ילדי המערה לא יראו את הגמר – וייסעו למנזר

12 הילדים שחולצו בשבוע שעברה מהמערה בתאילנד אחרי 18 ימים בחשכה לא יוכלו לצפות הערב (יום א') בגמר המונדיאל במוסקבה – אותו משחק שאליו הזמין אותם רק לפני שבוע וחצי נשיא התאחדות הכדורגל העולמית ג'אני אינפנטינו.

עוד סיפורים מרתקים מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

חילוץ הנערים מהמערה בשבוע שעבר. הגיע הזמן לישון(צילום: AP)

המחולצים מתאוששים בבית החולים(צילום: AP)

אצטדיון לוז'ניקי במוסקבה. הביקור יחכה(צילום: AP)

הנהלת בית החולים בצ'יאנג ראי שבו מאושפזים הילדים הודיעה כי הילדים לא יורשו לצפות במשחק בשידור חי משום שכשהוא ייפתח השעה בתאילנד תהיה כבר שעת לילה. "בהתחשב בכך שהגמר ישודר בשעה די מאוחרת לפי שעון תאילנד ואנחנו רוצים שהילדים ינוחו ולא יביטו יותר מדי במסכים, סביר להניח שנקליט להם את הגמר ונקרין להם אותו במועד מאוחר יותר", אמרו בהנהלת בית החולים.

כשהמשחק בין צרפת לקרואטיה ייפתח הערב במוסקבה תהיה השעה בתאילנד 22:00. לפני שבוע וחצי, כשהילדים עוד היו לכודים בבטן המערה והמונדיאל היה בשיאו, הודיע נשיא פיפ"א כי אם הילדים יחולצו בזמן – הם יהיו אורחיו בגמר המונדיאל באצטדיון לוז'ניקי. אבל החילוץ התעכב, ואם לא די בכך הילדים הוחזקו במשך ימים ארוכים בבידוד בבית החולים ויצטרכו להישאר מאושפזים עד ליום חמישי הקרוב. כעת מתברר שגם משם הם לא יוכלו לראות את משחק הגמר בזמן אמת.

שואבים מים מהמערה בימי המבצע. בקרוב - יעד תיירות מוביל(צילום: AP)

בסוף השבוע החלו הורים לחשוף את הסיפורים שסיפרו ילדיהם על ימיהם במערה. הילדים סיפרו כי התכוונו לשהות במערה שעה אחת בלבד וכי נכנסו אליה כדי להירגע ולהשתחרר מעט אחרי אימון הכדורגל שלהם. אלא שלפתע החל לרדת גשם, מפלס המים עלה – והם מצאו עצמם במצוקה. הם טיפסו למקום גבוה במערה, וכיוון שהחשכה הקשתה עליהם – הם מיששו את הקירות בידיהם בניסיון למצוא חלל בטוח וגבוה שאליו אפשר לזחול. טביעות האצבע שהותירו על הקירות בניסיונות המישוש שלהם היו מהסימנים הראשונים שהובילו בסופו של דבר את הצוללנים למקום הימצאם.

בנפהוט קונקום, אביו של דואנגפץ' פרומתפ בן ה-13 שנמנה עם הלכודים במערה, סיפר לסוכנות הידיעות AP כי בנו, המוכר יותר בכינוי "דוֹם", סיפר לו שהוא וחבריו כלל לא ידעו שגשם החל לרדת אחרי שהם נכנסו למערה ב-23 ביוני. עד מהרה הציף הגשם את המערה, והיציאה נחסמה בפניהם. "אחרי שעה הם רצו לצאת, אבל מפלס המים עלה. הם רצו לעומק המערה כדי לברוח מהמים, הזרם היה חזק. כל ה-13 ראו מעבר קטן, חלל צר, אז הם חפרו מעין גומחה כדי להיכנס דרכו לאזור אחר. בסופו של דבר הם הגיעו למדרון חולי ושם הם מצאו מחסה. לא היה להם שום מקום אחר ללכת אליו".

אמו של צ'נין וויבונרונגרואנג בן ה-11, שמכונה "טוּן" ושנלכד אף הוא במערה, סיפרה לעיתון Bangkok Post כי לדברי בנה הקבוצה לא ראתה טעם להביא איתה אוכל לטיול למערה משום שהתכוונה לערוך בה ביקור קצר בלבד. "אחרי שלושה לילות בלי אוכל במערה הבן שלי הרגיש רעב קיצוני ובכה", סיפרה האם איקהן לעיתון. "הוא נאלץ להסתפק במים שטפטפו מהקירות. בלילה היה קר מאוד והייתה חשכה מוחלטת. הם נאלצו לשכב ולהצטופף יחד כדי להתחמם".

בנפהוט, אביו של דום, סיפר כי כל 13 הלכודים שחולצו ייסעו בהמשך למנזר כדי לחלוק כבוד לסמאן קונאן, איש יחידת "אריות הים" בחיל הים התאילנדי לשעבר, שנהרג בתאונת צלילה במהלך הניסיונות לחלץ אותם. במסורת הבודהיסטית נהוג שאדם הופך לנזיר לפחות לזמן קצר כדי לכפר על מעשים ולהפגין הערכה לזולת. "אנחנו מנסים לקבוע תאריך ונעשה את זה כשכל המשפחות יהיו מוכנות", אמר האב.

אבעת הצוללנים האחרונים שיצאו מהמערה(צילום: AP)

רבים בתאילנד ציינו לשבח את התנהלותו של עוזר המאמן ששהה עם הילדים במערה, אקפול צ'נטוונג, המכונה "אק", משום שהצליח להגן על הילדים ולעודד אותם במהלך ימי ההמתנה הארוכים. "הם פשוט ישבו בשקט בלי לעשות כלום כי היה חשוך", סיפר בנפהוט, אביו של דום. "כשהם היו רעבים המאמן אק היה משתמש בפנס כדי להאיר את הנטיפים למעלה ואומר להם לשתות את המים שמטפטפים". הילד טון סיפר לאמו שעוזר המאמן בן ה-25 הורה להם לעשות תרגילי מדיטציה כדי להקל את הרעב ולשמור אנרגיה. הוא עצמו שהה בעבר במשך כעשור במנזר בודהיסטי.

בימים האחרונים חסמו הרשויות בתאילנד את הכניסה למערה, שהפכה בחודש האחרון למערה המפורסמת ביותר בעולם. תאילנד מקווה שבעתיד תוכל לנצל את הפרסום העולמי של המערה כדי להפוך אותה ליעד תיירות מוביל – כמובן בכפוף להתקנת אמצעי בטיחות טובים יותר כדי שאיש לא ייתקע בה שוב.