שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ארה"ב 2018: "ישראל הפכה למשהו רעיל"
    מצד אחד, הימין הקיצוני שלא בוחל באנטישמיות קלאסית, מצד שני, השמאל הקיצוני שהמיר את "האף הארוך" באנטי-ישראליות גורפת - ובתווך, יהודי ארה"ב שמנסים להבין את המצב החדש שלתוכו נקלעו בשנים האחרונות. מומחים יהודים-אמריקנים חוששים כי התמודדות קיצונית עם האנטישמיות מבריחה צעירים מזהותם היהודית

     

    צפו בדיון המלא

    צפו בדיון המלא

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ערב יום השואה וביום שבו מתפרסם דו"ח האנטישמיות של מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב, שקבע, בין היתר, כי יהודים מסביב לעולם מרגישים יותר לא בטוחים ומודאגים להזדהות כיהודים, במקומות ציבוריים ופרטיים - נדמה כי אפשר לקבוע בלי היסוס שהשנה החולפת הצטיינה בדו"חות אנטישמיות.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    המגמה שחוזרת בכולן בלתי ניתנת להכחשה: עלייה מטרידה בהסתה ברשת, אלימות מילולית ותחושות איום נגד יהודים ונגד ישראל. בעוד שהדו"ח האחרון קובע כי באלימות הפיזית נרשמה ירידה שהוגדרה כ"מתונה" – הרי שבכל יתר צורות הביטוי האנטישמיות, בייחוד בהצקות בבתי הספר וברשתות החברתיות, ניכרת עלייה שנציגי הקהילות והארגונים היהודיים תיארו כ"דרמטית".

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    החידוש המטריד: הצטרפותה של ארה"ב לדו"חות - ומהצד הפחות מחמיא, כאשר משמאל מאשימים את עליית הימין האמריקני בקדנציית טראמפ – ומימין את תנועות החרם בשמאל הקיצוני והבי-די-אס בראשם, מה שזכה זה מכבר לכינוי "האנטישמיות החדשה".

     

    "יש בעיה ברורה בקמפוסים ולא רק שם", קובעת פרופ' דבורה (דברה) ליפשטט, היסטוריונית ומבכירות חוקרות השואה והאנטישמיות בעולם. "זה בי-די-אס, אבל לא רק. אני קוראת לזה 'ההרעלה של ישראל', במובן של להפוך את ישראל לרעילה, וזה מדאיג. זה אומר שכל מה שקשור בישראל רעיל וצריך להתחק ממנו".

     

    "המנהיגות היהודית חייבת לחשב מסלול מחדש"

    בדיון עם הרב ד"ר חיים סיידלר-פלר, מבכירי רבני האורתודוכסיה הפתוחה בארה"ב, במהלך כנס "לימוד FSU" בסן-פרנסיסקו לפני מספר חודשים – המתפרסם פה לראשונה – עלו טענות לא קלות נגד מה שכינה הרב "הבריחה לאנטישמיות" כמפלט מפני התמודדות אמיתית עם שאלות של זהות וחינוך.

     

    פרופ' דבורה ליפשטט (צילום: אלי מנדלבאום)
    "אני חושבת שאנחנו במצב מסובך מאוד - לאומי ובינלאומי". פרופ' דבורה ליפשטט בכנס לימוד FSU(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    "הסטודנטים נלחמים להפסיק את הכיבוש, והם לא יודעים בכלל איפה הכיבוש", אומרת פרופ' ליפשטט. "יש כל כך הרבה בורות - ובכל זאת ישראל היא הרעילה. אני חושבת שזו אכן בעיה. ועם זאת, המנהיגות היהודית חייבת לחשב מסלול מחדש".

     

    ליפשטט מתנגדת לשיח האנטישמיות הגורף בכל הנוגע לקמפוסים. "זו נהייתה מנטרה בקהילה שהקמפוסים נהיו חממה לאנטישמיות וזה למרות ההתקדמות הגדולה שעשה ארגון 'הלל', ההישגים של חב"ד ויותר מכל – תוכניות לימודי היהדות שיש היום בכל אוניברסיטה טובה", היא קובעת, ומזהירה מפני הרחקה של סטודנטים יהודים.

     

    "רוב התלמידים, אלה שלא באו מרקע יהודי יציב, יגידו שיש להם ארבע שנים להעביר בקמפוס – ואין להם עניין לבזבז אותן במריבות. יגיד לעצמו הסטודנט היהודי: אני 'ארד למחתרת', אני לא אלך ל'הלל' או לחב"ד. אחזור הביתה ל'סדר', לראש השנה וליום כיפור, ובשאר הזמן פשוט לא אתערב, לא ארצה להיות מזוהה. אני לא רוצה לריב".

     

    האנטישמיות החדשה - בעיקר מהשמאל

    עם זאת, ליפשטט – מי שהתפרסמה לאחר שניצחה בבית המשפט את מכחיש השואה הבריטי, דיוויד אירווינג (סיפור שהוליד את הסרט "הכחשה") – מודה כי האנטישמיות החדשה נוכחת, ומכנה אותה "בעיה חמורה באמת" סביב האנטי-ישראליות. "זה מגיע בעיקר מהשמאל, ולא סתם - השמאל הקיצוני, כך שתלמידים שהם יותר פרוגרסיבים בדעותיהם ותומכים במסרים אקולוגיים או אנטי גזעניים, נאמר להם שהם צריכים לבחור בזה או בישראל, אין אמצע. וזה מצב מאוד מסובך שיש להתייחס אליו.

     

    צעדת האלט-רייט בשארלוטסוויל (צילום: AP) (צילום: AP)
    צעדת האלט-רייט בשארלוטסוויל(צילום: AP)

     

    "אנחנו רואים את זה גם מהימין, אבל כרגע זה בעיקר מהשמאל, לפחות בקמפוסים. אבל אני לא חושבת שזה עושה שירות לסטודנטים להתייחס בקיצוניות למצב. המצב חשוב ואני כותבת עליו, מלמדת עליו, נלחמת בו, ועובדת על זה עם סטודנטים. אבל בו זמנית אני חושבת שכולם מקצינים את המצב".

     

    הרב ד"ר סיידלר-פלר סבור אף הוא כי הבהלה מהאנטישמיות המודרנית מוקצנת. כרב הקמפוס היהודי הגדול במדינה, "הלל", שבאוניברסיטת קליפורניה (UCLA), הוא פועל בקרב סטודנטים יהודים, ומאמין כי יש להם (ולו) סיבות גדולות יותר לדאגה מאשר הבי-די-אס. מה למשל? אובדן של זהות יהודית.

     

    "אני מכיר בכך שיש קשיים וטינה כלפי ישראל בקמפוסים שיש להתייחס אליה, והסיבות לכך מגוונות, אך הייתי רוצה לשים את הסוגיה בהקשרה הנכון. אני חושב שהקהילה היהודית צריכה לכוון מחדש את תשומת הלב שלה הרחק מהדאגה העיקרית של 'מה עושים לנו' - ויותר לדאוג ממה היהודים עושים לעצמם.

     

    "כי מנקודת המבט שלי, הסוגיה היא לא האנטישמים - אלא העובדה שיהודים צעירים לא מרגישים צורך להגדיר את עצמם כיהודים, ולנו יש מחויבות לקדם דרך יותר משכנעת להזדהות עם היהדות ואורח החיים היהודי".

     

    בתשובה לשאלתה של סנדי קאהן, מייסדת שותפה של ארגון לימוד FSU, על האווירה בקמפוסים האמריקניים בעקבות נוכחותם הקולנית של ארגוני החרם – משיב הרב סיידלר-פלר כי "הבעיה היא לא הבי-די-אס. בעידן של משאבים מועטים אני רוצה לשאול שאלה על סדר העדיפויות שלנו: האם אנחנו לא מבזבזים זמן רב מדי בהתמסרות ואתגור של עצמנו בשאלות של אנטישמיות, ולא מספיק זמן והתמסרות לנושא החינוך היהודי? כי יום אחד אנחנו נביס את האנטישמים, ואני דואג שהיהודים לא ידעו על מה נלחמנו - כי אין להם מספיק הבנה מהי הזהות שלהם".

     

    כמי שייסד תוכנית "עובדות על ישראל" הנלמדת בכ-20 קמפוסים לסטודנטים שאיינם יהודים – אומר הרב כי הוא "רוצה לרקוד על שתי החתונות: אני רוצה שנתייחס לאנטישמיות, אבל אני לא רוצה שנהיה מודאגים מהאנטישמיות. אני רוצה שנדאג לעתיד היהודי ולבניית יהדות חדשה ומושכת יותר לצעירים היהודים היום".

     

    איפה הייתם עד היום?

    המצעד הנאו-נאצי בשרלוטסוויל הצליח לזעזע את הקרקע היציבה שבתוכה נטועה יהדות ארה"ב, לצד תקריות אנטישמיות נוספות הכוללות בעיקר כתובות נאצה ותקריות מקומיות. משמאל מתחזקת תופעת לינדה סרסור, ופרופ' ליפשטט שעומדת להוציא ספר בנושא - "להתעמת עם אנטישמיות כאן ועכשיו" - לא מסוגלת לעצום עיניים.

     

    הרב ד
    "אני לא רוצה שהמשפט הזה יהיה נכון - שיהודים צריכים אנטישמיות כדי להרגיש יהודים". הרב ד"ר חיים סיידלר פלר בכנס לימוד FSU(צילום: אלי מנדלבאום)

     

    "אני חושבת שאנחנו במצב מסובך מאוד - לאומי ובינלאומי. קשה מאוד ליהודים להבין שיש אנטישמיות קשה משמאל ומימין בארה"ב של היום. הקריאות שראינו בשרלוטסוויל – 'יהודים לא יחליפו אותנו!' ו'דם ואדמה' שזה סלוגן נאצי, מגיעות יותר ויותר מהימין.

     

    "אז אנחנו רואים את זה משני הצדדים. אני חושבת שנחוץ שהאנשים מהצד הפוליטי הימני לא יראו רק אנטישמיות מהשמאל - ואלה מהצד הפוליטי השמאלי לא יראו רק אנטישמיות מימין, אלא שכל קבוצה תתייחס לזה בתוך החוגים הפוליטיים שלה.

     

    "במילים אחרות, יש לי חברים שרק התעוררו לסוגיות של אנטישמיות כשהם החלו לראות את זה בימין בשנים האחרונות בארה"ב. שאלתי אותם: איפה הייתם? לא ראיתם את זה במעגל השמאלני שלכם? צריך להכיר שזה בא משני הצדדים. זה שובר את ליבי שחלק ממי שממש מעודדים את האנטישמיות, מביעים בו-זמנית תמיכה גורפת בישראל. אני אוהבת את ישראל, גרתי שם, אבל אסור שנתבלבל מיהם ונתפתה להם".

     

    "קשה ליהודים לחיות בלי אנטישמיות"

    הרב סיידלר-פלר מודאג ממה שנראה מצדו כ"עיסוק יתר" באנטישמיות: "מבלי להכחיש את האיום, עבדתי בקהילה היהודית יותר מ-40 שנה והבנתי שקשה ליהודים לחיות ללא אנטישמיות", הוא אומר בחריפות. "זה לא אומר שאין אנטישמיות - אלא שמה שמפריע לי יותר מכל זה שאני לא רוצה שהמשפט הזה יהיה נכון - שיהודים צריכים אנטישמיות כדי להרגיש יהודים.

     

    "העובדה היא שבאותו זמן שהאנטישמיות גוברת זו אולי כבר השנה השלישית או הרביעית ברצף, מצא מחקר ה'פיו' שהיהדות היא הדת הכי מוערכת באמריקה. החדשות לא יכולות להיות יותר טובות לגבי מה שהיהודים השיגו. וכבר כתבתי על זה: אני מחשיב את זה 'תור זהב' בקמפוסים האמריקניים מבחינת הישגים יהודים ונוכחות יהודית".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים