שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: AP
    רק הסכם עקרוני, אבל מונע מלחמה
    פסגת סינגפור בין טראמפ לקים לא תביא שלום עלי אדמות ולא תשפר את זכויות האדם בצפון קוריאה. אבל היא מפיגה את המתיחות ומונעת עימות צבאי. כמו אובמה - טראמפ הסכים להשאיר מחוץ לסיכום הכתוב את עניין הטילים, שמטריד גם את ישראל. מה עוד מצפה עכשיו לארה"ב במו"מ?

     

    המילים הקטנות והרגעים מול המצלמות    (צילום: רויטרס)

    המילים הקטנות והרגעים מול המצלמות    (צילום: רויטרס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נראה בטוח בעצמו היום (ג') במסיבת העיתונאים בתום פסגת סינגפור ההיסטורית, וחשוב יותר - גאה באמת במה שהשיג. הביטחון העצמי ניכר אפילו באופן שבו אמר שאין שום ביטחון שהדברים שעליהם סיכמו הוא ומנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און אכן יתקיימו בפועל. "ייתכן", הוא אמר, "שבעוד כמה זמן אבוא אליכם ואומר לכם שטעיתי". כך מדבר אדם מפוכח, ריאליסט, כפי שטראמפ לא הצטייר עד עתה. הוא באמת מאמין שהעסקה שרקם תתבצע, לפחות בחלקה הגדול. על מה מתבסס ביטחונו שההצהרה המשותפת לו ולקים לא תישאר על הנייר בלבד?

     

    הסיבה העיקרית היא שיחות ההכנה הממושכות שהתנהלו בין הצדדים, והביאו למסמך שמציע מענה עקרוני מקיף לבעיות העיקריות המונעות שלום ויציבות בחצי האי הקוריאני בפרט ובמזרח אסיה בכלל. עובדה זו חשובה לא רק לתושבי האזור אלא לעולם כולו, שכן המצב הנפיץ השורר כבר 70 שנה בין הקוריאות, ובינן לבין יפן, הוא איום אמיתי על שלום העולם כולו – במיוחד מאז השנה שעברה, אז התברר שלצפון קוריאה יש יכולת גרעינית וטילית שמאיימת לא רק על שכנותיה, אלא גם על ארה"ב וסין.

     

    אמנם הצהרות עקרוניות עדיין אינן מעשים, אבל העובדה שהצדדים נקטו צעדים בוני אמון עוד לפני הפסגה ההיסטורית בסינגפור נותנת סיבה להאמין ששניהם – גם צפון קוריאה שרימתה בעבר – מתכוונים ברצינות לבצע שינוי אסטרטגי ואמין ביחסים ביניהם.

    הצהרת סינגפור ()

    אסור לשגות באשליות. לא מדובר בשיפור מצב זכויות האדם והמצב ההומניטרי בצפון קוריאה. גם לא מדובר בשלום עלי אדמות. מדובר בהסכם – עקרוני בינתיים – להפגת מתיחות ולמניעת מלחמה גרעינית. יש מי שיאמר שזה לא הרבה ועדיין רחוק ממימוש מעשי, אבל זה הרבה יותר טוב מהמצב ששרר ערב הפסגה, כשצפון קוריאה וארה"ב איימו זו על זו במלחמה. חוץ מזה, הניסיון מלמד שכמו שיש "דינמיקה של הסלמה" שמובילה למלחמה בלי שהצדדים המעורבים בה רוצים בה, יש גם "דינמיקה של דה-אסקלציה", כלומר הפחתת הסלמה שמתחילה בצעדים קטנים וצוברת תאוצה אם הם מצליחים.

     

    מהלכים בוני אמון דו-צדדיים

    על סמך נוסח "הצהרת סינגפור", ובעיקר על סמך מסיבת העיתונאים של טראמפ, אפשר לראות ששני הצדדים כבר מעניקים זה לזה מחוות בונות אמון כאלה.

     

    קים למשל "נתן לטראמפ" תוך כדי השיחות, כנראה בלי שהדבר נדון קודם לכן בין צוותי שני הצדדים, את פירוק מתקן הניסוי למנועי טילים בליסטיים בין-יבשתיים והסכים לאיתור והשבת שרידי השבויים והנעדרים האמריקנים ממלחמת קוריאה שהסתיימה ב-1953. זאת בנוסף למחוות האחרות שכבר עשתה צפון קוריאה כלפי דרום קוריאה וכלפי ארה"ב בחודשים האחרונים.

     

    טראמפ לא נשאר חייב: הוא גמל לקים בהפסקת התמרונים המשותפים לארה"ב ולדרום קוריאה על אדמת דרום קוריאה. התמרונים השנתיים הללו הרגיזו מאוד את שליטי צפון קוריאה לדורותיהם והיוו סיבה קבועה למתיחות ואפילו לחילופי אש בין שתי הקוריאות.

     

    הנשיא האמריקני גם הקפיא חלק מהסנקציות שהטיל על צפון קוריאה בשנה שעברה, ולדבריו נמנע מהטלת 300 סנקציות נוספות שכבר המתינו בקנה. עם זאת, ברור שטראמפ בא לפסגה כשהוא חושש לצאת פראייר, לכן הוא לא הודיע על הסגה, אפילו חלקית, של 32 אלף החיילים האמריקנים המוצבים על אדמת דרום קוריאה, ולא הודיע על ביטול הסנקציות.  

    דונלד טראמפ עם קים ג'ונג און (צילום: רויטרס)
    הילכו שניים יחדיו? טראמפ וקים בסינגפור(צילום: רויטרס)
      

    דונלד טראמפ עם קים ג'ונג און (צילום: רויטרס)
    (צילום: רויטרס)

    מגיעה מחמאה לשני צוותי המשא ומתן של ארה"ב ושל דרום קוריאה, שעמלו במשך חודשים על חבילה מאוזנת של צעדים בוני אמון ועל סדר היום של המשא ומתן שייפתח עכשיו על פירוק צפון קוריאה מנשק גרעיני וטילים בין-יבשתיים שמאיימים על ארה"ב.

     

    הנושא הזה הוא העניין שלשמו למעשה העניק טראמפ לגיטימציה למשטר הדכאני הטוטליטרי בצפון קוריאה. עצם המפגש בסינגפור היה הכרה במשטר הזה, והתמורה אמורה להיות פירוק נשק גרעיני מאחת המדינות הפחות צפויות והפחות יציבות בעולם. זו המשוואה כפי שטראמפ מעמיד אותה, והפעם אפשר להאמין לו.

     

    נראה שבתוך חודשיים-שלושה נוכל לדעת אם התהליך שהושק היום יוביל לתוצאות מעשיות. טראמפ הבטיח שהמשא ומתן המעשי יחל כבר בשבוע הבא, ומי שיוביל אותו הוא שר החוץ מייק פומפאו, שהצליח לתפור למשעי את ההבנות שהובילו לפסגה הזו. גם היועץ לביטחון לאומי ג'ון בולטון יהיה מעורב במשא ומתן. עדיין איננו יודעים מי יוביל את המשא ומתן מטעם צפון קוריאה, אבל אפשר להניח שזה ייוודע ביום-יומיים הקרובים.

     

    בהקשר זה חשוב לציין מה שאמר טראמפ, והבליע מהר במסיבת העיתונאים: "שליט צפון קוריאה נתקל בהתנגדות בתוך משטרו למהלך האסטרטגי שהוא עושה, וייתכן שקים רוצה עוד כמה ימים כדי לטפל במתנגדיו מבית ואז להכריז מי יישא וייתן עם ארה"ב".

     

    על מה ידברו במו"מ?

    המו"מ יתמקדו בארבעה נושאים עיקריים.

     

    1. הנושא הראשון הוא התפרקות צפון קוריאה מנשק גרעיני. זה הנושא המסובך ביותר, כיוון שמדובר בתהליך מסובך טכנית ומדעית שיימשך חודשים ואולי אפילו שנה או שנתיים. התהליך הזה מחייב פיקוח ווידוא הדוקים כדי שצפון קוריאה לא תרמה כפי שעשתה בעבר. טראמפ רמז שהפיקוח הזה יתבצע על ידי צוותי מומחים, מדענים ומהנדסים אמריקנים ובינלאומיים. כנראה שמדובר בסבא"א – הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, שתצטרך עכשיו להכפיל את מספר המועסקים בה, אם לא לשלש את מספרם. על הפרטים הקטנים בעניין הזה יקום וייפול כל התהליך.

     

    אגב, לא מדובר בהצהרה המשותפת על הטילים הבליסטיים. בעניין זה דומה טראמפ לקודמו ברק אובמה, שהסכים לדרישה האיראנית שלא לכלול את פיתוח וייצור הטילים הבליסטיים בעסקת הגרעין מול המעצמות. נראה שגם הצפון קוריאנים מסרבים להתפרק מהטילים הבליסטיים שיש להם, ולכן הם סירבו לכלול אותם בהצהרת סינגפור.

     

    השבתת אתר הניסויים למנועי טילים בליסטיים של צפון קוריאה נועדה כנראה להוות עלה תאנה בעניין הזה. נראה אם טראמפ יתעקש בעניין הזה בהמשך התהליך. מי שעוקב בעניין רב אחרי סוגיית הטילים הבליסטיים של צפון קוריאה הם כמובן האייתוללות בטהרן. אם טראמפ ישיג מצפון קוריאה הפסקת הפיתוח והייצור של טילים בליסטיים בין יבשתיים, יהיה זה ציון דרך גם לאיראן וגם למדינות האיחוד האירופי, המנסות לשפר את הסכם הגרעין עם איראן. ולכן זה הנושא שמטריד במיוחד גם את ישראל.

     

    טראמפ במסיבת העיתונאים

    טראמפ במסיבת העיתונאים

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    טילים בליסטיים במפגן צבאי בצפון קוריאה (צילום: AP) (צילום: AP)
    טילים בליסטיים במפגן צבאי בצפון קוריאה(צילום: AP)

    מלחמת קוריאה (צילום: AP)
    מלחמת קוריאה, תחילת שנות ה-50(צילום: AP)

    דונלד טראמפ עם קים ג'ונג און (צילום: EPA)
    (צילום: EPA)

    2. הנושא השני במו"מ הוא הקמת יחסים חדשים, כלומר שלום בין ארה"ב וצפון קוריאה. כזכור, מלחמת קוריאה הסתיימה ב-1953 בהסכמי שביתת נשק שמנעו קשרים דיפלומטיים או אחרים בין שתי המדינות. נראה שהמשא ומתן על שלום, שבו תכיר ארה"ב רשמית בצפון קוריאה, הוא כבר במצב די מתקדם.

     

    3. הנושא השלישי הוא שלום בין צפון קוריאה ודרום קוריאה. שתי המדינות כבר חתמו ביניהן על שורה של הסכמים שנועדו להביא לנורמליזציה ביניהן. כל ההסכמים מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת קרסו בדרך זו או אחרת, אבל עכשיו יש הזדמנות לסיים את המלחמה גם בהיבט הזה. לפי לשון ההצהרה, נראה שהשגת הנורמליזציה והשלום בין הקוריאות - וגם בין ארה"ב לצפון קוריאה - מותנית בפירוק פרויקט הגרעין הצבאי הצפון קוריאני.

     

    4. הנושא הרביעי הוא כאמור עניין איתור השבויים והנעדרים והשבתם.

     

    אבל ישנו גם נושא חמישי שעליו לא נאמרה מילה או חצי מילה בהצהרת סינגפור: זכויות האדם והמצב ההומניטרי בצפון קוריאה. אחרי שתשכך האופוריה בבית הלבן ובארה"ב מעצם הפגישה וממה שהושג בה, יעלה העניין הזה ביתר חריפותו ולפחות התקשורת לא תיתן לטראמפ מנוח. עם זאת, צודק טראמפ כשהוא מעריך שאם ייושמו בפועל אפילו חלק מההסכמות שהושגו בסינגפור – גם העם בצפון קוריאה ייצא נשכר. לפחות מצבו הכלכלי ישתפר.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רק הסכם עקרוני, אבל מונע מלחמה"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים