שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    100 רופאים לכל המדינה: מצבה העגום של רפואת השיקום
    עשרות אלפי ישראלים נפגעים בכל שנה מתאונות, מחלות ופעולות איבה, ונזקקים להליך שיקום ארוך ויסודי כדי לשוב למשפחתם ולעבודתם. אך בישראל מערך השיקום מצוי במשבר מתמשך, ומספר רופאי השיקום קטן בכעשירית מבמדינות אירופה המפותחות. חייבים לפתור את המשבר - ומהר

    הידיעה שפורסמה בשבוע שעבר, כי בית החולים איכילוב עומד לסגור את מחלקת אשפוז היום השיקומי, היא ביטוי נוסף לפער החמור במצבה של רפואת השיקום בישראל.

     

    מדי שנה לוקים כ-15 אלף איש בישראל בשבץ מוחי, כ- 20 אלף סובלים מפגיעות ראש, כ-6,000 שוברים את צוואר הירך, כ-1,000 עוברים קטיעת גפיים וכ-500 נפגעים בחוט השדרה. אליהם מצטרפים אלפי חולי סרטן, טרשת נפוצה, ועוד ועוד מצבים שדורשים טיפול שיקומי מקיף.

     

    אותם חולים, נפגעי תאונות ופעולות איבה, שלאחר שחייהם ניצלו, והם עברו את השלב החריף של הטיפול ביחידות הטראומה, היחידות לטיפול נמרץ, מחלקות הנוירולוגיה והאורתופדיה, מתחילים את המאבק הקשה והמורכב לשוב לחייהם, לביתם, למשפחתם ולעבודתם.

     

    הם זקוקים להליך שיקום מקיף ומקצועי, על מנת לחזור לעצמאות תפקודית, לכל אותם תפקודים בסיסיים וטריוויאליים שאיבדו בצונאמי שחלף בחייהם: הליכה, דיבור, יכולת להתלבש ולהתרחץ באופן עצמאי, כושר זיכרון, טיפול בהיבטים רגשיים ונפשיים ועוד.

     

    מרכז שיקום (צילום: גיל דור)
    המאבק הקשה מתחיל אחרי הטראומה. שיקום(צילום: גיל דור)
     

    אותם נשים וגברים מצויים בצומת דרכים. מצד אחד, פנייה לחיים של תלות במשפחה והחברה, חיים של עוני ללא כושר השתכרות ותלות בקצבאות, הידרדרות רפואית וחיים כמטופל סיעודי ואף גרוע מכך.

     

    ומנגד - פנייה לתהליך שיקומי אינטנסיבי ומקצועי, שהודות לו יושג מיצוי הפוטנציאל השיקומי, עצמאות מרבית, השתלבות מכובדת במשפחה, בחברה ובשוק העבודה. לשיקום מוצלח והשתלבות טובה משמעויות מרחיקות לכת בדימוי העצמי ובחוסן הנפשי.

     

    עוד כתבות בנושא:

    אחרי השיקום משבץ: האהבה החדשה-ישנה של איל פלד

    המספרים האמיתיים נחשפים: כמה ישראלים לוקים בשבץ מדי שנה

    הנס של אילן: "כבר הודיעו למשפחתי שלא אעמוד על הרגליים"

    במהלך השנים התפתחה בישראל רפואת שיקום איכותית מאוד עם הישגים ראויים לציון, התופסת מקום של כבוד בעולם. לצד רופאות ורופאי השיקום, משולבים גם חברי צוות ממקצועות הבריאות: סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה שיקומית, תזונה ודיאטה, רפואה משלימה ועוד.

     

    עבודת הצוות הרב-מקצועי, שעושה גם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ומותאמת באופן פרטני לצרכי המטופלים, חיונית ללא תחליף על מנת למצות את הפוטנציאל השיקומי של המטופלות והמטופלים ולבנות את עולמם מחדש.

     

    הציבור כלל לא מודע למשבר החמור

    למרבה הצער, הזכות לשיקום בישראל אינה ממומשת לכל. מצער אף יותר שהציבור לעיתים קרובות אינו מודע לפער החמור בשירות שהוא מקבל, ואינו פועל די למימוש זכויותיו בנושא זה.

     

    בישראל יש פחות מ-100 רופאי שיקום, עשירית ממדינות מפותחות באירופה ביחס לאוכלוסייה.

     

    אין די מיטות שיקום ומספרן אינו מדביק את הגידול באוכלוסייה. הדבר בא לידי ביטוי בהמתנה ארוכה למיטת שיקום והפניית הזקוקים לשיקום לאפיקים זמינים גם אם אינם אופטימליים.

     

    מדובר בפער לאומי שהוא חמור במיוחד בפריפריה אך קיים גם במרכז הארץ. משרד הבריאות פועל להשלים פער זה בתהליך ארוך טווח. עם זאת, לאחר שיוקמו מחלקות שיקום חדשות, כלל וכלל לא ברור היכן יימצאו אנשי השיקום שיטפלו בחולים.

     

    אין בישראל די מרכזים לאשפוז יום שיקומי, המאפשרים שיקום אינטנסיבי ורב-מקצועי כאשר המטופל שב לביתו בתום יום הטיפול. בחלק מן המרכזים חסרים רופאי שיקום וחלק ממקצועות הבריאות.

     

    הדגש שניתן במרכזי שיקום בקהילה הוא בפיזיותרפיה, שחשובה ללא ספק, אך בוודאי שאינה מספקת ואינה מהווה מענה לשיקום מקיף ואיכותי כמו למשל שיקום דיבור, מוטוריקה עדינה, תפקודים קוגניטיביים, מענה בתחום הסוציאלי והפסיכולוגי וכיו"ב.

     

    גם בשיקום הביתי יש חוסרים

    מחלקות אשפוז היום השיקומי הקיימות בבתי החולים יכלו לטפל בחולים מורכבים רבים נוספים, אלא שמשיקולים כלכליים של קופות החולים, שנאלצות לבצע סדר עדיפויות בהקצאת המשאבים, הם מופנים לאפיקים אחרים שלעיתים קרובות אינם ממצים את הפוטנציאל השיקומי ומשפיעים בכך לרעה על בריאותם ואיכות חייהם של מבוטחיהם.

     

    מרכז שיקום (צילום: גיל דור)
    טיפול רב-מקצועי. שיקום(צילום: גיל דור)

    בשנים האחרונות התפתח שירות נוסף של שיקום ביתי. מדובר ברעיון נכון שיכול להיות מבורך באם ייבנה כראוי וייתן מענה למקרים הקלים יותר. שיקום ביתי אף יוכל לחסוך משאבים למערכת, שכידוע הם מאוד חסרים.

     

    גם בשיקום ביתי יש להגיש טיפול רב-מקצועי בהובלת רופא שיקום וצוות רב-מקצועי על-פי הצורך, תוך שימוש בטכנולוגיות כנדרש. למרבה הצער, לעיתים קרובות, במערכות השיקום הביתי הקיימות היום אין מעורבות מספקת, אם בכלל, של רופא שיקום. הצוות חסר, הטיפולים קצרים ואין שימוש מספיק בטכנולוגיה.

     

    לא תמיד המטופלים ומשפחותיהם מודעים לטיפול החסר אותו הם מקבלים והדבר בא לידי ביטוי בסקרי שביעות רצון מטופלים המצביעים על שביעות רצון סבירה ואף טובה, בעוד שבאמות מידה מקצועיות השיקום טעון שיפור.

     

    היתרון הבולט של השיקום הביתי, במתכונתו הנוכחית, הוא החיסכון הכלכלי קצר הטווח. בטווח הבינוני והארוך, מניעת רפואת שיקום איכותית לזקוקים לה (בבית, במרפאות השיקום, במרכזי שיקום היום ובאשפוז במחלקות השיקום), מובילה להשקעה לאומית כבדה בקצבאות, בתקציבי רווחה, בפגיעה בפריון במשק והתוצר הלאומי. ומעל לכל פוגעת בזכות האזרח הבסיסית לשיקום, שהודות למימושה יזכה לבריאות ואיכות חיים כיאה למדינה מפותחת הדואגת לתושביה.

     

    הגיעה העת לשינוי סדרי העדיפויות ויציאה לדרך של תכנית לאומית לשיקום עם השקעה ראויה בפיתוח כוח אדם איכותי ובראשם ברופאי שיקום, בהשקעת משאבים להוספת מיטות אשפוז, תמריצים כלכליים להרחבה והקמה של מרכזי שיקום יום ומרפאות שיקום ובקרה על איכות השיקום הביתי על מנת להבטיח רפואת שיקום ראויה והולמת.

     

    ד"ר דב אלבוקרק הוא מנהל בית החולים השיקומי רעות תל אביב. כל הצילומים: מבית החולים השיקומי רעות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל דור
    לא רק פיזיותרפיה. שיקום
    צילום: גיל דור
    צילום: גיל דור
    ד"ר דב אלבוקרק
    צילום: גיל דור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים