירועי לב ושבץ מוחי, ניתן יהיה להפחית את הסיכון העתידי שלהם לחלות.

 

כאמור, מרבית המטופלים שנכללו במחקר לא סבלו מעולם ממחלות לב ורק 27% מהמשתתפים היו בעלי היסטוריה רפואית של אירועים קרדיו וסקולריים וזאת כדי לייצג עד כמה שניתן את המצב באוכלוסיית הסוכרתיים.

 

אם חולי סוכרת יטופלו מוקדם - ניתן יהיה להפחית הסיכון להתקף לב (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אם חולי סוכרת יטופלו מוקדם - ניתן יהיה להפחית הסיכון להתקף לב(צילום: shutterstock)

 

בניגוד למחקרים קודמים, במחקר הזה, ביקשו החוקרים לבחון את מידת ההשפעה של הטיפולים מסוג מעכבי SGLT2 על קבוצת חולי הסוכרת הגדולה ביותר שקיימת בחיים האמתיים, כאלו שעדיין אינם סובלים מבעיות קרדיו וסקולריות אבל נמצאים בסיכון לסבול מבעיות כאלו בגלל מחלת הסוכרת שלהם.

 

בישראל, הנתונים שנכללו במחקר הענק כללו מעל מ-19,000 חולי סוכרת סוג 2 שטופלו במעכבי SGLT2 או בתרופות אחרות לסוכרת סוג 2, והגיעו ממאגרי המידע של קופת חולים מכבי.

 

את המחקר בארץ הוביל פרופ' אבי קרסיק, יו"ר איגוד האנדוקרינולוגיה ומנהל המכון האנדוקריני בביה"ח שיבא בתל השומר. "לקחנו חולים והשווינו אותם אחד לשני באמצעות הרבה מאוד משתנים כמו משקל, גובה, מין, ומשך המחלה, מסביר פרופ' קרסיק, "כך יכולנו להבחין בין מטופלים שקיבלו טיפול במעכבי SGLT2 לבין מטופלים בעלי מאפיינים זהים שטופלו בתרופות אחרות לסוכרת ומצאנו ירידה גדולה בתמותה באופן כללי מכל סיבה שהיא ובאשפוז בגלל אי ספיקת לב".

 

המחקר הזה, בניגוד למחקרים אחרים, בחן חולים "בעולם האמיתי" ולא בחר חולים מראש והכניס אותם לקבוצת ניסוי "במחקר מבוקר החוקרים בוחרים אוכלוסיות שמוגדרות היטב ועולה השאלה האם האוכלוסיות האלו הן מייצגות באמת את מה שקורה בחיים", מוסיף פרופ' קרסיק, "מחקרי העולם האמיתי מרחיבים את היכולת להשליך מהמסקנות של המחקר על מה שקורה במציאות של החולים. התוצאות של המחקר הנוכחי מחזקים את היתרונות בטיפול בקבוצת תרופות ה- SGLT2".

 

בישראל הייתה חלוקה שווה של מטופלים שטופלו בכל אחת משתי התרופות הזמינות בארץ – חצי מהמטופלים טופלו בפורסיגה וחצי מהם בג'ארדינס. "התוצאות מהמטופלים הישראלים דומות לאלו שנצפו במחקר המלא ולא נראה שוני ממשי בתוצאות בין מדינות שונות", הסביר פרופ' קרסיק.

 

קבוצת הטיפול של מעכבי SGLT2 מעוררות עניין בשנים האחרונות. לתרופות אלו מנגנון פעולה ייחודי אשר מפנה את הסוכר העודף דרך השתן ובכך הטיפול לא רק מפחית את רמות הסוכר בדם אלא גם משפר לחץ דם והורדה במשקל אשר חשובים לאיזון המחלה והקטנת הסיכון לסיבוכיה.

 

הליכה מתונה יכולה להיטיב עם הבריאות (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
הליכה מתונה יכולה להיטיב עם הבריאות(צילום: shutterstock )

 

תתחילו לזוז - פעילות גופנית קבועה מאריכה חיים

חולי לב אשר עברו אירוע מתבקשים כחלק מהשיקום לבצע פעילות גופנית כדי להפחית את הסיכון לאירוע לב נוסף. עם זאת, רבים לא מתמידים בכך וחוזרים לאורח החיים שאפיין אותם לפני התקף הלב, דבר שמגביר את הסיכון לאירועי לב נוספים.

 

מחקר נורווגי שהוצג גם הוא עקב לאורך 30 שנה על חולי לב, המחקר שהוצג בכנס ה-ACC הראה שחולים שהקפידו על פעילות גופנית, אפילו מתונה, לאורך זמן, חיו יותר מאשר מי שלא פעיל גופנית.

 

המחקר עקב אחר 3,300 חולים אשר אובחנו כסובלים ממחלת לב כלילית ועברו התקף לב או אירוע של תעוקת חזה בשל חוסר באספקת דם ללב. על-פי המחקר אלו שהקפידו על פעילות גופנית קבועה על-פי ההמלצות הרפואיות היו בסיכון מופחת של 36% למות ואפילו אצל אלו אשר ביצעו פעילות גופנית מתונה יותר ומינימלית נצפתה הפחתה של 19% בסיכון לתמותה וזאת בהשוואה לנבדקים במחקר שלא היו פעילים כלל.

 

החוקרים שהציגו את המחקר אמרו שהמסקנות מעודדות לבצע פעילות גופנית ו'להתחיל לזוז'. "אפילו אם לא הייתם פעילים מספר שנים זה אף פעם לא מאוחר להיכנס לשגרת פעילות גופנית קבועה ומיטיבה", אמרו החוקרים.

 

ארגון הבריאות העולמי ממליץ למבוגרים מגיל 18 עד גיל 64 לעסוק בפעילות גופנית מתונה לפחות למשך 150 דקות בשבוע או לפחות 75 דקות שבועיות של פעילות גופנית אינטנסיבית. על-פי ארגון הלב האמריקני פעילויות גופניות מתונות כוללות הליכה, ריקוד, טיול קל על אופניים ואילו פעילויות אינטנסיביות יותר כוללות ריצה, שחיה ורכיבה מהירה על אופניים (בקצב של לפחות 16 ק"מ לשעה).

 

במחקר שהוצג נכללו משתתפים מבוגרים, מעל ל-60, אשר כמחצית מהם, בזמן הצטרפותם למחקר, לא היו פעילים גופנית כלל. חלק גדול מהמשתתפים סבלו מעודף משקל קל עד גבוה. עם זאת, לא נמצא קשר בין הפחתה במשקל לשיפור תוחלת החיים. אנשים שאיבדו ממשקלם, אך עשו זאת ללא שילוב של פעילות גופנית, היו בסיכון גבוה יותר למות ממחלות קרדיו וסקולריות במהלך תקופת המחקר. הממצא הזה מחזק את השערת החוקרים שלפעילות הגופנית יש חשיבות גבוה בטיפול בחולי לב.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
הקשר בין בריאות הלב לסוכרת
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים