שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מירון במספרים: 10,500 ארוחות בשעה
    עשרות מיליוני שקלים נתרמו להפקת האירוע היהודי הגדול בעולם, וכך היו האוכל, השתייה, תאי הנוחיות והאוהלים הממוזגים - חינם אין כסף. הכול כדי להכניס אורחים ולעשות נחת לרבי שמעון בר יוחאי. אחד מכל עשרה ישראלים-יהודים היה שם, וככה זה עבד

     

    צילום: אביהו שפירא

    צילום: אביהו שפירא

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    על פי ההערכות, אחד מכל עשרה יהודים-ישראלים היה אתמול (יום ה') במירון, בכינוס העולמי היהודי הגדול ביותר בשנה. לשם השוואה, להופעות בפארק הירקון באים 60 אלף איש - ולתפילת הסליחות הגדולה בכותל 50 אלף.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

     

    למרות שמדובר באירוע ענק לא תמצאו פה חסויות, אין פרסומות וכל האוכל והשתייה מחולקים בחינם. איך זה יכול להיות? הכול מתחיל ברבי שמעון בר יוחאי (רשב"י), שנפטר בשנת 160 לספירה. הוא נחשב לסמל של תורת הקבלה, היה תלמיד של רבי עקיבא, ובסביבות סוף המאה ה-11 התבסס מנהג של עלייה לרגל שנתית לכאן, לערוך הילולה במקום.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    במשך מאות בשנים נהגו יהודים לתרום יין להילולה מתוך האמונה שרשב"י מחזיר טובה בדמות נס למי שעוזר להשקות ולארח את אורחיו. הגרסה המודרנית של המנהג היא גיוס תרומות מעשרות-אלפי יהודים מהארץ ומהעולם, בכדי לממן את האירוח של מי שבא לקבר מדי שנה בל"ג בעומר.

     

      (צילום: אביהו שפירא)
    (צילום: אביהו שפירא)

     

    מה שקורה פה בשנים האחרונות זה פשוט טירוף – יש כמה עמותות שמקימות מתחמי אוהלים, טריבונות מברזל, רמקולים, מצלמות רחף - הכול כדי לתת לאנשים אוכל, שתייה ומקום לחגוג בטירוף. דואגים פה אפילו לפרטים הקטנים. נגיד, למרוח גריז בתחתית עמודי הברזל כדי שהחוגגים לא יוכלו לטפס למעלה וליפול, חלילה.

     

    עמותה אחת - 10,500 ארוחות בשעה

    "אור הרשב"י" היא עמותה כזו. ב-2015 הם גייסו 19 מיליון שקלים מ-25 אלף יהודים מהארץ ומהעולם. שישה מיליון מהם הולכים למימון ההילולה בל"ג בעומר - והשאר למימון ישיבת הכולל שלהם שנמצאת פה כל השנה, משכורות לעובדים וכו'.

     

    הם עובדים פה כבר חודשיים, הקימו עיר אוהלים שלמה, הקימו מטבח עצום, הביאו מקררי ענק עם כמויות של קיגל שיכולות להאכיל גדוד – והם חילקו 250 אלף ארוחות חמות ב-24 שעות. זה 10,500 ארוחות בשעה.

     

    כמות האנשים שמגיעה לפה מדי שנה מקפיצה את המחירים של הצימרים וחדרי האירוח באזור. במושב מירון עצמו, לדוגמה, עולה מיטה בתקופת ל"ג בעומר 500 עד 1,500 שקלים ללילה, וצריך להזמין חודשים מראש.

     

    המדינה מצדה משקיעה 15 מיליון שקל בהילולה, שהולכים על תחבורה, הכשרה של חניונים, שאטלים להר ומההר, אבטחה ועוד. 4,000 אוטובוסים ביצעו 7,000 נסיעות סך הכול במהלך ל"ג בעומר - ו-5,000 שוטרים איבטחו את ההר.

     

    ויש עוד דבר אחד מדהים: אין לאירוע הזה מנהל אחד מוגדר, כי כמו שהסביר לי מנכ"ל המשרד לענייני דתות, האחריות הגדולה וכבדה מדי, וכל אחד מנסה לגלגל אותה למישהו אחר. משרדי הממשלה השונים והמשטרה עובדים אומנם בשיתוף פעולה, אבל נראה שרק אסון יכריח אותם למנות בוס אחד רשמי.

     

    הכתבה המלאה תתפרסם במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים