שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    והקהל שתק: כך הושפלו השחקנים היהודים
    לילי יענקלביץ' הייתה זמרת אופרה ידועה והרמן לוי - מנצח מוערך. זה לא הפריע למנהלי התיאטרון הלאומי קרלסרוהה להדיח אותם בבושת פנים - עד לסוף המר. אותו התיאטרון ממש הפך את הפרוטוקולים הכואבים למחזה: "רצינו להראות כמה מהר הופך ארגון תרבותי כמו תיאטרון - למקום פשיסטי", אומר היוצר הגרמני

      ()

    זה לא עזר לה, וגם לא לחבריה – כולם אנשי התיאטרון הלאומי, נגועים בחטא הנורא: היותם יהודים. מכתבה הוא אחד מאוסף פרוטוקולים, חילופי מכתבים ועדויות ראייה המרכיבות את ההצגה המטלטלת, "תיאטרון ללא יהודים". במרכזה דמויותיהם של חמישה אנשי תיאטרון – גרמני אחד וארבעה יהודים, כולם גרמנים בכל זהותם ונפשם, כולם הודחו וסולקו – וניספו לבסוף בשואה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    אבל מעבר לסיפור ההיסטורי האותנטי והנורא, הרי ש"תיאטרון ללא יהודים" נכתבה ומוצגת בגרמנית, באותו התיאטרון ממש – קרלסרוהה. שמונה עשורים אחרי, מנסים השחקנים וצוות התיאטרון לעשות תיקון במולדתם, וכעת היא מגיעה גם לישראל, במסגרת Jaffa Fest - פסטיבל התיאטרון הבינלאומי של יפו .

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    "רצינו להראות כמה מהר הופך ארגון תרבותי מגוון כמו תיאטרון בעיר קטנה, למקום פשיסטי עם שלטון טוטליטרי נאצי", מספר הבימאי הגרמני, הנס ורנר קרזינגר, העובד באותו תיאטרון ממש. "המחזה", הוא מוסיף, "משקף איך חוקים וזכויות אזרח משתנים תוך פרק זמן קצר, ומניחים יסודות לשלטון של טיהור אתני".

     

    מתוך ההצגה

    מתוך ההצגה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    החלטתה של הנהלת התיאטרון להפיק מחזה המבוסס על פרוטוקולים שלה-עצמה, איננה מסתיימת בכך. לפני כשלוש שנים, עם עלייתו, שונתה גם שם הכיכר הסמוכה למבנה מ"כיכר התיאטרון" – ל"כיכר הרמן לוי", על שמו של אחד מגיבורי המחזה, ממנצחיה הגדולים של התזמורת ומי שסולק ממנה בבושת פנים למחנות ההשמדה בסמוך ליום הולדתו של היטלר.

     

    יוצרי
    יוצרי "תיאטרון ללא יהודים", הנס ורנר ורגינה דורה(פסטיבל התיאטרון הבינלאומי יפו - jaffa fest)

     

    "נידוי תרבותי בתהליך שיטתי"

    קרזינגר מציין כי ההחלטה להעלות את המחזה בפני הקהל המקומי, שאך שני דורות לפני כן היה שותף (גם אם בשתיקה) לזוועה, נועדה אף ללקח עתידי: "חברה צריכה תמיד להיות מודעת ומודאגת לנוכח שינויים קטנים בפוליטיקה ובחוק על הגבלות על זכויות אזרח ועל נטיות ימין בחברה" ,אומר קרזינגר.

     

    אמה גרנדייט ()
    "לא חשתי מעולם שום דבר אחר מלבד היותי גרמניה לחלוטין, לכן אינני מסוגלת להבין". אמה גרינבלט

     

    "המחזה וההשלכותיו על הימין ועל הפוליטיקה לא עוצרים בשנת 1945. נקודת המבט שלנו ממוקדת גם בהמשכיות של אותה פוליטיקה ואותו ימין גרמני לאחר המלחמה ועד היום. התיאטרון הוא מקום להיזכר, מקום שבו אתה מתמודד עם ההיסטוריה, כי הדרך שבה אתה מדבר על העבר שלך היום, פירושה התמודדות עם העתיד".

     

    עכשיו מגיעה ההצגה לישראל, במסגרת Jaffa Fest (בין ה-3/5-2/6), בניהולה של המנכ"לית לנה קריינדלין - וממחישה את התהליך העקבי והממושך שבו הפכו הכוכבים לשעבר לאישיות בלתי רצויה, כאשר הקהל שפעם העריץ אותם הפנה להם עורף.

     

    "ההצגה מספרת סיפור פחות נודע", אומר ד"ר אבישי מילשטיין - מחזאי, במאי ודרמטורג. "היא מתארת את התהליך השיטתי והממוסד שבו נידו מוסדות התרבות את היהודים שעבדו אז בתיאטרון, עם עליית הנאצים.

     

    זמרת האופרה היהודייה, לילי ינקלביץ'
    זמרת האופרה היהודייה, לילי ינקלביץ'

     

    "בקרלסרוהה היו שחקנים יהודים, זמרי אופרה ומנצחים יהודים - ודרך הפרוטוקולים של הראיונות שנערכו איתם, לצד מנהלים בתיאטרון - למדנו על התהליך השיטתי הזה; איך הם הבינו שהם שונים, נלחמו על מקום עבודתם - אבל השלטון הנאצי היה חזק מהם, והסוף ידוע".

     

    תיאטרון ללא יהודים (פסטיבל התיאטרון הבינלאומי יפו - jaffa fest)
    "בהתחשב בהיסטוריה המשותפת, אנחנו מצפים לשיתוף של הקהל הישראלי בהצגה וכניסה לדיאלוג עמו". תיאטרון ללא יהודים(פסטיבל התיאטרון הבינלאומי יפו - jaffa fest)

     

    הקהל שהעריץ אותם, שתק

    על חייהם של ארבעת גיבורי ההצגה - אנשי התיאטרון - לא ידוע הרבה. הם התחננו נואשות להישאר בו בדרכים שונות, עד הסוף המר. נועם סמל, המנהל האמנותי של הפסטיבל, מספר כי לצד גרינבלט והטקסטים המצמררים שהותירה אחריה, מוצג גם תהליך העזיבה ולבסוף המוות של המנצח המוערך, הרמן לוי; זמרת האופרה היהודייה, לילי ינקלביץ והשחקן פאול גמאך, ששלח יד בנפשו לאחר שאשתו היהודייה נספתה בתאי הגזים.

     

    "זמרת האופרה, הלחשנית, המנצח והשחקן היו למעשה כוכבי התיאטרון של אותם הימים", כך סמל, "והקהל שהעריץ אותם שיתף למעשה פעולה עם השלטונות הנאצים, ולא מחה כשראה מה שנעשה להם.

     

    "ההצגה בנויה באופן כזה שהקהל נמצא, למעשה, בתוך הבמה, במשרדים שבהם מתנהלים השחקנים המקריאים את הפרוטוקולים האותנטיים בגרמנית, והקהל עצמו נידרש להיות שותף בהתרחשות התיאטרלית, לנוע תוך כדי ההצגה וליצור מגע פיזי עם המתרחש. ההצגה מנסה להביא את האמת ההיסטורית כפי שהיא, בלי קישוטיות יתרה".

     

    הרמן ברנד ()
    סולק כי היה יהודי. הרמן (שמואל הירש) ברנד

     

    "האינטימיות של הקהל עם המחזה היא משמעותית", אומר מילשטיין, מי שאחראי על ייבוא ההצגה ותרגומה במסגרת הפסטיבל, ביוזמת תיאטרון "גשר" ובשיתוף עיריית תל אביב. "זה מעניין את כולנו איך הקהל הישראלי יגיב לה".

     

    לוורנר עצמו יש רקורד של שיתוף פעולה עם תיאטראות ישראליים, אך גם הוא לא מקל ראש במשמעות ההיסטורית של העלאת המחזה כאן. "אנחנו מרגישים שמחה וכבוד על ההזדמנות להציג את התיאטרון בישראל", הוא אומר. "בהתחשב בהיסטוריה המשותפת, אנחנו מצפים לשיתוף של הקהל הישראלי בהצגה וכניסה לדיאלוג עמו".

     

    "האינטימיות של הקהל עם המחזה היא משמעותית". אבישי מילשטיין (פסטיבל התיאטרון הבינלאומי יפו - jaffa fest)
    "האינטימיות של הקהל עם המחזה היא משמעותית". אבישי מילשטיין(פסטיבל התיאטרון הבינלאומי יפו - jaffa fest)

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "והקהל שתק: כך הושפלו השחקנים היהודים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים