שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "ליצור יש מאין": המנתח היחיד בארץ לשינוי מין
    ד"ר אלון לירן הוא הפלסטיקאי היחיד בישראל שמבצע ניתוחים להתאמה מגדרית. "אני מתעסק באקסטרים גם בחיים הפרטיים שלי, והתחום הזה הוא האקסטרים של הרפואה - לעזור למישהו שנמצא במצוקה להגשים חלום"

     

    עריכה: יותם קצור    (צילום: חגי דקל)

    עריכה: יותם קצור    (צילום: חגי דקל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "זה היה לראות פעם ראשונה יצירה של יש מאין", נזכר ד"ר אלון לירן, מומחה בכירורגיה פלסטית ואסתטית מהמרכז הרפואי שיבא, בניתוח שינוי המין הראשון שביצע. "זה שינוי דרמטי שאנחנו לא רואים בניתוחים אחרים, למרות השינויים המאוד תהומיים שיש בניתוחים אסתטיים. אני רואה את הפליאה של אנשים בעיניים כי זה באמת ניתוח מרשים. התחושה של הפליאה הזו נשארה לי עד היום".

     

    ד"ר לירן (46), הוא הפלסטיקאי היחיד בישראל שמבצע את ההליך שנקרא בעגה המקצועית ניתוח להתאמה מגדרית. אחרי התמחות בבלגיה הוא חזר לארץ והקים צוות שכולל את ההאור וגינקולוגית ד"ר רויטל ארבל, ויחד הם מבצעים את הניתוחים לשינוי מין.

     

    "תמיד הלכתי לקצוות", הוא מסביר בחיוך. "אני מתעסק באקסטרים גם בחיים הפרטיים שלי, ופלסטיקה זה האקסטרים של הרפואה. זה תחום מאוד יצירתי, זה לא דומה מניתוח לניתוח. ככה הגעתי בעצם לתחום של הפלסטיקה והתגלגלתי לניתוחים להתאמה מגדרית, שזה בעצם הקצה של התחום הזה".

     

    ד
    ד"ר אלון לירן

    אתה עושה את זה גם בקטע אידיאולוגי?

    "אני כן רואה ייעוד בזה. זה לעזור למישהו אחר שנמצא במצוקה גדולה להגשים חלום ולקחת אותו עוד צעד אחד. אם תשבי עם הפסיכולוגית שלנו את תשמעי סיפורים על קשיים אינסופיים. זה אחד הדברים שגורמים לי להמשיך להתעסק בתחום. אנחנו בעצם מצליחים להקל בקצת על התהליך ולגרום לו לעבור יותר חלק. עם כל זה, החיים שלהם נשארים מאוד מאוד קשים.

     

    "לפעמים קשה לנו לתפוס את ההתמודדויות שהם נדרשים אליהן ביומיום, תקיפות פיזיות, תקיפות מילוליות, התייחסויות שלא במגדר המתאים. יש כל הזמן עלבון ותחושה שהסביבה לא מתייחסת אליך באופן ובמגדר שהיית רוצה. זה משהו שמלווה אותך מגיל מאוד צעיר עד הניתוח ולפעמים גם אחר כך. אני מעריך את היכולת של אדם לעשות את השינוי הזה. זו עוצמה לא נתפסת, וזה דורש יכולות נפשיות מדהימות".

     

    כמה ניתוחים כאלה אתם עושים?

    "אנחנו בשאיפה עושים שני ניתוחים מלאים בחודש, כמובן בהתאם לאילוצי מערכת. אנחנו לא עובדים בבועה. עד שנת 2013, כשנסעתי לבלגיה היו כ-20 פניות בשנה לוועדה. מ-2014 הכמות הלכה וגדלה כיום יש לנו 150 פניות בשנה".

     

    איפה הנתון הזה נמצא יחסית לשאר העולם?

    "המקום הראשון בעולם זה תאילנד, שם יש תיירות שלמה סביב זה. המקום השני זה איראן, באופן מפתיע. הסיבה היא שהיות והייתה התנגדות ליחסים הומוסקסואלים אז חומייני יצר איזה מהלך שהוא אישור לבצע ניתוחים למה שהוא הגדיר כטרנס סקסואלים מאושרים, וזה התמסד".

     

     

    ד
    "הניתוח דורש מהמטופלים יכולות נפשיות מדהימות"

    איזה ניתוח עושים יותר? מזכר לנקבה או מנקבה לזכר?

    "הניתוחים שמתבצעים פה יותר זה ניתוחים מזכר לנקבה. הסיבה היא קודם כל בעבר היו פי ארבעה יותר פניות מזכר לנקבה, היום גם בעולם זה הולך ומשתווה ויש מקומות שהיחס הוא ממש 1:1. אצלנו היחס הוא יותר גבוה לטובת זכר לנקבה. בבלגיה עשיתי גם הרבה ניתוחים מנקבה לזכר. זה ניתוח שנקרא פאלופלסטי. הבעיה בניתוח שיש בו המון סיבוכים.

     

    "לפי הספרות זה 75 אחוז סיבוכים ובפועל זה כמעט 100 אחוז. הם יכולים להיות מאוד פשוטים אבל גם מאוד מורכבים ואורולוגים לא פלסטיים, לכן יש חשיבות מאוד מאוד גדולה שבתוך הצוות הזה יש גם אורולוג. הניתוח יוצר גם תוצאה שהיא פחות תפקודית בהשוואה לניתוח השני".

     

    תפקודית מבחינה מינית?

    "הוא יוצר תוצאה פחות תפקודית גם מבחינת יכולת מתן שתן וגם מבחינת תפקוד מיני. זה ניתוח בשלבים בשלב הראשון בונים את איבר המין החדש ובשלב השני צריך לאפשר תותב שיאפשר זקפה ויש המון סיבוכים. הניתוח למעבר מזכר לנקבה נקרא וג'ינופלסטי, ויש כל מיני טכניקות.

     

    "אנחנו מסירים את איבר המין הזכרי ואת האשכים, ומשתמשים בעור שנשאר לנו על מנת לרפד את הנרתיק שאנחנו מייצרים. זה מאפשר קיום יחסי מין, כולל הנאה מינית, כי אנחנו משאירים את האזור העצבי מחובר ויוצרים דגדגן קטן. מעין אזור חישה שהוא נראה ומרגיש טבעי לחלוטין וגם מבחינה אסתטית יש לזה תוצאה מאוד טובה".

     

    התהליך בישראל מקבל מימון מלא מהמדינה, הן לניתוח איבר המין והן לניתוח בחזה. מי שמעוניין לעבור את הניתוח בארץ צריך לעבור ועדה רפואית שיושבת כיום בשיבא וכוללת, מלבד ד"ר לירן, גם פסיכולוג קליני, פסיכיאטר, אנדוקרינולוג, אורולוג וגינקולוג.

     

    קראו עוד:

    "עברתי ניתוח לשינוי מין - ויצאתי לחופשי"

    תופעה: טיפולים לשינוי מין בילדים בני 4

    גבר שעבר ניתוח לשינוי מין ילד בת

     

    "תחום הכירורגיה הוא רק תחום אחד שצריך לעבור", הוא מסביר. "זה מתחיל בעצם במעבר נפשי. יש לנו פסיכולוגיות שמלוות את התהליך במשך לפחות שש פגישות עד שאפשר לנתח. המטרה היא לראות שהם מסוגלים לעמוד בשינוי הזה.

     

    "הטיפול ההורמונלי הוא חלק מאוד חשוב בתהליך. זה תהליך משמעותי ואנחנו דורשים פרק זמן של שנה בשביל הטיפול ההורמונלי, גם כי זה גורם לשינוי פיזיולוגי ניכר שיכול לשנות את הניתוח, מניתוח שמשאיר צלקות גדולות יותר לניתוח עם פחות צלקות, וגם כי זה מאפשר למטופלים לחוות את השינוי לפני שהוא בלתי הפיך, לפני שכורתים או מוציאים את הרחם או האשכים.

     

    "בניגוד לעבר, שהמגדר היה מאוד ברור, זכר או נקבה היום יותר מדברים על עניין של רצף, ואנחנו כוועדה לא שופטים את המטופלים שלנו איפה הם רוצים להיות על פני הרצף. אנחנו מאפשרים להם לעשות את הניתוח שהם רוצים. אם זה רק ניתוח חזה בלי הניתוח התחתון למשל. לא בזה תלויה הוועדה. כל אחד יכול לעצור איפה שהוא רוצה על הרצף. אחרי שנה יש פגישה של המטופלים מולנו כוועדה מסכמת שמטרתה לראות המטופל עומד. מיום הוועדה הם זכאים לשנות את המגדר בתעודת זהות, וזה שינוי מאוד דרמטי".

     

    ד
    "לא שופטים אף אחד בהחלטתו"

    אילו חששות אתה שומע ממנותחים לפני ניתוח כזה?

    "יש ציפייה מאוד גדולה שהשינוי הפיזי ישנה את כל אורח החיים, יעשה שינוי תהומי בהתנהלות היומיומית. השינוי הוא דרמטי, ללא ספק, אבל אנחנו מנסים להסביר שזה לא יפתור את כל הבעיות הקיומיות. החששות הם גם טכניים האם יהיה אפשר לקיים יחסי מין אחר כך? האם תהיה הנאה? האם זה ייראה אסתטי כמו שהם מצפים? האם יהיו סיבוכים? למזלנו כמות הסיבוכים המורכבים היא קטנה מאוד, שואפת לאפס".

     

    מה בכל זאת הסיכון?

    "הסיכונים הקלים הם כמו בכל ניתוח: דימומים, צלקות לא אסתטיות וסיכונים של הרדמה. ישנם גם סיכונים של ירידה או אובדן של היכולת להנאה מינית אבל זה בשכיחות נמוכה של בין אחד לשלושה אחוז. הסיכונים המפחידים מבחינתנו זה שבעצם אנחנו יוצרים איזה חלל במקום שהוא לא קיים, בין צינור השתן למערכת העיכול ושבמהלך יצירת החלל אנחנו עלולים לפגוע או בצינור השתן או במערכת העיכול".

     

    אילו תגובות אתה מקבל מהסביבה כששומעים במה אתה עוסק?

    "זה גם טאבו וגם קסם. מצד אחד זה משהו שהיה בעבר בשוליים ולא נגעו בו ופתאום הוא הופך למשהו שהוא מקובל ומדברים עליו בפרהסיה, וזה כבר לא בושה. פתאום הבת של זה והבן של. פתאום זה מעניין, זה נגיש, שומעים על זה יותר ורואים את זה יותר, בחדשות ובתקשורת ובכל מיני דמויות מפתח שעוברים תהליכים דומים.

     

    "אבל יש גם תגובות מהצד השני. היו כאלה שאמרו לי 'מי אתה שתעשה שינויים? אלוהים נתן איקס וזה מה שצריך להישאר'. לפעמים התגובות העוינות גורמות לי לחשוב 'מה אני צריך את הדבר הזה?' רווח כלכלי אין בזה, וזה תחום שאני עוסק בו בגלל העניין שלי בו, אהבה שלי לניתוחים האלה ורצון לעזור".

     

    ומה אתה עונה לעצמך?

    "אני קם בבוקר, ומגיע למנותחת הבאה ונהנה מזה שוב".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים