שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הסבתות שכובשות את הבמה
    שבע סבתות חסרות גיל עושות תיאטרון אחר. הנשים המנוסות מככבות לראשונה כאסירות בהצגה אינטימית וקשוחה של הבימאית רינת מוסקונה. "הנשים מביאות כנות, אומץ נדיר ועוצמה נשית שמשפריצה לכל עבר", היא משתפת

    בשיתוף "מגדלי הים התיכון"

    אף פעם לא מאוחר להגשים חלומות. שבע נשים הגשימו לאחרונה חלום ישן ועלו על הבמה כשחקניות בהצגה ייחודית של רינת מוסקונה, יוצרת ובימאית.

     

    צפו בקטע מהחזרות ל: 'THE OPENING'   

       (צלמת: רינת מוסקונה)

       (צלמת: רינת מוסקונה)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    הנשים שעושות תיאטרון אחר

    מזל טוב בכר, ניקול דוייב, כרמלה כהן, חמדה פנו יצקן, לאה לוי, כרמלה יחזקאל ורותי לוי אקבל מעולם לא עלו בעבר על הבמה, היום שכולן סבתות והצעירה שבהן בת 63 והמבוגרות בנות 85, הן מככבות כאסירות בהצגת תיאטרון אינטימית וקשוחה.

     

    השבעה הן חלק מקבוצת תיאטרון הנפגשת בכל שבוע במועדון הנשים ביהוד-מונוסון ועושות תיאטרון. "קבוצת התיאטרון משמשת כמרחב אמנותי פתוח ועשיר לנשים בגיל השלישי", מספרת  רינת מוסקונה שמנחה את הקבוצה כבר שמונה שנים.

     

    "במהלך הפעילות השבועית חוקרת הקבוצה את הזקנה וההתבגרות הנשית דרך הגוף, הרוח והראש. כל חמישי בעשר בבוקר מגיעות המשתתפות למפגש וכל אחת מביאה סקרנות, כנות, רגישות ויחד באומץ רב ובעוצמה נשית הן עושות תיאטרון. תיאטרון אחר".

     

    עוד על הגשמת חלומות במדור 60 פלוס:

    בגיל 68 : הסבתות שעפות על החיים

    בלי חשבון: החירות האמיתית שמגיעה בגיל 70

    לעשות את שביל ישראל בגיל 70

     

    הצגה  (צילום: רינת מוסקונה)
    אף פעם לא מאוחר לכבוש את הבמה. מזל, ניקול, כרמלה כ, חמדה, לאה, רותי וכרמלה י. (צילום: רינת מוסקונה)
     

    הבמה כמקום מפלט להשכחת הכאב

    "השנה יצאתי לפנסיה אחרי 27 שנים של עבודה כקופאית בסניף של "מגה" באור יהודה". מספרת כרמלה יחזקאל בת ה-63, אם לשלושה וסבתא לחמישה. "אחרי עבודה קשה של שנים החלטתי שאני רוצה לטרוף את החיים וככה הגעתי לקבוצת התיאטרון".

     

    "התיאטרון עוזר לי להיפתח, להיחשף ולהשתולל", מספרת לאה לוי, סבתא לארבעה נכדים בת ה-75 שעבדה עד לפני מספר שנים כמנקה והיום לצד המשחק מתנדבת יום בשבוע בצה"ל. "כל חיי חלמתי לעלות על הבמה ולהיות שחקנית", מוסיפה מזל טוב בכר בת ה-80 שהתאלמנה מבעלה, ראובן, לפני מספר חודשים. "העבודה על היצירה תוך כדי תקופת האבל שלי עוזרת לי ותומכת אותי".

     

    גם ניקול דוייב, בת ה-68 הגיעה לקבוצה בתקופה שחוותה כאב מיתוך חיפוש אחר מקום לריפוי. "אני אם לשלושה וסבתא לחמישה נכדים", היא מספרת "בעלי השני נפטר אחרי מחלה ממושכת שבמהלכה תרמתי לו כליה, אחרי מותו חליתי בסרטן השד וחיפשתי תעסוקה שתשכיח ממני את המחשבות והצער, ככה הגעתי לקבוצה וכאן אני יכולה להשתחרר ולשחרר את הכאב".

     

    "אור, מפלט ובריחה", ככה מתארת כרמלה כהן בת ה-85 את העבודה בקבוצת התיאטרון. "בחודשים האחרונים אני נלחמת במחלת הסרטן, סרטן שד, העבודה על היצירה אפשרה לי להיות במקום מואר, אחר ולשאוב כוחות".

     

    "אני משלבת במשחק את עולמי הרוחני", מספרת רותי לוי אקבל בת ה-77 שעוסקת במיסטיקה, סבתא לעשרה נכדים וארבע נינות שעלתה לארץ מאיראן בזהות בדויה. "עברי וניסיון חיי באים לידי ביטוי במשחק ובעבודה הקבוצתית". 

     

    "אני מחכה בציפייה דרוכה לימי חמישי בבוקר ולמפגש שלנו", מודה בחיוך חמדה פנו יצקן בת ה-85 סבתא לחמישה נכדים ונינה שעבדה כאחות טיפת חלב עד שיצאה לפנסיה. "חיי היו פעילים ותוססים וזאת הפעם הראשונה שאני עולה על הבמה כשחקנית, זה מרגש".

     

    הצגה  (צילום: רינת מוסקונה)
    כרזת ההצגה בהשתתפות הנשים המבוגרות(צילום: רינת מוסקונה)
     

    "אין גיל לכישרון"

    "הנשים המבוגרות מגלמות נשים המרצות עונש מאסר ויושבות בכלא". מספרת מוסקונה "זה בעצם ניסוי תיאטרוני לא שיגרתי עם שבע נשים קשישות המגיעות לקצה גבול היכולת המשחק שלהן הרגשית והפיזית".

     

    "הבמה היא זירה והשחקניות סוגרות על הקהל, יושבות בתוכו ומביטות בו במבט עמוק ישר לעיניים. המוסיקה של היוצר המוערך פיליפ גלאס שזורה לחילופין באינטנסיביות ובעדינות לאורך כל ההצגה. התעוזה והעוצמה של כל אחת מהמשתתפות נשפכות ומשפריצות לכל עבר. העבודה היא לא שגרתית, ייחודית ומיוחדת בעולם התיאטרון לגיל השלישי ובעולם התיאטרון בכלל".

     

    הקבוצה היא פרי יוזמתן של מזל כהן ומגי הרוש מהמחלקה לטיפול באזרח הוותיק בעיריית יהוד-מונסון.

     

    בקהל בערב הראשון שבו עלתה ההצגה ישבה גם מיכל קדש, מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעירייה "הצמרמורת לא הפסיקה למשך כל ההצגה", היא סיפרה.

     

    "התהליך שהנשים עברו כל כך עמוק, שברירי ומרגש. אני גאה שעיריית יהוד-מונוסון מאפשרת לנו באגף להפעיל פרויקט נדיר מסוג זה, זה לא מובן מאליו. הנשים הוותיקות מוכיחות שאין גיל לפנאי, למשחק, להנאה ובעיקר לכישרון".

     

    "הפרויקט החשוב הזה מהווה השראה לנשים מבוגרות בכל הארץ", היא מוסיפה "למצוא דרך לבטא את עצמן, להשמיע את קולן, לגלות את מה שבתוכן, לנצל את כל הפוטנציאל הטמון בהן, ללכת על הקצה, לבדוק גבולות, להגשים חלומות".

     

     

     

     

     

     בשיתוף "מגדלי הים התיכון"

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים