שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    הכי מטוקבקות
      הקניות בחו"ל זינקו ב-450% - צוות ממשלתי יבחן את מצב ענף הטקסטיל והאופנה
      הצרכן מצביע ברגליים. בדיקת ynet המבוססת על נתוני בנק ישראל וחברות האשראי חושפת: תוך 7 שנים זינקו רכישות הישראלים בחו"ל באשראי ביותר מ-450%, רובן אונליין. על רקע המשבר, ל-ynet נודע על הקמת צוות בדיקה המורכב מנציגי ממשלה, רשות המסים ואנשי ענף האופנה והטקסטיל. "שר הכלכלה התחייב לתמוך ביצרני אופנה ישראליים"

       

       

       

      ברקע המשבר בענף האופנה ומאבק בעלי העסקים בישראל לביטול הפטור ממס על רכישת מוצרים בחו"ל בסכום של עד 75 דולר, בדיקת ynet מעלה כי מספר העסקאות של ישראלים בכרטיסי אשראי בחו"ל זינק תוך שבע שנים בלא פחות מ-450%.

       

       

      הנתונים מראים בצורה מובהקת כיצד הנגישות לחו"ל בשל מחירי הטיסות הזולים, במקביל להורדת המכסים ושכלול פלטפורמות הקנייה אונליין, כמו גם הרחבת מגוון אמצעי השילוח – הגדילו בקצב מסחרר את ההוצאות שלנו על רכישות בחו"ל.

       

      מבדיקת ynet, המבוססת על נתוני בנק ישראל וחברות כרטיסי האשראי, עולה כי בשנת 2010 הסתכם מספר העסקאות שביצעו ישראלים מעבר לים בכ-15 מיליון. בשנת 2014 עמד מספר העסקאות על 41.5 מיליון, ובשנת 2017 המספר הגיע כבר לכ-83 מיליון - כאמור, זינוק של 452%. לשם השוואה, במהלך תקופה זו גדל מספר העסקאות בארץ "רק" ב-77%.

       

      בחינת סכומי העסקאות מעלה כי אלו זינקו תוך שבע שנים בכ-220%, מ-7.5 מיליארד שקל בשנת 2010, ל-14.5 מיליארד שקל בשנת 2014 ול-24 מיליארד שקל בשנה שחלפה.

       

      מנגד, ניכרת מגמה של ירידה בסכום העסקה הממוצעת בחו"ל, כך שהציבור מבצע הרבה יותר עסקאות, ובסכומים נמוכים יותר. סכום עסקה ממוצעת עמד בשנת 2010 על 500 שקל, בשנת 2014 הוא ירד ל-349 שקל ובשנה שעברה הוא עמד על 289 שקל.

       

      מגמה נוספת ולא מפתיעה היא הגידול החד בעסקאות חו"ל המבוצעות ללא נוכחות פיזית של כרטיס האשראי, רובן ככולן עסקאות רכישה אונליין הנעשות באופן מקוון.

       

       

      לא קיימים נתונים רשמיים לגבי שנת 2010, אך בשנת 2014, מתוך היקף הרכישות בחו"ל, 68% מהעסקאות בוצעו באופן זה, והן היוו 55% מסכום הרכישות בחו"ל. בשנת 2017 רכישות ללא נוכחות כרטיס היוו כבר 72% מכלל הרכישות מעבר לים. בתרגום כספי, מדובר ב-60% מסך הכספים ששילמו ישראלים על רכישות בחו"ל.

      עסקאות בכרטיסי אשראי בחו
        

      יש לציין כי כרטיסי האשראי הם אמצעי התשלום העיקרי לרכישות בחו"ל (אם באופן ישיר ואם באופן עקיף, באמצעות שירותים כמו פייפאל), אולם הנתונים אינם כוללים את כל ההוצאה של הישראלים על רכישת שירותים ומוצרים בחו"ל. זאת, מכיוון שעסקאות רבות בתחום הנסיעות והתיירות מבוצעות בשקלים באמצעות סוכנויות התיירות בישראל, כך שהן אינן מוכרות על ידי חברות האשראי כעסקאות חו"ל.

       

      "למעשה הענף מרוסק"

      על רקע המשבר, ל-ynet נודע על הקמת צוות לבחינת מצבו של ענף האופנה והטקסטיל בישראל. הצוות מורכב מנציגי משרד הכלכלה, משרד האוצר, רשות המסים ו"התנועה לעידוד האופנה בישראל".

       

      צוות הבדיקה הוקם בעקבות פגישה שהתקיימה ביום חמישי האחרון בלשכתו של שר הכלכלה, אלי כהן, עם נציגי התנועה לעידוד האופנה בישראל. בראש הצוות יעמוד יאיר שירן, ראש אגף מינהל התעשיות במשרד הכלכלה. 

         ()

      הפגישה התקיימה בעקבות ההפגנה שהתקיימה לפני כחודש, בה תקפו נציגי ענף הטקסטיל את מדיניות הממשלה, שלטענתם מפלה אותם לרעה בהשוואה לאתרי הסחר המקוון מחו"ל. התנועה לעידוד האופנה בישראל הוקמה בעקבות המשבר, ובימים אלו נמצאת בהליכי רישום כעמותה. התנועה מייצגת יצרני אופנה, מעצבי אופנה, מתפרות, בעלי חנויות, גזרנים, יבואני טקסטיל, יבואני חומרי גלם לאופנה ויבואני אביזרי אופנה.

       

      לטענת הנוכחים בפגישה, שר הכלכלה התחייב בדיון לתמוך ולסייע תקציבית ביצרני אופנה ישראליים, אשר יוכיחו כי מירב הייצור של סחורותיהם מיוצר בישראל וברשות הפלסטינית, ואשר יפנו חלק ניכר מהתוצרת שלהם למסחר מקוון.

       

      במהלך הפגישה, הציג ראש מטה קשרי ממשל של התנועה, דניאל אלחרר (הבעלים של רשת האופנה דניאלה תוצרת ישראל), תמונה עגומה של מצב הענף, והדגיש את נושא חשיבות השמירה על הייצור המקומי.

       

      עיקר הטענות עסקו במעבר הצרכנים לקניות אונליין. לטענת אלחרר, הפטור ממע"מ על קניות באינטרנט "יצר עיוות מול חנויות הרחוב ומול אתרי האינטרנט הישראלים, אשר משלמים מע"מ על כל מכירה החל מהשקל הראשון. למעשה, הפטור בישראל נותן עדיפות ליצרן הסיני, למשל, על פני היצרן הישראלי".

       

      כמו כן, התייחס אלחרר לביטול מכסי ההגנה על ייבוא ביגוד וטקסטיל, שנכנס לתוקף בחודש ינואר. לדברי אלחרר, "במדינות אירופה קיים מכס הגנה בשיעור של 12%, ובארצות הברית מכס ההגנה נע בין 17% ל-33%. המכס הזה מאפשר ליצרן המקומי תחרות הוגנת מול ייבוא מסובסד ממדינות המזרח.

       

      "אצלנו בישראל אין הגנה על הייצור המקומי ועל כל אותם אנשים המועסקים באופן ישיר ועקיף בתעשייה זו. איך זה יכול להיות? איך ייתכן שהמדינות המערביות יודעות להגן על היצרן המקומי, ובמדינת ישראל בוטלו מכסי ההגנה בלי מחשבה על תוצרת כחול-לבן?".

      הפגנת בעלי העסקים בענף הטקסטיל, לפני כחודש (צילום: מורן רגב) (צילום: מורן רגב)
      הפגנת בעלי העסקים בענף הטקסטיל, לפני כחודש(צילום: מורן רגב)
       

      בין פתרונות הסיוע האפשריים, עלתה האפשרות שמשרד הכלכלה יממן מענקים ליצרנים ישראלים אשר יפנו חלק ניכר מתוצרתם למסחר אונליין באינטרנט. לדברי שמעון סייג, יו"ר התנועה, "השר לא היה מוכן לשמוע על הורדת הפטור ממע"מ לקניות עד 75 דולר. מבחינתו זו הטבה שניתנת לאזרח, והוא לא מתכוון לבטל את הפטור הזה".

       

      מה הסיבה לדעתכם?

      סייג: "הוא מבין שהשוק במצב בעייתי, ושהמכירה של היצרן הישראלי בחנויות ברחובות לא תצליח לנצח את מצב השוק. לדבריו, השוק ממילא עובר לעולם האינטרנט ואם לא נעבור לשם, זה ייחשב לחוסר התקדמות ביחס לעולם ולא יצדיק מתן מענקים לייצור ישראלי".

       

      האם מענקים יוכלו להחזיק לאורך זמן את ענף הטקסטיל בישראל?

      סייג: "כמו שבשוק הבקר הממשלה יודעת להכניס יד לכיס ולהחזיק אותו, כך צריך להיות גם בענף הטקסטיל. יש מאות יצרני טקסטיל בארץ, אלפי מעצבי אופנה שממשיכים לפקוד את בתי הספר לעיצוב אופנה מדי שנה ונפלטים לשוק שלא קיים. למעשה הענף מרוסק. יש אלפי תופרים, גזרנים ותדמיתניות בישראל וכמות גדולה מאוד של מתפרות באזור הגליל וברשות הפלסטינית. מה האנשים האלה אמורים לעשות בדיוק? לא רק שהמדינה לא עוזרת להם, היא גם מפלה אותם לרעה".

       

      אלחרר הוסיף כי "הובטחה לנו פגישה עתידית עם שר האוצר. תחילה אנו צפויים להיפגש עם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ככל הנראה כפגישת הכנה לפגישה שתתקיים עם השר. אנו לא מתכוונים לוותר".

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      מומלצים