שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חדש: לרפא את האפילפסיה באמצעות לייזר

    חלק מחולי האפילפסיה שלא מגיבים לאף תרופה עברו עד היום ניתוחי ראש פתוחים ומורכבים במטרה לכרות את המוקד האפילפטי ממוחם. בימים האחרונים עברו שלושה חולים הליך חדשני במרכז הרפואי איכילוב – צריבת המוקד באמצעות לייזר שמוחדר לגולגולת בהליך זעיר־פולשני. מדובר בחולים הראשונים שטופלו בצורה זאת מחוץ לארה"ב

     

     

    צילום: ליאור צור בימוי ועריכה: רועי כץ

     

    איברהים סאמח הוא אחד משלושת חולי האפילפסיה הראשונים מחוץ לארה"ב שעברו הליך מהפכני - כריתת המוקד האפילפטי ממוחם באמצעות קרן לייזר. זה קרה בשבוע שעבר, במרכז הרפואי איכילוב בתל־אביב.

     

    סאמח (21), תושב מג'דל שמס, חלה באפילפסיה בגיל 14. בשל אופי ההתקפים, שעוצמתם הייתה חלשה והם לא היו תכופים, לא איבחנו הרופאים את המחלה מיד כשהתפרצה. ככל שסאמח התבגר, התרבו ההתקפים האפילפטיים. "התחילו לי התקפים חזקים, והם הגיעו לאורך כל היממה", הוא מתאר.

     

     

      (צילום: באדיבות איכילוב)
    (צילום: באדיבות איכילוב)

      

    בשלב זה הוא כבר אובחן והחל בטיפול תרופתי. "מהתרופה הראשונה, ודרך כל התרופות הנוספות שניתנו לי בהמשך, לא הייתה כל השפעה. שום תרופה לא ממש עזרה לי. המקסימום שתרופה עשתה זה להרגיע קצת את ההתקף הסוער, אבל לא לבלום אותו, ובטח לא למנוע אותו ואת הבא אחריו", הוא מספר.

      

    לפני כשנה, אחרי שעבר דרך כל התרופות המוכרות וכולם לא הועילו, המליצו לו רופאיו על ניתוח לכריתת המוקד האפילפטי ממוחו. "פחדתי ומאוד דאגתי", הוא מודה, "כי ניתוח ראש זה משהו לא קל, שיכול עוד להסתבך, ולכן היססתי".

      

    המפנה חל בתחילת החודש, כשקיבל מרופאו הפניה לאיכילוב, שם מתבצע ההליך החדשני. "עד היום, כשחולים לא הגיבו לתרופות נאלצנו לשקול ניתוח גולגולת פתוח לכריתת המוקד, שהינו מורכב, אינו חף מסיכונים ומצריך ימי אשפוז", מסביר ד"ר עידו שטראוס, מנהל היחידה לנוירו־מודולציה במערך הנוירו־כירורגי באיכילוב.

     

    "מעתה, גם הישראלים יכולים ליהנות מהבשורה הטכנולוגית החדשה, שמגיעה מארה"ב, המאפשרת את צריבת המוקד בהליך זעיר־פולשני במקום לפתוח את הגולגולת". לדבריו, הניתוח מיועד לחולי אפילפסיה שעמידים, כאמור, לטיפול התרופתי, ולאלה שבמוחם מוקד בודד ויחיד שממנו מתחילים ההתקפים. "מדובר בחלופה ידידותית, ממוזערת, שמקצרת משמעותית את משכי האשפוז וההחלמה", מדגיש ד"ר שטראוס.

      

    "אחרי שסיפרו לי שלא פותחים את הגולגולת, ישר נרגעתי ושמחתי שסוף־סוף יהיה פתרון למחלה שלי", מספר סאמח. ביום ראשון שעבר, מלווה בבני משפחתו, הוא עשה את הדרך מביתו ברמת הגולן למרכז הארץ. את הדרך חזרה הוא יעשה כבר כאדם בריא. "גם בדרך היו לי שני התקפים, אולי מההתרגשות", הוא מדווח.

      

    את הבשורה הטכנולוגית הזו, שממנה נהנו עד היום שלושה חולים בישראל והיא מתבצעת מחוץ לארה"ב רק באיכילוב, "ייבא" פרופסור יצחק פריד, מנהל היחידה לנוירו־כירורגיה תפקודית באיכילוב. פריד מחזיק באותו תפקיד במרכז הרפואי UCLA בקליפורניה, שם נחשף לראשונה לשיטה. "ההליך המדובר, שרווח רק בחלק מבתי החולים בארה"ב, מחייב עקומת התמקצעות ייעודית. הוא נמצא בשימוש רק בשנתיים האחרונות ונוחל הצלחה רבה", מספר פרופ' פריד.

