שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם הטכנולוגיה תהרוג את הגלולה?
    בפתח 2018 קשה שלא לתהות אם הגלולה הוותיקה, שמזוהה עם שחרור האישה לא פחות מהחזייה השרופה, עומדת להפסיד את מקומה לשחקנית החדשה בשכונה - האפליקציה למניעת היריון

    האם בפתח שנת ‭2018‬ הזוגיות בת ‭55‬ השנה שיצרנו עם הכדור הקטן שתלו בו את האחריות לשחרור המיני של שנות ה-‭,60 ‬ שייחסו לו את הירידה בשיעורי הילודה, את השינוי בתכנון המשפחה, שראו בו שחקן מרכזי בפריחתה של "האישה העובדת", ושהוכתר בתואר "ההמצאה המדעית החשובה ביותר של המאה ה-‭,"20‬ עומדת להתפרק? אחרי שנים שבהן לא היו לגלולה מתחרים רציניים בתחום אי הילודה, מגיעות האפליקציות (כלים) למניעת היריון ומאיימות לתפוס את מקומה.

     

    "באמצעות אלגוריתם ולא הורמונים", "בתוך הסמארטפון ולא בתוך הגוף", "עם מספרים ובלי כימיקלים" - אלה הם רק חלק מהסלוגנים שבהם משתמשים לשיווק האפליקציות השונות, שבאמצעות "אור ירוק" ו"אור אדום" מאותתות למשתמשות אם מותר להן לעשות סקס היום בהתבסס על איסוף נתונים מהגוף וחישובים מתמטיים. המצליחה שבהן היא ‭,Natural Cycles ‬ שהושקה ב-‭2013‬ והצליחה לצבור עד תחילת ‭ 2018 ‬כחצי מיליון משתמשות בעולם, כמו גם לזכות לאישור כציוד רפואי המותר לשימוש באירופה של גוף הפיקוח לפי התקנון הגרמני.

     

    אישה מסתכלת בטלפון (צילום: shutterstock)
    האם האפליקציה תתפוס את מקום הגלולה?(צילום: shutterstock)
     

    בארץ ‭DAYSY‬ זוכה לפופולריות רבה - מחשבון פוריות מבוסס המדחום החכם (שניתן להשתמש בו בליווי אפליקציה). גם הוא זכה לתו ‭,CE‬ שהופך אותו למכשיר רפואי מוכר לשימוש באירופה, ובמקומות אחרים רווח השימוש ב-Persona Monitor,‬ אפליקציה שמסתייעת גם בבדיקות שתן.

     

    כל הטכנולוגיות האלה שייכות לכלל "טכנולוגיות הפוריות" שכוללות בתוכן גם אפליקציות לניטור מחזור, אפליקציות למניעת היריון ואפליקציות לנשים המעוניינות להרות (שם בולטות ‭Early Sense‬ ו-‭.(AVA‬ כמו שזה נראה עכשיו, נשים בגיל הפוריות עומדות כיום בפתחה של מהפכת השחרור הבאה, כזאת שאולי תאפשר להן לזרוק את הגלולה ולהמיר אותה באלגוריתם, ואת טעינת הגוף בהורמונים - בטעינת הסלולרי.

     

    ה-‭Fit Bit‬ הבא?

    האפליקציות האלה מתמקמות על אותו מסך עם אפליקציות אחרות לניטור עצמי, כמו ספירת צעדים, מדידת קצב הלב ומעקב שינה. ייתכן מאוד שאף אחת מהן לא הייתה כאן היום לולא איש אחד בשם גארי וולף, עורך מגזין ‭,Wired‬ שהקים לפני עשור את תנועת "מכמתי עצמם". בימיה הראשונים היא הצטיירה כתנועה של אנשים הזויים שהחליטו לנצל כלים טכנולוגיים כדי לעקוב אחר המתרחש בתוככי גופם ולנטר אותו, כמו דפוסי הדופק, לחץ הדם, גלי השינה וכמויות הקפאין בדמם. אבל מה שנראה אז הזוי, הפך לכמעט סטנדרטי כמה שנים אחר כך, ב-‭,2014‬ כשחברת אפל הכלילה את ה-‭Health Kit‬ עמוס כלי הניטור העצמי בסמארטפון שלה.

     

    קראו גם:

    מחקר ענק, מעל מיליון נשים: גלולות מכניסות נשים לדיכאון

    ביי ביי גוגל: האפליקציה שתעזור לכם לאבחן ממה באמת אתם סובלים

    האפליקציה שתגרום לכם לראות את חצי הכוס המלאה של החיים

     

    ה-‭Health Kit‬ איפשר לעקוב אחר מדדים שונים ומשונים, כמו כמות האלכוהול בדם, מספר השימושים במשאף, קצב הגביהה, רמות החמצן בדם, מוליכות העור ועוד, אבל מה שמפתיע הוא דווקא מה שאפל השאירה בחוץ - היכולת לעקוב אחר המחזור החודשי. החברה של סטיב ג'ובס ביטאה כמובן את הלך הרוח של החברה כולה, שעל רקע הדומיננטיות של הגברים בעולם ההייטק נזכרה באיחור לא מפתיע שמחזור, ביוץ ופוריות הם מדדים שמאז ומעולם נוטרו והם גם מעניינים חלק לא קטן מהמין האנושי. וכך ניטור הפוריות והמעקב אחר המחזור החודשי איחרו אמנם לנשף אבל הצטרפו לחגיגת ההצצה והמעקב לתוככי הגוף.

     

    בין אפליקציות הניטור הנשיות בלטו Clue ‬‭Period Tracker ,Ovia‬ ו-‭,EVE‬ שנועדו לעקוב אחר המחזור, לאותת לנשים מתי הן עומדות לקבל, להזכיר להן מתי הייתה הפעם האחרונה שקיבלו ועוד. אפל, אגב, מיהרה לתקן את טעותה ולכלול אותן ב‭Health- ‬‭Kit‬ שלה בתוך זמן קצר.

     

    מטרת האפליקציות והמחשבונים למניעת היריון היא להשתמש במידע הנאסף כדי להימנע מהיריון או כדי להרות. במובן הזה הן לא "הצעד הבא" של מכשירי הניטור והמעקב, אלא המהלך המתבקש על רקע הסתייגויות הולכות וגוברות של נשים מהשימוש בגלולה, ועוד צעד בניסיון למצוא תחליף שיאפשר להן לשלוט בתכנון המשפחה בלי שיצטרכו ליטול הורמונים במשך ‭30-20‬ שנה מחייהן.

     

    הצד האפל של הגלולה

    בשנת‭2015 ‬ יצא העיתון הבריטי "הטלגרף" בקמפיין שנשא את השם: ‭Take Back Birth Control‬ (להחזיר את השליטה לשליטה בילודה). הקמפיין מחה נגד הדרך שבה רופאים רושמים כמעט לכל אישה את הגלולה בלי לתת לה מידע, בלי להציע לה אפשרויות, בלי לאפשר לה בחירה, וקרא לתת לנשים את האפשרות לבחירה באמצעי המניעה. 

     

    אישה נוטלת גלולות (צילום: shutterstock)
    הסתייגויות גוברות והולכות. גלולות(צילום: shutterstock)

    וזו כאמור אחת הדרישות שהמחשבונים והאפליקציות מנסים לענות עליהן. עניין נוסף שמעורר הסתייגות מהגלולות הוא הטענה שהן מנתקות את הקשר בין נשים לגופן, מבטלות את הביוץ והמחזור וכך מונעות מנשים להכיר את גופן כפי שהוא ולעקוב אחר התהליכים בו. האפליקציות החדשניות נראות כמספקות התחברות לטבע, לפחות במובן זה שהן מחזירות את הגוף הנשי למצבו הטבעי ואינן כרוכות בהתערבות פיזית כלשהי בו.

     

    לאי הנחת של נשים מהגלולה יש גם מקורות נוספים שעליהם משיבים הכלים מבוססי האלגוריתמים. בזמן האחרון הדיון בדבר תופעות הלוואי של הגלולה עלה שוב לסדר היום. רק לאחרונה פורסם בכתב העת היוקרתי ‭New England Journal of Medicine‬ מחקר שנערך במשך שנים על ‭1.8‬ מיליון נשים דניות והראה שהסיכון של נוטלות הגלולות, גם אלה מ"הדור החדש", לחלות בסרטן השד גבוהים יותר בהשוואה לנשים שאינן נוטלות גלולות.

     

    העלאת הסיכון לסרטן אמנם איננה דרמטית, אבל חלק ממה שחשף המחקר הוא שעולם הרפואה הוציא לעולם את הגלולות "החדשות" כשהוא מניח שבשל העובדה שיש בהן פחות הורמונים הן גם יותר בטוחות. ההנחה הזאת התקבלה גם היא בקלות ראש אוטומטית. עוד ממצא שהשחיר את פני הגלולה התפרסם שנה קודם לכן והצביע על כך שנוטלות הגלולות נוטות יותר לדיכאון. מעבר לכך, ידוע כבר שנים שאחת מתופעות הלוואי הפרדוקסליות של הגלולות היא ירידה בחשק המיני.

     

    הממצאים האלה אמנם אינם מהווים שיקול מכריע להימנע מהשימוש בגלולות, אבל הם מכרסמים במעמדן, מה שמוסיף כמובן לקסם שבנטילת אפליקציה נטולת הורמונים. מעבר לכל אלה, יש גם נשים שיש להן סיבות אישיות לא לקחת גלולות. לחלקן אסור ליטול הורמונים בשל מצבים בריאותיים כמו היסטוריה של קרישיות יתר, שבץ ומיגרנות, ולאחרות הגלולות גורמות לתופעות לוואי שנעות בין בחילה, רגישות בחזה, עלייה במשקל, עלייה בלחץ הדם ועוד.

     

    השימוש באלגוריתמים למניעת היריון עונה אם כן על רבות מהביקורות שמופנות כלפי הגלולה, אבל השאלה שנותרה פתוחה היא: איך האפליקציות האלה עובדות, ומה מידת יעילותן במניעת היריון לא רצוי?

     

    אופס, יש חור באפליקציה

    ידיעה חדשותית שהופיעה בינואר האחרון בעיתונות הקטינה את האמון שהלך ונבנה ביכולת של האפליקציה למנוע היריון לא רצוי, לפחות כשמדובר ב‭Natural Cycles‬.

     

    37 נשים שהשתמשו באפליקציה הגיעו במחצית השנייה של 2017 לבית החולים בשטוקהולם בבקשה להפסקת היריון.

     

    במקרה שלהן האורות הירוקים הכזיבו והאדימו. היו שתלו את המחדל בבאג בתוכנה, והיו שאמרו שהנשים לא השתמשו באפליקציה כמו שצריך. נציגי התוכנה בחרו להתגונן בעזרת הטיעון שלשום אמצעי מניעה אין בטיחות של ‭100%‬ ושאפשר למצוא נשים שנכנסו להיריון גם עם התקן, עם קונדום ואפילו עם גלולה. מי מהם צודק?

     

    כדי לשפוט זאת צריך להבין איך אפליקציות למניעת היריון עובדות. הן אינן מסתפקות בחישוב תאריך המחזור האחרון אלא מבקשות מהמשתמשות להזין נתונים פיזיולוגיים נוספים של גופן.

     

    ‭Natural ‬‭Cycles‬ ו-‭DAYSY‬ מתבססות על מדידה של "חום השחר" (מדידת החום לפני שאת יוצאת מהמיטה), ‭Persona Monitor‬ מבקשת מהמשתמשת לבצע במשך כמה ימים בחודש בדיקות שתן. אבל המדחום ובדיקות השתן הם הרי "טכנולוגיות" עתיקות וזולות שעמדו לרשותנו ואפשרו לנו לדעת מהו יום הביוץ שלנו כשהמילה "אפליקציה" עוד שימשה לתיאור טלאי לבגד. או במילים פשוטות: במה שונה האפליקציה מהדרכים הזולות, הישנות והמוכרות לאבחון "הימים הבטוחים"?

     

    אפליקציה (צילום: shutterstock)
    לא תמיד עובדות? אפליקציות מעקב(צילום: shutterstock)
     

    התשובה היא שהן מצוידות באלגוריתם. הגדולה שלהן היא בכך שהן מזינות את כלל הנתונים (תאריך המחזור, מדידות החום ועוד) לתוך אלגוריתם שמתיימר לחשב לא רק מתי המשתמשת מבייצת אלא גם מתי מתחילים ימי טרום הביוץ. וזה נתון חשוב מאוד. "כדי להימנע מכניסה להיריון יש לדעת גם מהם ימי טרום הביוץ", מסביר אבנר הלפרין, מנכ"ל חברת ארליסנס, המייצרת טכנולוגיה לניטור פוריות לנשים שמעוניינות להרות. "זאת בשל העמידות של הזרע האנושי, המסוגל לחיות כמה ימים בגוף האישה, להמתין ולהפרות אותה ברגע שיגיע הביוץ".

     

    לכאורה אין כאן תורה גדולה, וכל אחת שיודעת לנבא מתי יחול הביוץ שלה יכולה לסמן ביומן שכבר חמישה ימים קודם לכן היא עשויה להיכנס להיריון. נכון, האפליקציה יותר מסודרת ומאורגנת ולא תשאל את עצמה: "בעצם קיבלתי מחזור ביום שנסענו ללונדון או ביום שלמחרת?" או "מתי זה יוצא חמישה ימים לפני יום שני?", אבל אין צורך בבינה מלאכותית או בביג דאטה לשם כך. הבינה המלאכותית נדרשת כדי לסייע לנבא את הביוץ בהינתן השונות הגדולה בין מחזורים ובין נשים.

     

    "עולם האלגוריתמים והבינה המלאכותית הוא עולם מורכב שבו בסיס מידע גדול מאוד שנאסף מציבור רחב מאפשר להתחקות אחר דפוסים ולהסתייע בהם כדי לנבא דברים ולגזור מהם המלצות", מסביר הלפרין. "בנוסף, תחום הבינה המלאכותית ברפואה לומד גם את האדם עצמו, ולאחר שאדם משתמש במכשיר כמו אפליקציה כזאת כמה זמן, האפליקציה מאתרת דפוסים אישיים לו ומשקללת את המידע האישי עם המידע הסטטיסטי. לכן, ככל שתוכנה ותיקה יותר, בסיס הנתונים שלה גדול יותר, וככל שאישה משתמשת בתוכנה זמן רב יותר, בסיס הנתונים האישי שלה הולך וגדל, וכך התוכנה נהיית מדויקת וחכמה יותר".

     

    ועדיין נותרת השאלה: האם האלגוריתמים הלומדים האלה כבר חכמים מספיק כדי שתוכלי לבטוח בהם?

     

    המדד שימנע תאונה לא רצויה

    חלק מהתשובה נמצא במחקר שהתפרסם בכתב העת המכובד ‭Contraception‬ כמה חודשים לפני שהופיעו המשתמשות ב-‭Natural Cycles‬ בבית החולים בשטוקהולם כשהן הרות. "המחקר חישב את מדד ה-‭Pearl‬ של האפליקציה", מסבירה פרופ' טליה אלדר- גבע, יו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות. "מדד זה מלמד כמה נשים שמשתמשות באמצעי מניעה נתון ייכנסו להיריון במאה שנות אמצעי מניעה.

     

    אישה מודדת חום (צילום: shutterstock)
    חוזרים לטכנולוגיות עתיקות. חום השחר(צילום: shutterstock)

    "ניתן להשיג אותו כשעוקבים עשר שנים אחרי עשר נשים, או חמש שנים אחרי עשרים נשים. מדד ה-‭Pearl‬ של גלולה בממוצע הוא פחות מ-1 (כלומר פחות מהיריון אחד למאה שנה)". לפי המאמר ב-‭,Contraception‬ מדד ה-‭Pearl‬ של האפליקציה על בסיס שימוש אידיאלי בה (נשים שעושות הכל לפי הספר) הוא ‭,1‬ מה שנראה כנתון גבוה. אלא שפרופ' אלדר-גבע מסייגת: "לא קל להשתמש באפליקציה בשימוש מיטבי. צריכים למדוד חום בחלון זמן מצומצם מאוד, ובנוסף צריך להקפיד לא לקיים יחסי מין בימים שבהם האפליקציה לא מאפשרת זאת. לכן חשוב להסתכל על הנתון השני שמתפרסם, שהוא מדד ה-‭Pearl‬ של המשתמשת הטיפוסית. עבורה הציון של האפליקציה הוא ‭,7‬ שזה רחוק מאוד ממה שמספקות הגלולות. כמו כן, המאמר מציין שנשים רבות ‭- 54% -‬ נושרות ומפסיקות להשתמש באפליקציה בתוך שנה".

     

    האם צריך לנטוש את הרעיון להשתמש באלגוריתמים לתכנון הילודה? פרופ' אלדר-גבע לא ממהרת להיפרד מהטכנולוגיה. לדבריה, יש נשים שהאפליקציות יכולות לסייע להן. "קודם כל, אפליקציה יכולה לסייע לנשים שאסור להן להשתמש בגלולות, למשל כאלה שסובלות מקרישיות יתר", היא מסבירה. "גם בקרב נשים שהיריון לא רצוי יהיה עבורן בגדר שיבוש קל בתוכניות ולא אסון, למשל נשים שמתכננות ללדת אבל מעדיפות לדחות זאת בכמה חודשים, האפליקציה יכולה להגביר את הבטיחות של שימוש בימים בטוחים.

     

    בנוסף, יש נשים שעבורן השימוש באפליקציה מספק הגנה גבוהה יותר, ובכללן נשים עם מחזור מאוד סדיר במשקל תקין, שמקפידות מאוד לא לקיים יחסים לא מוגנים בימים שהאפליקציה מורה להן. לעומת זאת לנשים עם עודף משקל, או כאלה עם מחזור לא סדיר, רמת הביטחון שמספקת האפליקציה נמוכה יותר".

     

    הנבואה אולי ניתנה לשוטים, אבל עם רמת בטיחות מקסימלית ואי התערבות במהלכי הגוף, רמת היעילות של האפליקציות נראית כפגם זניח בהשוואה לגלולה הטעונה בהורמונים. אם האפליקציות ימשיכו להחכים, ונשים יתחייבו לגונן על גופן, בהחלט ייתכן שבקרוב הגלולה תמצא את מקומה רק בספרי ההיסטוריה ותיעלם מהשידה או מהארנק של נשים רבות.

     

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים