בגלל המטוסים: המגדל בצומת מעריב הוגבל ל-42 קומות
ועדות התכנון דחו את התוכנית להגבהת המגדל המתוכנן בצומת בית מעריב ל-60 קומות, בעקבות חריגה מהגובה המותר לבנייה בתוכנית המתאר של נתב"ג. עוד בצינורות התכנון: הקבינט אישר את התוכנית למיגון הצפון, ועדת הכספים אישרה הקצבת ענק לרשות מקרקעי ישראל
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב במינהל התכנון החליטה היום (ב') לתת תוקף לתוכנית המגדל בצומת בית מעריב, שבמפגש הרחובות מנחם בגין וקרליבך. בהחלטה נקבע כי המגדל יוגבל לגובה של 42 קומות, ולא 60 קומות - כפי שתוכנן. זאת, בעקבות התנגדות רשות התעופה האזרחית ורשות שדות התעופה.
בהחלטה הקודמת, להפקדת התוכנית להתנגדויות, נקבע כי המגדל יכלול עד 42 קומות מעל הכניסה. עם זאת נקבע, כי אם עד הוצאת היתר הבנייה יתקבל אישור מאת הרשות לתעופה אזרחית (רת"א) להגבהת הבניין, יותר לבנות עד 60 קומות בגובה מרבי של עד 256 מטר מעל פני הים.
במינהל התכנון ציינו כי ההתנגדות העיקרית לתוכנית הוגשה מטעם רת"א ומטעם רשות שדות התעופה, והתייחסה לחריגה מהגובה המותר לבנייה הקבוע בתוכנית המתאר הארצית תמ"א 4/ 2/ 2, לנמל התעופה בן גוריון.
לאור זאת החליטה הוועדה כי המגדל יכלול בסופו של דבר 42 קומות, בגובה שלא יעלה על 180 מטר מעל פני הים. עוד נקבע, כי היקף זכויות הבנייה הכולל בשימוש תעסוקה יעמוד על עד 43,500 מ"ר, והיקף הזכויות הכולל לשימושים ציבוריים יעמוד על עד 4,850 מ"ר.
התוכנית חלה על שטח בגודל של 1.7 דונם במפגש הרחובות קרליבך, דרך מנחם בגין, לינקולן ויצחק שדה, הידוע כ"צומת מעריב", בקרן הצפונית של הצומת. היא מאפשרת הקמת מגדל הכולל שימושי תעסוקה ומסחר, שימושי הסעדה, תרבות ופנאי, בנקים, משרדים, מרפאות, מלונאות, אולם אירועים וכנסים, וכן שימושים ציבורים לצורכי חינוך, תרבות, השכלה, רווחה, קהילה ובריאות, משרדי עירייה וממשלה.
התוכנית סמוכה לתחנת קרליבך של הרכבת הקלה, המפגישה בין הקו האדום לקו הירוק, כוללת חיבור תת קרקעי אל התחנה ומאפשרת כניסה ישירה אליה. מצפון לתוכנית גובל בה מתחם השוק הסיטונאי.
הקבינט אישר את התוכנית למיגון הצפון
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר היום את מימון התוכנית הרב שנתית למיגון הצפון, בהיקף של חמישה מיליארד שקל. כך מסר יו"ר מפלגת כולנו, שר האוצר משה כחלון, בדברים שנשא בפתח ישיבת הסיעה.
כחלון ציין כי מדובר בתוכנית רחבת היקף, מהגדולות שהיו בארץ, שתכלול מיגון מבני ציבור, בתי חולים, מוסדות חינוך ומקלטים ציבוריים, בנוסף להשתתפות של המדינה בבניית ממ"דים.
הפרויקט יתבצע תחת פיקוד העורף, שינחה מבחינה מקצועית. כחלון הוסיף כי 500 מיליון שקל יעברו לפרויקט באופן מיידי, כבר במהלך 2019-2018, וכי יוקם צוות ליישום התוכנית.
"כבר עכשיו נתחיל לעבוד על הכנת חוקים שיקלו ברגולציה ובבירוקרטיה", ציין כחלון. "החלטת הקבינט היא שתוך 21 ימים נציג את מקורם של 500 מיליון השקלים המיידים. הוועדה שתדון ביתר התקציב תציג תוכניות לקבינט תוך תקופה של עד 60 יום".
בדרך: 1,800 דירות בנהריה
הוועדה המחוזית מחוז צפון אישרה להפקיד להתנגדויות תוכנית להקמת שכונה חדשה בצפון מזרח נהריה, עם כ-1,800 יחידות דיור, מוסדות חינוך ושטחי מסחר בשטח של 352 דונם. מדובר בתוכנית ראשונה במסגרת הסכם הגג שנחתם בעיר לפני כחודש, המקודמת על ידי משרד הבינוי והשיכון.
התוכנית, בשם 'מתחם סער', גובלת מדרום בכביש מספר 89 החדש, שיעבור צפונית לבית החולים גליל מערבי בנהריה. ממערב גובלת השכונה בתוכנית נוספת של משרד הבינוי והשיכון, עם כ-3,000 יחידות דיור, שנמצאת בשלבי פיתוח.
השכונה תכלול בנייה גבוהה משולבת בבניה מרקמית לאורך הרחובות השכונתיים, בנייה צמודת קרקע צפופה ובניית צמודי קרקע דו-משפחתיים, שייבנו במספר מתחמי משנה בשכונה. בלב כל מתחם משנה מתוכננים שטחים ציבוריים הכוללים גני ילדים, מעונות יום, בית ספר יסודי וגינה שכונתית.
בקומות הקרקע של הבנייה המרקמית ימוקמו שטחי מסחר, לאורך השדרה המרכזית בשכונה וכן לאורך דרך 8 ממערב. כמו כן, במתחם הדרום מערבי של התוכנית ימוקם בית ספר תיכון, שאמור לשרת את כל אזור צפון-מזרח נהריה. הגישה הראשית לשכונה תתבצע דרך כביש מספר 8 ממזרח לגבעת טרומפלדור, שמתחברת לכביש 89.
התוכנית מקודמת, כאמור, כחלק מהסכם הגג בעיר, לפיו במהלך השנים 2019-2017 ישווקו בנהריה כ-9,890 יחידות דיור, מסחר ותעסוקה בארבעה מתחמים בקרקע מדינה.
לאלה עשויים להתווסף, באישור הוועדה המקומית, כ-1,717 יחידות דיור מכוח תקנות התכנון והבניה, כך שסך הכל, צפי יחידות הדיור כולל שוות ערך שישווקו בשנים אלה יעמוד על כ-11,607 יחידות דיור, ומספר הדירות בעיר יגדל בכ-50%. בנוסף ליחידות הדיור החדשות, יוקמו בעיר גם מוסדות ציבור, וביניהם: בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט. תקציב ההסכם: כ-1.7 מיליארד שקל.
פרויקט הפינוי-בינוי הגדול בישראל יוצא לדרך
תוכנית מתחם ההסתדרות בגבעתיים, הכוללת את פרויקט הפינוי-בינוי הגדול ביותר בארץ נכון להיום, יוצאת לדרך ופורסמה למתן תוקף בוועדה המחוזית. התוכנית כוללת את בנייתן של כ-2,700 יחידות דיור ב-18 מגדלי מגורים, זאת במקום 40 בניינים קיימים עם כ-900 דירות, אשר צפויים להיהרס.
במסגרת התוכנית, חברת אאורה תקים ארבעה מגדלי מגורים בשני מתחמים, עם כ-724 יחידות דיור סה"כ, המהוות כ-30% מהדירות החדשות בפרויקט. החברה פועלת בימים אלו להוציא היתרי בנייה, וצופה כי ניתן יהיה להתחיל בהקמת הפרויקט במהלך שנת 2020.
המתחמים בהם פועלת אאורה כוללים את מתחם א', בו ייהרסו שני בנייני רכבת עם 60 דירות ויוקם מגדל בן 25 קומות עם 168 דירות. מתחם נוסף הוא מתחם ט', הכולל 174 דירות ב-7 בנייני רכבת ישנים. במסגרת הפרויקט, חלק מהבניינים ימסרו לעירייה במטרה לשמש כמבני ציבור וחלקם ייהרסו, כשתחתם יוקמו שלושה מגדלים בני 35 קומות עם כ-556 דירות.
אושרה הקצבת ענק לרשות מקרקעי ישראל
ועדת הכספים אישרה היום הקצבה מיוחדת בסך של כ-2.1 מיליארד שקל לרשות מקרקעי ישראל. הכספים מיועדים למימוש תוכנית להקמת כ-3,000 יחידות דיור על חלק משטחי בית החולים שיבא בתל השומר. על רוב השטח יבנה שיכון מיוחד לרופאי בית החולים, ועל יתרת השטח יוקמו דירות למכירה לציבור.
שיכון הרופאים יוקם על פי הסכם בין הרשות למשרדי האוצר והבריאות, לפיו מתקני בית החולים המשתרעים היום על כ-200 דונם ירוכזו בבנייה לגובה על השטח הבנוי היום כדי לפנות את הקרקע למימוש התוכנית.
חברי ועדת הכספים עיכבו עד כה את אישור התקציב המיוחד במחאה על התנהלות הרשות, בעיקר בעת שעיכבה פיתוח של מחצבות בצפון, להקלת המחסור בחומרי בנייה. משבר המחצבות נמצא על סף פתרון, לקראת דיון בנושא שנקבע בוועדה לשבוע הבא. פתרון המשבר אפשר היום, כאמור, את אישור ההקצבה המיועדת למימוש התכנית בתל-השומר.
בנוסף אישרה הוועדה הקצבת 750 מיליון שקל נוספים לרשות מקרקעי ישראל, לפיתוח תשתיות ברחבי הארץ, ו-32 מיליון שקל למימון פעולות אכיפה של תוכנית הממשלה לפיתוח המקרקעין ברשויות המגזר הבדואי בנגב.
כ-100 מיליון שקל יממנו פרויקטים של חברת 'דירה להשכיר', זרוע תכנון של ממשלת ישראל. כספים אלה מיועדים לתכנון קרקעות, שיווק פרויקטים, פרסום קול קורא וליווי קבלנים להשתתפות ביישום פרויקט מחיר למשתכן. לרשות אושרו גם כ-75 מיליון שקל להעברה לבנקים הבינלאומיים, לפיתוח כתרומת ישראל להסכמי הסיוע למדינות העניות ביותר, על פי התחייבותה עד שנת 2023.
לפנייה לכתב/ת 