      

    ראשונת המטופלות שלו הייתה ישראלית, שחששה מהניתוח הרגיל ובחרה בחלופה הזעיר־פולשנית. כדי לעבור את ההליך היא עשתה את כל הדרך לארה"ב. "זו הייתה בחורה בת 20 בערך, שמגיל שלוש עברה עשרות התקפים ביום, קלים וקשים, ולא הגיבה לשום טיפול תרופתי", הוא מתאר. בהדמיה שעברה לצורך הצריבה אותר מוקד האפילפסיה החולני – והוא היה ממוקם עמוק במוחה. "זה היה מוקד גדול ופעיל ביותר, בגודל של 12 מילימטר", מספר פרופ' פריד, "למרות המיקום הבעייתי הצלחנו לטפל בה ולצרוב את המוקד ומאז היא ללא התקפים וחווה חיי איכות. כשנוכחתי בפוטנציאל העצום של הטכנולוגיה המתקדמת הזו החלטתי לייבא אותה לארץ, לטובת החולים הישראלים. לשמחתי, הצעתי התקבלה והנהלת בית החולים איכילוב רכשה את הטכנולוגיה".

      

    אחרי שקיבלו אישור ביצוע ממשרד הבריאות, כמתבקש בחוק, וצוותים רב־מקצועיים השתלמו ביישום ההליך - בשבוע שעבר הוא יצא לדרך.

      

    איך זה מתבצע?

    "הטיפול החדש מבוצע באמצעות טכנולוגיית litt-laser interstitial thermal theraphy, ונעשה בשני חלקים: החולה מובל לחדר ניתוח, עובר הרדמה, ודרך קידוח זעיר בגולגולת, בקוטר של עד ארבעה מילימטר, מוחדר סיב אופטי דק למרכז האזור החולה. חלק מהסיב נשאר משתלשל בחוץ. ואז מגיע השלב השני: כשהחולה מורדם עדיין, תחת השגחה קפדנית של מרדים, מעבירים אותו למכשיר MRI, שבו למעשה מתבצעת צריבת קרן הלייזר בזמן אמת ותוך ניטור מתמשך, כשבמקביל נבדקת כל הזמן הטמפרטורה במוח. באופן זה ניתן להשגיח על אזורים מוחיים סמוכים, האחראיים על תפקודים קריטיים, ולהרחיק מהם את חום קרן הלייזר", מספר ד"ר שטראוס.

      

    מדובר בהליך שמחייב צוות רב־מקצועי. באיכילוב נוטלים בו חלק ד"ר דניאל היאט - מומחה בהרדמות נוירו־כירורגיות, וד"ר אורנה אייזנשטיין - מנהלת יחידת ההדמיה לאפילפסיה. "כל הצוות הרב־תחומי הזה ממוקד בביצוע הפעולה שנמשכת לא מעט: שעה לביצוע החדרת הסיב, וכשעה וחצי לפעולת הצריבה. לאחר הצריבה מוחזר החולה לחדר הניתוח, ושם נשלף ממוחו הסיב האופטי. הוא מתאושש, מתעורר ולמחרת כבר נשלח לביתו", מסכם ד"ר שטראוס.

      

    החידוש הזה מצטרף לשורה של הליכים זעיר־פולשניים רפואיים שמחליפים ניתוחים פתוחים. מה שקרה בתחום הקרדיולוגיה, כשצנתורי לב מנעו לא פעם את הצורך בניתוח פתוח, קורה עכשיו ברפואה הנוירו־כירורגית בשורה של ניתוחים, לרבות החדש שמועיל לחולי האפילפסיה.

      

    "בישראל, על פי הערכה, מטופלים כ־85 אלף חולי אפילפסיה, המהווים כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה", מסביר ד"ר פיראס פאהום, מנהל השירות לאפילפסיה באיכילוב. לדבריו, המחלה עלולה לפרוץ בכל גיל, ומגיעה לשיא או בילדות או מעל גיל 60. "את המחלה ניתן לאזן באמצעות תרופות במרבית מן החולים, אך כ־30 אחוזים מהם עמידים בפני כל תרופה ייעודית שהיא. במקרים כאלה אנחנו מציעים השתלת קוצב מוחי או ניתוח פתוח לכריתת מוקד חולה פעיל בודד, וגם במקרה של עד שני מוקדים שהראשון ביניהם אחראי על 80 אחוזים מההתקפים האפילפטיים", הוא מסביר. גם בחלופה הממוזערת, עדיין נותר אתגר גדול: זיהוי המוקד הפעיל במוח.

     

    "לא פשוט לאתר בהדמיה את המוקד האחראי. עצם איתורו זה אתגר עבורנו. בחלק מן החולים כל קליפת המוח מרושתת במוקדים, אך לאלה עם מוקד מאותר - הגיעה ללא ספק בשורה", מסכם ד"ר פאהום. יממה אחרי הניתוח, מעריך ד"ר שטראוס את תוצאותיו: "הצלחנו לצרוב את כל האזור החולה במוחו של המטופל, ופענוח ה־MRI הראה תוצאה מצוינת". בחדרו, אחרי ההליך שישנה את חייו מן הקצה, סאמח כבר מעז לחלום בקול רם: "אני מרגיש טוב מאוד, ומקווה כמה שיותר מהר להגשים את החלום הראשון שלי: להוציא רישיון נהיגה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ניתוח באמצעות קרן לייזר
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים