שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    ההישגים והפערים: נתוני החינוך בכל עיר ובית ספר
    זו "התמונה החינוכית" המעודכנת: בית ג'אן בראש רשימת הזכאות לבגרות לפני ערי המרכז, ביישובים רבים בשרון יותר מחצי מהתיכוניסטים קיבלו הקלות. מהו אחוז הזכאות לבגרות בעיר ובבית הספר של ילדיכם? הנתונים המלאים

     

     

    יישובי המרכז והדרוזים מובילים בזכאות לבגרות, ביישובים מבוססים שיעור גבוה יותר של תלמידים המקבלים הקלות בבגרויות וברשימת היישובים עם אחוז הנשירה הגבוה ביותר רוב ברור למגזר הערבי והבדואי. כך עולה מנתוני "התמונה החינוכית", שמפרסם הערב (ד') משרד החינוך, נתונים המסכמים את שנת הלימודים תשע"ז (2016-2017) בגנים ובבתי הספר.

     

    מה שיעור הזכאות לבגרות בעיר ובבית הספר של ילדיכם, מהו ציון המיצ"ב בכל בית ספר, איך מרגישים הילדים והמורים במוסד החינוכי ומהו אחוז הנשירה? היכנסו לאתר "שקיפות בחינוך"  כדי לבחון את הנתונים המלאים, בכל יישוב ובכל בית ספר.

     

    מהנתונים, שמתפרסמים אחת לשנה, נראה היטב הקשר בין הסיכוי להיבחן בחמש יחידות לימוד באנגלית ובמתמטיקה לבין הזיקה לדת, מעמד סוציו-אקונומי ומרחק ממרכז הארץ - וכן בין משתנים אלו לבין אחוז הנשירה. עם זאת, העובדה הבולטת ביותר היא אולי הנתון שמראה כי דווקא לא נרשמו שינויים משמעותיים לעומת השנה הקודמת.

     

    מי בראש המעתיקנים? והמצטיינים?

     

     
    התמונה החינוכית נתוני החינוך זכאות לבגרות ()

    על אף הרפורמות בשנים האחרונות - ובהן רפורמת הלמידה המשמעותית והרפורמות שנועדו לחזק את לימודי המתמטיקה והאנגלית - מהנתונים עולה כי החזקים נותרו חזקים ואילו החלשים נשארו גם הם במקומם. כלומר, אף שהזכאות הכללית לבגרות עלתה בשני אחוזים לא כולם נהנו מהמגמה הזו, שכן בצמרת רשימת הזכאות לבגרות עדיין ייצוג בולט יותר ליישובים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, ואילו בתחתית נמצאים יישובים בדואיים וערים חרדיות.

     

    הזכאות לבגרות: בית ג'אן במקום הראשון

    גם השנה, כמו בשנה שעברה, בבית ג'אן אחוז הזכאות לבגרות הגבוה ביותר - 99% מתלמידי היישוב השיגו תעודת בגרות. הנתון המרשים הזה מצטרף למיקום החמישי ברשימה של היישוב הדרוזי חורפיש (94% זכאות). הסבר אפשרי לנתון זה יכול להגיע דווקא מנתוני התקציב, שמתפרסמים גם הם במסגרת "התמונה החינוכית": ההשקעה השנתית בתלמיד דרוזי עומדת על 22.4 אלף שקלים - יותר מאשר בתלמיד יהודי, ערבי או בדואי.

    תמונה חינוכית 2018 ()

    ההתנחלות אלקנה במקום השני ברשימה עם כמעט 97% זכאות ואחריה היישוב הערבי דיר חנא, גבעתיים, חורפיש, מועצה אזורית שפיר שכוללת 14 יישובים דתיים בדרום, גבעת שמואל, מועצת לב השרון, תל מונד ומודיעין מכבים רעות. שישה מתוך עשרת היישובים הללו שייכים לאשכול חברתי כלכלי 8 ומעלה, כלומר רשויות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה במיוחד.

     

    בצמרת לא נרשמו שינויים משמעותיים למעט הכניסה של גבעתיים ושפיר לרשימה ויציאת שוהם ממנה. ראשון לציון מקדימה את יתר הערים הגדולות עם 82% זכאות לבגרות. בתל אביב 72.4% זכאות, בירושלים רק 40.4%, בחיפה 77.1% ובבאר שבע 74.3%.

     

    מודיעין עילית היא העיר עם מספר הזכאים הנמוך ביותר לבגרות - 2.8% בלבד. עם זאת, באופן מדהים מדובר בשיפור - בשנת תשע"ו לא היה אף תלמיד שהיה זכאי לבגרות בעיר החרדית. בנוסף, במודיעין עילית חלק ניכר ממוסדות החינוך הם מוסדות לא רשמיים, כך שבחינות הבגרות כלל לא נערכות בהם. מודיעין עילית גם סובלת מרמת תקצוב נמוכה במיוחד לעומת הממוצע הארצי - עלות תלמיד בחטיבה עליונה עומדת על 11 אלף שקלים. לשם השוואה, תלמיד בתל אביב-יפו, למשל, זוכה לתקצוב של 26,594 שקלים. גובה התקצוב נובע, בין היתר, מאחוז לימודי הליבה במוסד, כך שמוסדות חינוך שאינם מלמדים ליבה זוכים לתקצוב נמוך יותר.

    תמונה חינוכית 2018 ()

    זה גם מה שעשוי להסביר את המיקום של יתר המדורגות בתחתית. אחרי מודיעין עילית ממוקמות בסדר עולה הערים והיישובים החרדיים בני ברק, ביתר עילית ורכסים ובהמשך יש ייצוג כמעט מוחלט ליישובים ערביים ובדואיים - עין מאהל, ערערה בנגב ומועצת נווה מדבר. למקום השמיני ברשימת התחתית הגיעה חצור הגלילית ואת העשירייה התחתונה חותמים שני יישובים בדואיים נוספים - ביר אל מכסור שבצפון ותל שבע שבנגב. בירת ישראל ירושלים נמצאת במקום מאוד לא מחמיא - 11 מהסוף.

     

    בניגוד ליישובי הדרוזים לא נמצאה קורלציה בין תקצוב התלמידים הבדואים לרמת הזכאות שלהם, שכן תלמיד בדואי לזוכה לתקצוב שנתי ממוצע של 20.8 אלף שקלים – פחות מהתלמיד הדרוזי, אך יותר מהתלמיד היהודי והערבי. עם זאת, קשר הדוק ביותר נמצא בין המעמד הסוציו-אקונומי של היישובים שבתחתית לבין רמת ההישגים: כולם השתייכו לאשכול חברתי כלכלי של 3 ומטה.

     

    תעשיית ההקלות

    הקשר ההדוק בין מעמד סוציו-אקונומי ליכולת להוציא התאמות בבגרויות, או בשמן השגור יותר – הקלות - הוא מוכר ומעסיק את מערכת החינוך לא מעט. אחת הרפורמות המשמעותיות בעניין היא "מלקויות ללמידה", רפורמה שמטרתה להביא בטווח הארוך לביטול האבחונים בתשלום. זו רפורמה שנויה במחלוקת שכן חלק מהמומחים טוענים כי אינה מספקת פתרונות משמעותיים לתלמידים לקויי הלמידה, אך מבט על רשימת היישובים עם אחוזי ההקלות הגבוהים ביותר אינו מותיר ספק באשר למגמה: תלמידים שיש להם יותר – מקבלים יותר הקלות.

    תמונה חינוכית 2018 ()

    חצי מרשימת עשרת היישובים עם אחוז ההקלות הגבוה ביותר משתייכים לאשכול חברתי 8 ומעלה, ובהם תל מונד, מועצות לב השרון, חוף השרון ועמק חפר וכן רעננה. מנגד, למקום הראשון הגיעה העיר הערבית כפר קאסם, שלא פחות מ-84% מתלמידיה ניגשו לבגרות עם הקלה כלשהי: הארכת זמן, הקראה, בחינה ממוחשבת ועוד. עיר נוספת מהמשולש שנמצאת בצמרת דירוג זה היא ג'לג'וליה, שבה 69% היו זכאים להקלות. בעשירייה גם ההתנחלות קדומים ומועצת באר טוביה שבדרום (62% זכאים להקלות).

    תמונה חינוכית 2018 ()

     

    ברשימת היישובים שבהם אחוז נמוך במיוחד של הקלות נמצאים יישובים חרדיים, ערביים ובדואיים, כולם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך במיוחד (אשכול 3 ומטה). במקום הראשון, כמו ברשימת הזכאות לבגרות, נמצאת מודיעין עילית. כאמור, הסבר טבעי לעובדה שאין הקלות בבגרויות הוא העובדה שברוב המוחץ של בתי הספר בעיר כלל אין בגרויות. עוד בתחתית: כסייפה, ביתר עילית, בני ברק, עין מאהל, רכסים, חורה, ערערה שבנגב, אלעד ומועצת נווה מדבר.

     

    נמשכת מגמת הצמצום במספר הנושרים

    בשנת הלימודים תשע"ה עמד אחוז הנושרים מבתי הספר העל-יסודיים על 1.7%. בשנת תשע"ו נשרו 1.5% מהתלמידים ובתשע"ז נמשכה מגמת הירידה המבורכת ושיעור הנושרים עומד על 1.2%. 

    תמונה חינוכית 2018 ()

    במסיבת העיתונאים שנערכה במשרד החינוך בתל אביב אמר שר החינוך נפתלי בנט כי זהו הנתון שהכי חשוב לו, אך גם כאן ניתן לראות כמובן את הפערים. בכסייפה שיעור הנשירה עומד על 4.7% ובסכנין על 4.6%.

     

    במועצה האזורית עמק המעיינות 4.5% נושרים - נתון מפתיע ותמוה, שכן על פי נתוני משרד החינוך עלות תלמיד בחטיבה העליונה במועצה האזורית נאמדת בכמעט 52 אלף שקלים בשנה, וגם הדירוג הסוציו-אקונומי שלו הוא הגבוה ביותר ברשימה (5). עוד בתחתית: ג'סר א-זרקא, מועצת מרום הגליל, המועצה הבדואית אל קסום, ערערה בנגב, כפר מנדא והעיר הערבית אום אל פחם.

    מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב (צילום: עמותת אור ירוק) (צילום: עמותת אור ירוק)
    מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב(צילום: עמותת אור ירוק)

     

    "חשיפת הנתונים - צעד נוסף בהגברת השקיפות"

    שר החינוך, נפתלי בנט, התייחס לנתונים ואמר: "העשייה החינוכית רחבה הרבה מאחוזי זכאות לבגרות. לכן כשעיצבנו את התמונה החינוכית, הייתה לנו מטרה ברורה - להביט על עשיית מערכת החינוך בצורה מקיפה ורב גונית - מצוינות לצד ערכים. הנתונים הארציים בתמונה מבטאים מסקנה ברורה: תלמידי ישראל בתנופה חינוכית. הזכאות לבגרות ואיכות התעודה בעלייה, לצד ירידה מתמדת בנשירה. מדובר באלפי תלמידים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. אני גאה בהם ובמורים הנפלאים שהובילו אותם להצלחה. נמשיך לבחון את עשיית מערכת החינוך על ידי מבט בתמונה המלאה ולפעול לשיפור מתמיד לכל אורך הדרך״.

     

    בתוך כך יש לציין כי מטרתה של "התמונה החינוכית" היא ליצור שקיפות ולאפשר להכיר לעומק את מערכת החינוך ואת הישגיה, תקציביה ואופן הגשמת יעדיה ומטרותיה. מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, התייחס לכך ואמר: "היום אנחנו עושים צעד נוסף בהגברת השקיפות לציבור".

     

    לדבריו, "לצד התשומות התקציביות שמקצה המשרד לרשויות, אנחנו מציגים את מגוון העשייה הערכית והלימודית של בתי הספר בכל רמות הגיל. בכך, אנחנו פורסים בפני ההורים והציבור כולו מניפה רחבה על מערכת החינוך בישראל. מהלך זה מהווה נדבך נוסף בשורה של פעולות שמקדם המשרד בשיח ישיר עם ההורים והציבור אודות נושאי חינוך מגוונים. בנוסף, מגוון הנתונים מאפשר לנו לערוך ניתוחי עומק ובחינה של הקשרים בין הממצאים בכל תחום ובכל בית ספר".

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים