שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: איילת שי
    בלי מקווה, בלי בית ספר: ורונה היהודית
    מארבעה בתי כנסת שרד רק אחד, והוא פעיל היום בשבתות ובחגים - אבל הקהילה הקטנטנה של ורונה משוועת ליהודים שיבקרו בה, ומציעה סיור בבית הכנסת היפהפה, מוזיאון יהודי קטנטן - וגם סיוע לתיירים, שיעורי תורה והרצאות

     

     

    סיפור האהבה של רומיאו ויוליה מוורונה שבאיטליה מפרנס עד היום את התיירות המקומית; האמפיתיאטרון של העיר הוא נכס תיירותי - ואת הסרט "מכתבים לג'ולייט" שצולם בה, ראו רבים. אבל כמה מכם שמעו על הקהילה היהודית הקטנטנה שמתגוררת בוורונה?

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    לוורונה הגעתי בשם האהבה, כי אין מקום טוב יותר לחגוג בו את יום האהבה הלועזי. על הדרך החלטתי לשלב עם הפלז'ר גם את עבודת המחקר שלי בדוקטורט על קהילות יהודיות קטנות, ואין ספק שוורונה עומדת בקריטריונים.

     

    המסע הקודם:

  1. סינגפור: גן עדן קטנטן ליהודים

     

    כבר במאה התשיעית החלו יהודים להגיע לעיר ורונה. כפי שהיה נהוג אז באיטליה, הם עסקו באחד המקצועות שנאסרו על הנוצרים - מלווים בריבית - אך יחד עם זאת, כבר בזמנו הייתה ידועה מומחיותם של היהודים בתחום הרפואה, ולכן הותר להם לעסוק גם בתחום זה. 

     

    קהילה קטנטנה מאז ועד היום

    בניגוד לערים אחרות באיטליה בפרט ובאירופה בכלל, נחשבה ורונה למקום סובלני עבור היהודים (באופן יחסי, כמובן), ולכן הם החלו נוהרים לכיוונה. אך לרוע מזלם, בשנת 1555 הצהיר האפיפיור פאולוס הרביעי שהיהודים רצחו את ישו, ובשל כך אין להם את הזכות לגור באותה עיר עם הקתולים ובוודאי שאין הם זכאים להיחשב כאזרחים שווי זכויות. הקתולים, מצדם, החליטו להחרים את היהודים וצמצמו את מרחב המחייה שלהם לטריטוריה נפרדת, לימים - הגטו.

     

    בית הכנסת בעיר ורונה (צילום: אילת מאמו שי)
    המוזיאון היהודיהקטן(צילום: אילת מאמו שי)

     

    עם הקמתו מנו יהודי ורונה כ-400 איש, ולקראת סוף המאה ה-18 הוכפל מספרם. עד מחצית המאה ה-19 הגיע מספר היהודים לכאלף איש.

     

    עם חלוף השנים (ולמזלם של יהודי המקום) הרס הצבא הצרפתי את שערי הגטו, ואִפשר ליהודים לגור בעיר כולה, תוך שמוענק להם שוויון זכויות מלא. כך הפך אזור הגטו לתחום מגורים לעניי העיר, ובמקום נבנו מבנים חדשים. אזור זה נמצא היום במרכז העיר ורונה.

     

    בתום מלחמת העולם השנייה הוקמה הקהילה מחדש, ולטענת רבה של הקהילה, יוסף לאבי, היא מונה כיום כ-120 משלמי דמי חבר, ועוד כ-180 חברים לא רשמיים (דמי החבר השנתיים, אגב, הם הזולים ביותר מכל הקהילות היהודיות שבהן ביקרתי, ועומדים על פחות מחמישים יורו בשנה).

     

    הרצאות על יהודים בבית הכנסת היחיד

    הרב לאבי קיבל אותנו בבית הכנסת של הקהילה בסבר פנים יפות. לוורונה הגיע לפני כשלוש שנים עם אשתו וילדיו. הוא חיפש מקום שבו יוכל לממש את ייעודו - קירוב לבבות והפצת היהדות, ולדבריו, כשפנו אליו מנהיגי הקהילה בוורונה, הוא לא יכול היה לסרב להצעתם לשמש כרב הקהילה.

     

    הרב יוסף לאבי (צילום: אילת מאמו שי)
    הרב יוסף לאבי(צילום: אילת מאמו שי)

     

    בעבר היו בוורונה בין שלושה לארבעה בתי כנסת, אך הם נהרסו במהלך הפרעות, החוקים הנוקשים שננקטו כלפי היהודים והמלחמות. בית הכנסת היחיד שנותר מפואר ומרשים ביופיו. הוא נמצא בעיר העתיקה, בסמטה סמוכה לרחוב מציני - על שם הפרטיזנית היהודייה, ריטה רוזאני. על קיר הכניסה לבית הכנסת יש שלט לזיכרה. מסביב לדלת הראשית - שישה עיטורים מסורתיים: מגדל דוד, מנורת המאור, יד אבשלום, שער הזהב, תורה וקבר רחל.

     

    בית הכנסת פעיל היום רק בשבתות ובחגים, והתפילה בו נעשית בנוסח אשכנזי. במהלך השבוע הוא נפתח לצורכי הרצאות מטעם הרב או ביקור של תיירים ישראלים ויהודים, המגיעים לבקר בוורונה מכל פינה ברחבי העולם.

     

    הרב לאבי מציין את מדיניותה של ממשלת איטליה, הדוגלת בחינוך לכבד כל דת או אמונה. על מנת שמסר זה של כבוד הדדי יחלחל - היא יוזמת ביקורים וסיורים של בתי ספר בכנסיות, מסגדים ובבתי הכנסת השונים.

     

    לדברי הרב, הוא נהנה מאוד להעביר הרצאות לתלמידים המגיעים לבית הכנסת מבתי הספר השונים. "באחד הביקורים", הוא מספר בהתרגשות, "שאלתי את התלמידים שאלה קבועה שאני שואל במהלך כל הרצאה: 'האם אי-פעם ראיתם יהודי?' בדרך כלל התשובה היא, 'לא ולא, וכבוד הרב הוא היהודי היחידי שבו נתקלנו', אך פעם אחת עמד מולי ילד חמוד כבן עשר ואמר 'ראיתי יהודים רבים בחיי כי אני יהודי!'" מסתבר שהילד אומץ על ידי משפחה לא יהודית, בעוד שהוריו הביולוגים מתגוררים בישראל. הרב יצר איתו קשר הנמשך עד היום.

     

    בית הכנסת בעיר ורונה (צילום: אילת מאמו שי)
    השלט לזיכרה של הפרטיזנית היהודייה(צילום: אילת מאמו שי)

     

    "שרותי יהדות" מלידה

    בחדר הסמוך לבית הכנסת הקימה קהילת ורונה כבר לפני מספר שנים מעין מוזיאון יהודי קטנטן, שבו פריטים בולטים מהמצוות החשובות ביהדות, דוגמת: ברית מילה, ספר תורה, נרות שבת, שופר, חנוכייה ועוד.

     

    בית הכנסת בעיר ורונה (צילום: אילת מאמו שי)
    ללמד על מצוות יהודיות(צילום: אילת מאמו שי)

     

    רבים מחברי הקהילה נשואים בנישואי תערובת, ולכן - בנוסף לגודלה הקטן ממילא - אין בה בית הספר יהודי או גני ילדים, מקווה או חנות כשרה. בחדר צדדי בתוך הבית הכנסת מפעילה הקהילה "חנות כשרה מאולתרת" המכילה יין, במבה, טחינה ועוד מספר מוצרים בסיסיים.

     

    הרב מודה שאת כל האוכל הכשר הם מכינים בבית, ואת הבשר והעוף מביאים מהקהילות הגדולות באיטליה - רומא ומילאנו. לדבריו, אף שהם קהילה קטנה, נטולת משאבים ומוסדות ראויים - הם מעניקים לכל יהודי באשר הוא שירותי יהדות מלידה (מוהל מגיע במיוחד ממילאנו או מישראל) ועד המוות. את "טהרת המת" עושה הרב בעצמו, והקבורה היא בבית העלמין היהודי.

     

    בית הכנסת בעיר ורונה (צילום: אילת מאמו שי)
    בית הכנסת בעיר ורונה - היחיד ששרד(צילום: אילת מאמו שי)

     

    חתונות ומסיבות בר ובת מצווה עושים במקום, וגם מסיבות בחגים ובמועדים שונים, שיעורי תורה, אירוח תיירים מכל פינה בעולם, הרצאות ועוד. כך שמבחינתו של הרב, כל יהודי או ישראלי באשר הוא, מוזמן בשמחה ובאהבה. הרב לאבי הגדיל לעשות, וביקש לתת את מספר הטלפון שלו לכל דורש, כי הוא מאמין שהוא נמצא שם על מנת לעזור ללא הבדל גזע, רמת דת או מין.

     

    • הכותבת היא חוקרת קהילות יהודיות קטנות ברחבי העולם, ומחברת הספר "רילוקיישן דארלינג. רילוקיישן!"

     

    • מכירים קהילה יהודית קטנה וחושבים שהיא שווה ביקור? כתבו לנו ושכנעו את אילת מאמו שי למה קהילה זו צריכה להיות הבאה בתור: Eashay@gmail.com

     

    מבט על ארון הקודש העתיק בבית הכנסת בעיר ורונה (צילום: אילת מאמו שי)
    מבט על ארון הקודש העתיק בבית הכנסת בעיר ורונה(צילום: אילת מאמו שי)


  2.  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים