שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    Tech Talk: איך בנויה רשת חברתית?
    בכל שבוע נצלול אל אחד מהמונחים המפוצצים של עולם הטכנולוגיה וננסה להסביר אותו מספיק טוב בשביל שיחת סלון, והפעם: רשת חברתית. איך אפליקציה שהורדה על ידי 28 ישראלים, הצליחה לסכן יותר מ-47 אלף משתמשים?

    רובנו חיים עם רשתות חברתיות דיגיטליות כבר בערך עשור וחצי, ובכל זאת לא לגמרי מבינים את האופן שבו הן פועלות. דוגמה בולטת לכך ניתנה השבוע. במסגרת פרשת הפרת הפרטיות של משתמשי פייסבוק על ידי קיימברידג' אנליטיקה, נודע כי מתוך 87 מיליון משתמשים ברחבי העולם, ישנם גם כמה משתמשים ישראלים שהמידע שלהם הופקר. הסתבר, שבסך הכל 28 ישראלים הורידו את אפליקציית "This Is Your Digital Life". לכאורה מספר זעום. אלא שאותם 28 משתמשים, אחראים בעקיפין לדליפת מידע של יותר מ-47 אלף ישראלים אחרים. איך זה קורה?

     

    רשת חברתית (אילוסטרציה: Shutterstock)
    רובנו מחוברים. רשת חברתית(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    נתחיל מהתחלה. רשתות חברתיות הן קודם כל מושג סוציולוגי, הרבה לפני היישום הטכנולוגי שלהן. מדובר למעשה במבנים חברתיים שמשקפים מערכות יחסים שונות בין אנשים פרטיים, קבוצות חברתיות או ארגונים. הקשרים בין פרט לפרט בתוך רשת חברתית נתונה, יכולים להיות בדרגות משתנות. אם כל אחד מאיתנו ישב לצייר תרשים של הרשת החברתית הפרטית שלו, סביר להניח שיופיעו בה בני משפחה, משפחה מורחבת, חברים, מכרים, חברים לעבודה, קולגות ממשרדים אחרים, שכנים, ואפילו הבריסטה הקבוע שמכין את הקפה בבוקר או חברים לקבוצת ריצה.

     

    Tech Talk: כתבות קודמות בסדרה

    מה זה אלגוריתם?

    מה זה בלוקצ'יין?

    מהי בינה מלאכותית?

    מה ההבדל בין VR ל-AR?

    מה זה ביג דאטה?

    איך עובד סטרימינג?

     

    מובן שמערכת היחסים עם כל אחד מהפרטים הללו היא אחרת, ובכל זאת כולם משתייכים לרשת החברתית. וכמובן, עבור כל אחד מהפרטים הללו אפשר לצייר תרשים נפרד המציג את הרשת החברתית שלו. בהחלט ייתכן, שיהיו נקודות השקה. אולי הבת של השכנים למדה אתכם פעם באוניברסיטה, או שהאחיין של הבוסית יוצא עכשיו עם בת הדודה שלכם.

     

    אותו עיקרון מתקיים גם ברשתות חברתיות מקוונות - אלא שבהן, מערכות היחסים מבוססות על אינטראקציות הרבה פחות מחייבות. וגם כאן אפשר לבדוק את זה בעצמנו: כמה מתוך חברי הפייסבוק שלנו אנחנו מכירים גם מחוץ לפלטפורמה? ישבנו איתם לקפה אי פעם? עם כמה מהם אנחנו מנהלים שיחות תדירות, אפילו ברשת? וכמה מהם הם פשוט חברים של חברים שפעם עשינו להם לייק?

     

    פלטפורמות שונות, יחסים שונים

    רשתות חברתיות מקוונות הן למעשה הפלטפורמות שמאפשרות אינטראקציה וקשרים בין פרטים. כיום, רובנו מחוברים להרבה יותר מרשת חברתית אחת כזו, כשגם בין הפלטפורמות עצמן יש הבדלים. פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, לינקדאין ואפילו יוטיוב - כולן פלטפורמות מבוססות ומוכרות, שברוב המקרים מלוות את המשתמשים לא רק בפעילות על גבי המחשב, אלא גם באפליקציות לטלפונים החכמים. אופי התקשורת הוא קצת אחר, כמו גם חוזק הקשרים שמתקיימים באמצעות הפלטפורמה.

     

    רשת חברתית (אילוסטרציה: Shutterstock)
    כמו וירוס. רשת חברתית(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    ברשימת החברים בפייסבוק תראו, קרוב לוודאי, יותר אנשים שאתם באמת מכירים מאשר ברשימת החברים של אינסטגרם - שם מקובל ונהוג לעקוב אחרי סלבריטאים ומותגים. בטוויטר מקובל יותר לעקוב אחרי פוליטיקאים, עיתונאים ומומחים בתחומים שונים, ואילו בלינקדאין רשימת החברים תורכב בעיקרה מקולגות.

     

    למעשה, רשתות מקוונות הן שכלול של פורומים, צ'אטים ותכתובות מייל קבוצתיות - כולם פרקטיקות שהיו נהוגות מאוד בתחילת עידן האינטרנט. הרשתות החברתיות היום, מאפשרות יצירת שיח לא רק באופן ישיר מול אדם אחר, אלא גם סביב תכנים מסוגים שונים: תמונות, סרטוני וידאו, מאמרים, סרטוני לייב, "סטורי", שאלונים, משחקים ומה לא. הפלטפורמה המקוונת מאפשרת בעיקרון לכל אדם להיות חלק פעיל מהשיחה - גם אם הוא לא התחיל אותה וגם אם היא לא מתקיימת באופן ישיר מולו.

     

    כלים שמיועדים לטפח ויראליות (אילוסטרציה: Shutterstock) (אילוסטרציה: Shutterstock)
    כלים שמיועדים לטפח ויראליות(אילוסטרציה: Shutterstock)

     

    וכמובן, רשתות חברתיות מקוונות מאפשרות קיום שיח לא רק מול פרטים בודדים - אלא גם מול מותגים, מפרסמים, עסקים, גופי מדיה ותקשורת, ואפילו דמויות פיקטיביות ובוטים. פלטפורמות אלה מאופיינות בתוכן שמיוצר על ידי משתמשים, וכן בתוכן שיש לו פוטנציאל גדול להפוך "ויראלי". למעשה, רשתות חברתיות מקוונות מטפחות כלים ייחודיים שמסייעים לתפוצה ויראלית של תכנים, בהתאם למטאפורה הלקוחה בכלל מעולמות הביולוגיה. כפתורי לייק, רגשונים, ריטוויטים, תגובות וכמובן ה-Share, כולם תוכננו כדי להגביר פוטנציאל ויראלי, ו"להדביק" כמה שיותר אנשים בכמה שפחות זמן.

     

    אם נחזור לדוגמת שיתוף המידע בפרשת קיימברידג' אנליטיקה, אפשר לראות את האופן שבו רשתות חברתיות מקוונות פועלות, וכן את הכוח שלהן. 28 משתמשים, כאלה שלא בהכרח מכירים זה את זה, הורידו אפליקציה לטלפון. האפליקציה איפשרה גישה מהירה באמצעות פייסבוק, ואת זה כולנו מכירים היטב. במקום לעבור תהליך מתיש של יצירת שם משתמש וסיסמה, מילוי כתובת מייל ופרטים נוספים, אנחנו מגיעים כמה שיותר מהר לאפליקציה עצמה באמצעות קליק אחד, שלמעשה מאשר לאפליקציה לגשת אל המידע שלנו מפייסבוק.

     

    צפו במארק צוקרברג במהלך עדותו בקונגרס    (צילום: רויטרס)

    צפו במארק צוקרברג במהלך עדותו בקונגרס    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    אבל אם האפליקציה הורדה לטלפון החכם, יכול להיות שהיא ביקשה הרשאות נוספות. יכול להיות שהיא ביקשה וקיבלה הרשאות לרשימת אנשי הקשר שלנו, ושם כבר נמצאים לא רק החברים הקרובים או הקולגות, אלא גם טכנאי המזגנים, הדייט הכושל ההוא ואפילו "משה לא לענות". ייתכן אנשי הקשר בטלפון מסונכרנים גם עם כתובות מייל, ואפילו עם חברי פייסבוק או משתמשי וואטסאפ. וככה, 28 אנשים שהורידו אפליקציה, מעמידים בסיכון של דליפת מידע קצת יותר מ-47 אלף משתמשים.

     

    ומוכרחים לזכור, בייחוד לאור השערוריה האחרונה של פייסבוק, שרשתות חברתיות מקוונות הן גם פלטפורמה מאפשרת. יצירת קשרים חדשים, היכרויות רומנטיות, קבוצות תמיכה, קהילות קטנות ואקטיביזם חברתי - כולם ביטויים חיוביים של אינטראקציה אנושית שמתאפשרים ומתעצמים בעזרת רשתות חברתיות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "Tech Talk: איך בנויה רשת חברתית?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים