שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "משחקי השף": הקסם עובד גם בלי מאיר אדוני
    בעונה השלישית של תוכנית הבישול - המכונה המשומנת חוזרת לעבוד במרץ. השף יוסי שטרית נכנס בקלות לנעליים של מאיר אדוני, ועל רגשנות היתר של מושיק רוט אפשר לסלוח בזכות הרף הגבוה של המתמודדים והשיפוט

    מה אני אגיד לכם, לפעמים צריך אדם לדעת שיש לו על מי לסמוך. ואם אתם פחות בעניין של הורים שיושבים בשמיים אבל בכל זאת חשוב לכם להישען על מישהו, אתם מוזמנים להישען כמוני על תוכנית טלוויזיה, או ליתר דיוק, על "משחקי השף".  

     

     

    אחרי שסיימה שתי הקפות מלאות, העונה השלישית של "משחקי השף" שעלתה אתמול (ג', 21:00) ברשת מתנהלת כמו קבוצת NBA משומנת היטב. היא מצליחה להניע את הכדור על פני כל המגרש, לצאת להתקפות מסודרות ולהוכיח שהשלם גדול מסכום חלקיו - גם כשהמתמודדים באודישנים קצת מפשלים מתחת לסל, יש מי שקופץ על הריבאונד ומחזיק את המשחק. אני יודעת שאנלוגיות ספורטיביות בהקשר לתוכנית שרוב המאמצים בה מושקעים באכילה הן קצת תלושות, אבל באמת שככה זה מרגיש.

     

    השופטים של משחקי השף (צילום: מיכה לובטון)
    "משחקי השף"(צילום: מיכה לובטון)

    גם הכניסה של השחקן החדש לפאנל השופטים לא מערערת את הקסם של הפורמט. אחרי ששף מאיר אדוני נשבע שריאליטי גובה ממנו מחיר נפשי כבד ולכן, כדי להתרחק קצת מהז'אנר הוא התברג לתוכנית התחקירים המדעית "בייק אוף". העונה השלישית נפתחה עם המחליף שלו, שף יוסי שטרית.

     

    ביקורות טלוויזיה נוספות:

    "הזדמנות אחרונה לאהבה": ריאליטי במקום גירושים

    "בשבילה גיבורים עפים": עדיין לא עפנו

    "האח הגדול": מריחים את המריחה

     

    שטרית, כמו הקולגות שלו, אסף גרניט ומושיק רוט, מגיע עם תעודת ייחוס שבלעדיה אי אפשר לשפוט היום בתוכנית בישול. הפעם זאת ההכתרה של אחת המסעדות שלו כ"מסעדה הטובה ביותר במזרח התיכון". איפה? על ידי מי? אין לי מושג. אולי בירחון מסעדות שמחזיק מישהו עם דרכון מאוד ניטרלי, כזה שמאפשר לו לשוטט במסעדות ברחבי המזרח התיכון ולדרג אותן. זה גם לא משנה כי בינתיים שטרית מצליח להיכנס די בקלות לנעליים הרגשניות והביתיות של אדוני. נדמה שהוא מצליח למצוא את עצמו בכל מנה שמוגשת לשופטים, ועל כל זה נקרא בספרו הבא, "שיר של אש וחריימה".

     

    כפי שמעיד הפרק הראשון, הליהוק נוטה לכיוון רגשני, בפורמט שהצד החזק שלו הוא היעדר הסנטימנטליות המאולצת. מושיק רוט קם לחבק אנשים קצת יותר מידי לטעמי, והאודישן של השף מהחתונה שלו, אישיות שיסלח לי האל, לא בדיוק חורכת את המסך מכריזמה, היה לא יותר מסופלה רגשני שקרס אל תוך עצמו (וכמו כן, מה נסגר אתכם, אנשים שמבשלים באודישן מנה בפעם הראשונה?). אבל להוציא אותו, שאר המתמודדים היו חמודים ומלאי תשוקה והגישו מנות שלפחות על גבי המסך נראו כמוצדקות. וגם אם הם הזילו דמעה או שתיים, הנבחנים שהתקבלו הגיעו עם יכולות מקצועיות שאיזנו את הקלישאה. קו הגבול הברור של "משחקי השף" - הרף המקצועי הגבוה - עדיין מגן עלינו ועל הפורמט. כי יש אנשים שיודעים לבשל, יש אנשים שיודעים לשפוט, ויש אותנו, עם הכישרון הגדול מכולם כשזה מגיע לתוכניות בישול, האנשים שיודעים לאכול עם העיניים. בתיאבון.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה ""משחקי השף": הקסם עובד גם בלי מאיר אדוני"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים