העוזר נשלח למאסר, מה צפוי לקירשנבאום?

האם העונש הכבד שהושת אתמול (ד') על דאוד גודובסקי, בכיר לשעבר במפלגת "ישראל ביתנו", שנשלח לשבע שנות מאסר בגין עבירות שחיתות, יכול להשפיע גם על סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום, שגודובסקי נחשב ליד ימינה והיא הנאשמת המרכזית שנותרה בפרשת ישראל ביתנו? גודובסקי הופתע מהעונש החמור שהשופט ירון לוי גזר עליו, ובכוונתו לערער לבית המשפט העליון.

עד כה נגזר דינם של כמה מעורבים בפרשת השחיתות החמורה, אבל איש מהם לא נשלח לכלא. העונש החמור נגד גודובסקי, הנאשם השני בחשיבותו בפרשה, מהווה מסר לקירשנבאום עצמה, שהשופט עלול להתייחס בחומרה למעשי השחיתות הרבים ולקבלת השוחד המיוחסים לה, והרשעה אפשרית עלולה לשלוח את סגנית השר לשעבר למאסר של שנים ארוכות.

דאוד גודובסקי ופאינה קירשנבאום(צילום: יריב כץ, מוטי קמחי)

גודובסקי אתמול בבית המשפט. מתכוון לערער לעליון (צילום: יריב כץ)

המעורבים בפרשת ישראל ביתנו(צילום: מאיר אזולאי, עידו ארז)

גודובסקי הגיע להסדר טיעון במהלך המשפט, הוא הודה במרבית עובדות כתב האישום המתוקן שיוחסו לו ונטל אחריות ואף התנצל על מעשיו, אבל הצדדים לא הסכימו על העונש במסגרת ההסדר. גודובסקי, מגובה במכתבי עדות אופי, כולל של שר הביטחון אביגדור ליברמן, קיווה כי השופט יטיל עליו עונש מתון בהרבה, אבל התבדה. בעונש החמור ובתיאור חומרת המעשים הועבר מסר לשאר הנאשמים שעוד נותרו, אמנם כל נאשם לגופו, כי מי שינהל את המשפט עד הסוף עלול לסיים את התיק במאסר של שנים ארוכות. גם הגעה להסדר, כולל הודאה, ללא הסכמה על עונש, אינה ערובה לעונש קל. האופציות שנותרו לקירשנבאום, מעבר לנסות לנהל משפט ולקוות לזיכוי, הוא להגיע להסדר טיעון תוך הסכמה על עונש מתון ככל האפשר.

המצב מבחינת הנאשמים

פרשת ישראל ביתנו היא פרשה משפטית רחבה וכוללת למעשה ארבעה משפטים שונים שמתנהלים בנפרד בבית משפט המחוזי בתל אביב. תיקים של מעורבים נוספים התנהלו בבית משפט השלום בירושלים. שתי הפרשות המרכזיות הוגדרו על ידי הפרקליטות כ'פרשות מראה' אחת לשנייה, שלמעשה מספרות אותו סיפור משני צדדיו: במשפט "נותני השוחד" הואשמו חמישה מעורבים במתן שוחד לסגנית השר לשעבר קירשנבאום ולגודובסקי, ואילו במשפט השני  - "מקבלי השוחד" - הואשמו חמישה מעורבים ששלושה מהם - קירשנבאום, גודובסקי ורמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד ממשלתי - הואשמו באישומים החמורים ביותר.

יו"ר המפלגה, אביגדור ליברמן. המכתב ששלח לא עזר לגודובסקי(צילום: אוהד צויגנברג)

מתוך עשרה נאשמים בשתי הפרשות הללו יחד, נותרו שלושה בלבד שמנהלים את משפטם ושבעה כבר הורשעו. קירשנבאום ורמי כהן עדיין נאבקים על חפותם, ומכחישים את המיוחס להם. דניאל אלינסון, נאשם נוסף במתן שוחד לקירשנבאום, מכחיש וממתין לגזר דינו שיינתן בקרוב. הוא גם העיד נגד קירשנבאום במשפט נגדה וסיפר כיצד מימן לה ולבני משפחתה טיסות ומוצרי חשמל.

המורשעים

במשפט נותני השוחד, שאותו מנהל שופט אחר (צבי גורפינקל), הורשעו אתמול שני נאשמים. מתן דהן מייסד עמותת "איילים", ירצה שישה חודשי עבודות שירות ואילו הלוביסט סטיבן לוי ירצה שלושה חודשי עבודות שירות. באופן חריג, השופט הבהיר לשניים שהם יוכלו לחזור לעבודתם הציבורית, תוך שהוא משבח את עשייתם ופועלם. בסוף דבריו השופט מתח ביקורת על הפרקליטות והציע לה להפנות את "הארטילריה שלה" כלפי הנאשמים המרכזיים בפרשה, כשהוא מציין כי נותני השוחד נגררו לפרשה על ידי הנאשמים המרכזיים - אלה שדרשו מהם שוחד עבור תקציבים קואליציוניים.

לגבי דני גליסברג מעמותת איילים – הפרקליטות חזרה בה מן האישום והוא מסיים את הפרשה ללא הרשעה. נאשמת נוספת, אירנה וולדברג, מנכ"לית עמותת "התאחדות היזמים", תרצה עבודות שירות בגין מתן שוחד לקירשנבאום.

במשפט "מקבלי השוחד" הורשעו עד כה מלבד גודובסקי שני נאשמים נוספים, שחלקם בפרשה קטן והם לא נאשמו כלל בשוחד: אפי פלס, גזבר מועצת בנימין לשעבר הורשע בהפרת אמונים וירצה עבודות שירות, ובתיה כהן הורשעה בעבירה מינורית של שיבוש מהלכי משפט וקיבלה מאסר על תנאי וקנס כספי. ויקה רבין, העוזרת לשעבר של קירשנבאום, כבר הורשעה בחודש פברואר בבית משפט השלום בירושלים בשיבוש מהלכי משפט ונידונה לארבעה חודשי עבודות שירות.