שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הנשים שעוזרות לאימהות יחידניות
    בייביסיטר, קבוצת תמיכה, אוכל, אוזן קשבת ואפילו סבא וסבתא במתנה. נשים שבחרו להביא ילד לעולם לבד מספרות על האתגרים הרבים והעזרה המפתיעה שזכו לקבל

    שירה חזן בת 43 מתל אביב ילדה את דור לפני כתשעה חודשים. המסע שלה בדרך להורות לקח כשנה. "נכנסתי להיריון בגיל 42, לקח לי קצת פחות משנה להיקלט, היה לי מזל, שכן החלטתי בשלב מוקדם יותר להקפיא ביציות. ידעתי לקראת מה אני הולכת, הייתה לי עבודה קבועה ורציתי את ההיריון מאוד. אחרי שמונה טיפולים נקלטתי".

     

    מה עבר עליך כשגילית שאת בהיריון?

    "בניגוד לזוג רגיל שעובר את התהליך ביחד, כחוויה אישית ואינטימית שלהם, כשאני עברתי את הטיפולים, כל העולם ידע. הייתי צריכה להיעזר באנשים סביבי שיזריקו לי, כי לא יכולתי לבד, לא היה לי פרטנר, שיעשה את זה בשבילי ויחד איתי. לשמחתי הוקפתי בחממה של חברים, עמיתים ומשפחה שעזרו. ביקשתי מכל מי שיכולתי, כל מי שידע להזריק והיה פנוי. כשאת רוצה משהו, שחשוב לך, את לא רואה בעיניים".

     

    שירה חזן (צילום: אסף קליגר)
    שירה חזן: "זה לא קל אבל אני הולכת לישון עם חיוך"(צילום: אסף קליגר)

    איך זה לגדל ילד לבד?

    "בהיריון הייתי צריכה לישון עם טלפון צמוד, בניגוד למה שאני רגילה. הייתי צריכה לחלק מפתחות של הבית למשפחה הקרובה, דברים שנשים בזוגיות לא חושבות עליהם, קושי מסוג אחר. לא קל לעבור את התהליך לבד ולגדל לבד, אין בן זוג צמוד לשתף, מישהו שיכול להחליף אותך לרגע.

     

    "אני שומעת הרבה נשים שאומרות 'בעלי לא עוזר'. זה שונה כשאת יחידנית - אין מי שיזרוק את הזבל, שיעזור לך עם העגלה, שישמור עליו כמה דקות כשאת מתקלחת. השקעתי הרבה שיהיה לי ילד וזה לא מגיע ממקום של מסכנות, אבל אובייקטיבית, יש חוסר במישהו שיחלוק איתך לטוב או לרע.

     

    "מצד שני, אני לא צריכה להתווכח עם אף אחד איך לגדל אותו, זו המציאות שלי. אני אישה מאוד חזקה, עבדתי בלהביא את הילד, ידעתי לקראת מה אני הולכת, זו המתנה הכי טובה שיכולתי לקבל. זה לא קל, אבל אני הולכת לישון כל ערב מחייכת, דור ואני כל הזמן ביחד וזה גם מה שהוא מכיר".

     

    זמן לישון או ללכת לסופר לבד

    אימהות יחידניות מתמודדות עם אתגרים רבים עוד בשלב ההיריון ולא תמיד נעים להן לבקש עזרה. לפעמים הן גם רק רוצות לדבר עם מישהי שתבין אותן ואת מה שהן עוברות ללא צורך להסביר יותר מדי. אחת מהאפשרויות שיש להן, אבל לא כולן מכירות אותה, היא עמותת מילי - מיזם ייחודי לנשים יחידניות, שמחבר, יוצר שיתופי פעולה עם מיזמים אחרים ומגייס מאגר של מתנדבות כדי לתת את המענה המקסימלי לאימהות יחידניות 

     

    חזן שמעה על העמותה דרך אחת הלקוחות שלה. היא נכנסה לעמוד הפייסבוק, השאירה פרטים ותוך דקות יצרו איתה קשר "העמותה חיברה אותי עם מישהי שגרה קרוב, דיברנו קצת, הרגשתי שאפשר לסמוך עליה. היא מגיעה אליי אחת לשבוע ושומרת על הבן שלי שעה וחצי. זה מאפשר לי ללכת להסתפר, לקפוץ לסופר, אפילו לישון חצי שעה ברצף.

