חד מיניים ושוקלים להיות הורים? מה אתם חייבים לדעת
נישואים חד־מיניים עדיין לא מוכרים בישראל ולכן חשוב מאוד שתדעו בדיוק מהן זכויותיכם. מיוחד לחודש הגאווה
"ההתנגדות להורות ההומו־לסבית נובעת בראש ובראשונה מהתנגדות למתן זכויות שוות לחברי הקהילה הגאה", אומרת עורכת הדין שני ליבמן, בעלים ומנכ"לית המכון לניהול משברים במשפחה ומחברת הספר "ארגז כלים למתגרש". "מבין המתנגדים, רבים אינם מתנגדים ליחס שווה להומואים וללסביות כפרטים, אך מתנגדים בתוקף להכרה בתא המשפחתי של הומואים ושל לסביות, כזוג או כהורים. הרקע להתנגדות הזאת דתי, במקרים רבים. חלק מהמתנגדים נאחזים בתאוריות התפתחותיות, שלפיהן לאב ולאם תפקידים קריטיים שאינם ניתנים להחלפה. אלא שהאגודה האמריקאית לפסיכולוגיה קבעה שלטענה הזאת אין כל בסיס מחקרי".
כיוון שהחוק במדינת ישראל נסמך בעיקרו על ההלכה היהודית אין בו מקום אמיתי לזוגיות של זוגות חד־מיניים, שכן ההלכה אינה מכירה בקשרים אלה. "זוגות חד־מיניים בארץ שואבים את זכויותיהם וחובותיהם המשפטיות מפסיקת בית המשפט העליון, שכן אין חוק שמסדיר ספציפית את הסוגיות הייחודיות להם. זה מתסכל, אולם זה פותח לשופטים פתח לשיקול דעת ולמציאת פתרונות יצירתיים להסדרת סוגיות שהחוק לא נותן להן מענה, במערכת שעושה הכל כדי להימנע מהתמודדות עם השאלות שהמצב הייחודי הזה מעלה".
הנה כמה דברים שחשוב לדעת:
הסכמי הורות
לפני שאתם מתחילים בהליך להבאת ילד משותף, בין אם באמצעות צד שלישי שיהיה הורה שותף ובין אם באמצעות פונדקאות, יש לערוך הסכם הורות, לשאול מראש שאלות מהותיות ולתת להן מענה בהסכם.
הכנת ההסכם מראש לרוב גם תבהיר לזוגות מראש למה הם נכנסים. ההסכם יפקח את עיניהם לסוגיות ולשאלות שלא חשבו עליהן, כמו חינוך, דת, נשיאה בנטל הכלכלי, מעורבות של בני זוג בגידול הילד, פתרונות וחלוקת זמני שהות במקרים של פרידה ועוד. הסכם הורות יכול לקבל תוקף בבית משפט רק לאחר בואו של הילד לעולם, אבל הוא עדיין חוזה מחייב שעליו יסתמך בית המשפט בבואו לפסוק בסוגיות אלה במקרים שבהם יתעורר סכסוך בין ההורים.
מזונות
מה קורה כשבני זוג גאים, שהביאו לעולם ילד משותף וגידלו אותו יחד ללא אימוץ רשמי, נפרדים?"גישתו של בית המשפט היא שניתן לחייב את ההורה הלא־ביולוגי במזונות מכוח חובה חוזית", מסבירה ליבמן. "בית המשפט בוחן את כוונת בני הזוג לשמש הורים משותפים לילד דרך התנהלותם לפני לידת הילד ואחריה. כאשר בן הזוג מלווה את ההורה הביולוגי בתהליך הבאת הילד, מעודד אותו לכך מתוך כוונה לגדל אותו כילד משותף ומעורב בגידול הילד, גדולים הסיכויים שהוא יחויב לשלם מזונות על רקע התחייבותו החוזית כלפי ההורה הביולוגי. כמובן, כשהילד מאומץ בידי בן הזוג שהוא ההורה השני, שאינו ביולוגי, הוא מחויב לתשלום מזונות מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)".
הסכמי ממון
לפי הפסיקה בארץ זוגות חד־מיניים הם בני זוג כמעט לכל דבר ועניין. למרות שאינם יכולים להתחתן בארץ עריכת הסכם רכושי בין בני הזוג היא מחייבת, שכן בית המשפט יבחן את צבירת הרכוש שלהם כמו בכל מקרה אחר.
כשבני זוג מוכרים כידועים בציבור – ברגע שבית המשפט קבע שבתאריך מסוים החלו חייהם המשותפים – הרי שכל הרכוש שצברו מתאריך זה ועד הפירוד שייך לשניהם בחלקים שווים, ללא קשר לחלוקת הממון ביניהם. לכן כדאי לערוך הסכם ממון המשקף את שאיפותיכם, רצונותיכם וכוונותיכם באשר לממון הפרטי ובאשר לממון המשותף.
כשהומו עושה ילד עם לסבית
מדובר במצב של ריבוי משפחות, כלומר אלה שתי יחידות משפחתיות נפרדות ואם לאחד הצדדים או לשניהם יש זוגיות – לילד יש בפועל שני אבות ו/או שתי אמהות. במקרה כזה יש להחתים את כל המעורבים ובכלל זה את בני הזוג על מסמך הקובע מה המחויבות שלהם כלפי הילד, מהן זכויותיהם וכיצד, במקרה של פרידה, יתנהלו ההסדרים עם הילד. במקרים רבים, למרות מעורבות ההורה בגידול הילד מיום היוולדו הוא יאבד אותו במקרה של פרידה מההורה הביולוגי.
"המציאות הזאת קשה מנשוא וחסרת אנושיות", אומרת ליבמן, "אבל היא נועדה להגן על הילד ועל טובתו מתוך רצון לא לפצל את חייו בין בתים רבים מדי. כשיש הסכם שמסדיר את הסוגיות הללו מראש, ניתן להימנע מעוגמת הנפש".
צווי הורות
לאחרונה מתקבלות יותר ויותר פסיקות לצווי הורות במקרים של זוגות חד־מיניים. מדובר בסוג של צו אימוץ, שמכיר בהורות של בן/בת הזוג של ההורה הביולוגי. מומלץ לפנות לבית המשפט ולפתוח בהליך הזה כבר בשלבים הראשונים של ההתעברות, כדי שהצו יומצא עד הלידה.
"בכל סוג של מערכת יחסים יש כמובן סיכון לשברון לב", מסכמת ליבמן. "כדאי לקבל ייעוץ מותאם למצבכם מעורך דין שעוסק בתיקים של משפחות חד־מיניות, שכן הסוגיות ספציפיות והבעיות שעולות בקשרים האלה שונות גם הן מהסטנדרט. ייעוץ ראשוני בתחילתה של מערכת היחסים ובניית אסטרטגיה נכונה להקמת תא משפחתי, יכולים במקרים רבים למנוע בעיות ולצמצם את עוגמת הנפש בהמשך הדרך".
הכתבה מתפרסמת במוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
