שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דיון על היערכות לרעידות אדמה: "גם בעוצמה 3 מתפרקים קירות וחומות"
    בכנסת דנו הבוקר במוכנות המדינה לרעידות אדמה בצל רצף רעשי האדמה שהורגשו בצפון. ראש העיר טבריה סיפר בדיון: "הראו לי תמונות של צונאמי בכינרת. מה נעשה אם זה יקרה בזמן לימודים?". מנהל מינהל חירום ובטחון ברשויות המקומיות לאולפן ynet: "יש רשויות שמוכנות יותר ויש שמוכנות פחות"

     

    אלי רגב על המוכנות לרעידות אדמה    (צילום: אלי סגל, משה מזרחי)

    אלי רגב על המוכנות לרעידות אדמה    (צילום: אלי סגל, משה מזרחי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון בכנסת קיימה הבוקר (ה') דיון במוכנות של המדינה לרעידות אדמה כשברקע 15 רעידות אדמה שהורגשו בשבועיים האחרונים בעוצמה בינונית, שמקורן באזור הכינרת.

     

    יוסי בן דוד, ראש העיר טבריה, הזהיר בדיון: "ברעידת אדמה אין אזעקה. אנשים מגיבים באותו רגע. בסופו של דבר אנחנו מבינים שאנחנו לגורלנו. אם זה קורה בזמן לימודים, מה אנחנו עושים? עד אתמול בבוקר ניסיתי להדחיק את זה, אבל אתמול הראו לי תמונות עם צונאמי בכינרת. מה אני אמור לעשות עם הנתונים? לגרום לתושבים שלי להתחיל לדאוג?. יש סדקים מצטברים ברחבי העיר, גם במבנים חד קומתיים. מתוך 100 גני ילדים ברחבי העיר, עד עכשיו סרקנו 40-50 אחוז. יש גם 11 גני ילדים פרטיים".

     

    לשאלה האם מס רכוש מפצה את הגנים הפרטיים שנסדקים אמר בן דוד: "לא. מה פתאום? אתה לבד, תתמודד. גם בתפיסה של בתי הספר, מינהל התשתיות לא מכיר. גם ברעידות אדמה בעוצמה של 3,4 יש התפרקות של חומות, קירות תומכים, כבישים, מערכות מים וביוב, חד משמעית".

     

    אדיר יהב, מנהל ועדת ההיגוי הבין משרדית להיערכות לרעידות אדמה אמר בדיון: "אנחנו מדברים על עלות צפויה של 90 מיליארד שקל נזק, וזה לא כולל עלויות רפואיות, פגיעה בתשתיות, עלות פינוי ההריסות ופגיעה באיכות הסביבה וכו'. רק הפסד של תוצר עסקי במשך שנה שמוערך ב-11.55 מיליארד שקל, ועל עלות שיקום מבנים של כ- 77.3 מיליארד שקל. אם אנחנו מסתכלים על עלות של 3.9 מיליארד ל-10 שנים כדי להגיע למוכנות, זה כסף קטן לעומת מה שנצטרך להשקיע אחרי רעידת אדמה".

     

    עמיר פרץ ואבי דיכטר דיון  בועדת החוץ והביטחון בכנסת בעניין מוכנות העוף לתרחיש רעידת אדמה (צילום:  אלכס קולומויסקי)
    עמיר פרץ ואבי דיכטר בדיון היום בכנסת (צילום: אלכס קולומויסקי)

    מצגת הערכות לרעידת אדמה בועדת החוץ והבטחון בכנסת (צילום: ישי פורת)
    הנזקים הצפויים מרעידת אדמה. הנתונים מלפני שש שנים (צילום: ישי פורת)

    בין המשתתפים בדיון גם אלי רגב, מנהל מינהל לחירום וביטחון ברשויות המקומיות. "למשרד הפנים יש אחריות ישירה על כל התוצאות של רעידת האדמה, כולל טיפול בחללים וקליטת האוכלוסייה שתשאר חסרת קורת גג", אמר רגב בדיון בכנסת. "המסגרת להיערכות כפי שנקבעה פה היא 170 אלף עקורים חסרי קורת גג".

     

    רגב התראיין מוקדם יותר לאולפן ynet ואמר: "יש רשויות מקומיות שמוכנות יותר ויש רשויות שמוכנות פחות", אומר רגב, "אנחנו משתדלים לשים דגש על רשויות שהן בסיכון מיוחד, שיושבות על קו השבר הסורי-אפריקאי ועלולות להיפגע יותר. לכן אנחנו ממקדים שם חלק ניכר מהפעילות והשקעת המשאבים".

     

    רגב אמר על הדיון היום בכנסת: "מדובר בין היתר בדיון מעקב אחרי החלטות שהתקבלו לפני כשנה. מדי שנה אנחנו מציגים את ההתקדמות בהיערכות לרעידות אדמה, כל משרד ממשלתי בתחומו".

     

    עד כמה המצב ברשויות המקומיות, שהן לא במרכז, חמור?

    "באופן כללי הרשויות המקומיות נערכות כל הזמן, עושות את זה גם באמצעים עצמיים וגם כמובן באמצעות משרדי הממשלה השונים, פיקוד העורף, מערכת הביטחון וכו'. תמיד צריך לטפל בנושא הזה, רעידות האדמה בעצם מגיעות באופן סטטיסטי אחת ל-100 שנה פחות או יותר. הדברים מטופלים במהלך כל השנה בקצבים כאלה ואחרים, תלוי במשאבים ודברים אחרים. יש תקן בנייה שנקבע לאחר 1980 שבעצם קבע את המוכנות של המבנה ופרויקט תמ"א 38 אמור לקדם את העניין הזה. יש מקומות שזה מתקדם יותר ומקומות שזה מתקדם פחות.

     

    "לפני יומיים עשיתי סיור יחד עם ראש עיריית טבריה כדי לראות את הנזקים שיצרו הרעידות עד כה וקיימנו דיונים יחד עם המשטרה ופיקוד העורף", סיפר רגב. "נוצרו שם בעיות כאלה ואחרות שצריכות להיות מטופלות עכשיו באורח אחר, כי נגרמו נזקים והם צריכים להיות מטופלים".

     

     

    הדיון בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון    (צילום: משה מזרחי)

    הדיון בוועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון    (צילום: משה מזרחי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לגבי המוכנות של ישראל לרעידת אדמה אומר רגב: "מוכנות זה עניין של הגדרה, אני יכול לומר שהמוכנות נקבעת או מוכרעת על ידי שלושה מעגלים: ההיערכות של משרדי הממשלה השונים, של השלטון המקומי אבל גם של התא המשפחתי. 

     

    אבל מתוך 60 אלף מבנים טופלו כמה אלפים בודדים.

    "אותם 60 אלף מבנים שאתה מדבר עליהם נכנסו לתוך הסטטיסטיקה והם מטופלים. נכון שהם לא מטופלים בקצב שאפשר לפתור את הבעיה מהיום להיום, אלה דברים שלוקחים זמן, מקיימים על זה דיונים, מקיימים חשיבה כזו או אחרת כדי לקדם את העניין".

     

    בתחילת השבוע ערך פיקוד העורף סקר מבנים עירוני בטבריה, שם הורגשו רעידות האדמה בעוצמה מרבית, במטרה לתת תמונת מצב עדכנית ולמפות את המבנים בעלי הסיכון הגבוה. צוות המהנדסים של הפיקוד עבר בין המבנים שניזוקו בהתאם לקריאות שהתקבלו על ידי התושבים במוקד העירוני.

     

    בעיר הוקמו ארבע תחנות מידע והסברה לתושבים, והעירייה פתחה קו חם לנפגעי חרדה. בנוסף, צוותים מטעם חברת עמידר והעירייה החלו לבצע תיקונים וחיזוקים למבנים שניזוקו.

     

    שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר השבוע בפתח ישיבת סיעתו כי "פיקוד העורף גיבש תוכנית רב שנתית להתמודדות ומוכנות של עורף הישראלי גם למצב חירום ביטחוני וגם לנושא רעידות אדמה. אחרי שגיבשנו את התוכנית, היא הועברה לאישור הקבינט, שהיה אמור להתקיים לפני כשבועיים ובוטל ברגע האחרון. אנחנו עדיין מחכים לאותו קבינט, אותה ישיבה שתאשר תוכנית להתמודדות עם רעידות אדמה ושיפור מוכנות העורף".

     

    ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בישיבת סיעת הליכוד: "בינואר 2018 פרסמנו מסקנות מתרגיל ארצי של רעידת אדמה, שפורסמו בתקשורת גלויה, 39 עמודים. הכדור נמצא במגרש של המועצה לביטחון לאומי, שאחראית על כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני ואני מאוד מקווה שאנחנו אכן נקיים דיון ונקבל החלטה בהקדם האפשרי".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רועי רובינשטיין
    מבנה בטבריה, אחרי רעידת אדמה
    צילום: רועי רובינשטיין
    מומלצים