     

    "היא מארחת לי חברה, מקשיבה, זה מבורך שיש מישהו שמבין את הצורך והקושי, לשתף בחוויות, זה עולם ומלואו עבורי. אני יכולה ומעסיקה ביבייסיטריות, אבל יש גבול לכמות ההוצאות. אנשים שלא מכירים מספיק לא מבינים שלעשות דברים טריוויאלים כמו לקנות חלב בסופר, זה קשה".

     

    קראו עוד בערוץ הורים:

    איבונה קרוגליאק: "תמיד יהיה לאנשים מה לומר"

    הילדה אכלה ג'אנק - אמה מצאה פתרון יצירתי

    השבוע שבו אימא נשארה לבד בבית

     

    סביבה מקיפה ותומכת

    "הרצון להביא ילד, התחיל לפני הרבה זמן", משתפת מיכל מונטה (36) מתל אביב, אימא לתינוקת בת שבוע. "תמיד תהיתי מה יקרה אם לא אמצא בן זוג והחלטתי שאם עד גיל 35 לא אהיה בזוגיות רצינית אביא ילד לבד, סוג של חוזה עם עצמי. כשגיל 35 היה בפתח והייתי ללא זוגיות, חשבתי מה אני עושה. הייתה לי אפשרות לבכות או להמשיך הלאה, פחדתי לבזבז זמן. היה משבר על אובדן חלום משפחה מסורתית, מצד שני הייתי ריאליסטית, הבנתי שאין קשר בהכרח בין זוגיות לילדים. הרצון להיות אימא היה חזק מהכול".

     

    לא פחדת לעבור את זה לבד?

    "פחדתי, עדיין פוחדת. אין מי שיחבק בלילה, לשתף אותו על הפעם הראשונה שהתינוקת זזה בבטן. אבל בחרתי להקיף את עצמי בסביבה של אנשים שאני יודעת שישמחו בשבילי, שאכפת להם ממני - משפחה קרובה, האחיות שלי, אבא שלי וחברות טובות. שיתפתי אותם בהכול מהרגע הראשון, זו הייתה הדרך שלי להתמודד".

     

    מיכל מונטה (צילום: יעל אפשטיין)
    מיכל מונטה: "מקיפה את עצמי באנשים טובים"(צילום: יעל אפשטיין)

    מונטה איבדה את אמה בגיל 13, האובדן שלה משפיע על התהליך שהיא עוברת: "אימא שלי חסרה בתמיכה, בשיתוף, בחוויות של ההיריון. אני זוכרת את אחותי הגדולה שהייתה בהיריון עם בן זוג וחמות וגם לה היו חששות איך זה להיות אימא ללא אימא. אבל אני סומכת על עצמי, אני יודעת שאהיה אימא טובה, יהיה קצת שונה ומאתגר, מה יקרה כשארצה רגע לעצמי, אין מי שיכול לקחת אותה, אבל אני אסתדר. הפן הכלכלי מעסיק גם, אבל זה לא היה שיקול בהבאת ילד. דאגות כספיות תמיד יהיו, אני עובדת מגיל 13 ואני אצליח.

     

    "כשעמותת מילי פרסמה על סבתא סבא בהתנדבות חשבתי שיהיה נחמד להמשיך להקיף את עצמי באנשים טובים, מישהו שיאמץ אותנו. נפעמתי בתרומה שלהם וזכיתי בסביבה מקיפה ותומכת". מונטנה חושבת שהתמיכה ליחידניות חשובה במיוחד, גם בהיבט של דברים פיזיים כמו ציוד וגם ברמה הנפשית: "תקופת ההיריון לא פשוטה, בטח כשאת לבד. לנשים אני אומרת - יש מי שיקשיב, יעזור, חשוב לדעת מה הזכויות שלכן, לדבר על פחדים וחששות, להיות יותר מודעות וגם שהסביבה תהיה יותר מודעת ליחידניות".

     

    מה נשים צריכות

    "יש המון התארגנויות, יוזמות של נשים נפלאות שדואגות למגוון צרכים עבור נשים לפני ואחרי לידה, אבל התחושה היא שהתארגנות לאימהות יחידניות לא טופלה עד כה", משתפת יפעת אור, מייסדת העמותה.

     

    אור, נשואה ואימא לשני ילדים, הקימה את המיזם לפני שבעה חודשים. היא התוודעה לעולם דרך לקוחה, אימא יחידנית בעצמה. הדגש בפרויקט הוא על נשים שבחרו להביא לעולם ילד ללא בן זוג, לעומת חד הוריות שהן נשים גרושות או אלמנות.

     

    לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

     

    "כשהקמנו את המיזם, עשינו סקר מה נשים צריכות. הבנו שזה מתחיל משלבי ההיריון והלידה, הן במתנדבים משלנו והן על ידי שיתופי פעולה עם מיזמים אחרים, בכדי לתת מענה לנשים בכל הארץ בכל הרבדים, כמו למשל נשים שמגיעות אחת לשבוע למשך שעה וחצי ועוזרות עם הילד, תומכות בנשים. אנחנו בקשר עם 'סירי לידה' למתן אוכל ליולדות, בקשר עם דולות שמלוות בלידה ולאחריה, כדי לעזור לנשים ללמוד איך להניק ואיך לעשות מקלחת לתינוק.

     

    "לחלק מהיחידניות אין הורים או שהם גרים רחוק, לכן יצרנו קשר עם ארגון 'שירות לאומי מבוגר' ויחד הקמנו פרויקט ייחודי לנו שהגיע אף הוא מהצורך של הנשים והוא סבא וסבתא מאמצים. גייסנו עורכי דין שיתנו מענה לסוגיות שלמות שקשורות ליחידניות, תנאים בעבודה למשל, בעיקר משום שהן מפרנסות יחידות.

     

    "אנחנו נותנים מענה על כל ציר, בכל הרבדים, תמיכה רגשית, עזרה בציוד וכדומה. אני עוסקת בחשיבה חיובית, יש לי המון ניסיון בחיבורים, לכן אני פונה למי שצריך ומחפשת בכל מקום כדי לתת מענה ופיתרון לכל אישה, בכל הארץ".

     

    איך עובדת התקשורת עם הנשים?

    "נכון לעכשיו, יש כ-2,000 אימהות יחידניות ונשים בדרך לאימהות יחידניות שנמצאות איתנו בקשר כזה או אחר: פייסבוק, פניות אישיות, מסנג'ר וטלפון.

     

    "כמעט מדי יום אנחנו מעלות לפייסבוק פוסט בהקשרים שונים: יוזמות, דברים למסירה, ידע, זכויות, שיתופי פעולה, פרויקטים, הטבות, קבוצות תמיכה ועוד. כל אישה, החל מתהליכי ההיריון והפיריון, בדרך לאמהות יחידנית, מוזמנת ליצור איתנו קשר".

     

    אור משתפת כי הוקמו קבוצות תמיכה, המנוהלות על ידי אימהות יחידניות בעצמן שמכירות את כל הסוגיות בנושא. מתוך הקבוצות אף נוצרו חברויות וקשרים אישיים, חיבור עם נשים במצב זהה ודומה.

     

    אילו תגובות אתן מקבלות?

    "כולן מתרגשות מאוד. הן נשים ראויות, נחושות, חיוביות, שעושות הכול כדי להגשים את החלום להיות אימא. אני מאמינה שיש לנו אחריות כנשים ואחריות חברתית לעזור להן, לרפד ולהקל. אלו הערכים שגדלתי עליהם. אני מתרגשת, הן מתרגשות מהעזרה ואלו שעוזרות מתרגשות מהנתינה".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אסף קליגר
    שירה חזן: "ידעתי לקראת מה אני הולכת"
    צילום: אסף קליגר
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים