ג'אנק פוד לשעת לילה מאוחרת

כי בינינו, לא צריך הרבה בשביל להכין טוסט טעים(צילום: shutterstock)

היו זמנים שבהם הייתה הפרדה ברורה מאוד בין ג'אנק פוד לבין אוכל גורמה: הג'אנק נמכר בדוכני רחוב ולא בתפריטי המסעדות, והשפים היו מאחורי הסירים במטבחים ולא בסנדוויצ'יות, בהמבורגריות ובפיצריות.

אלה היו ימי התום שבהם היו לנו שתי אפשרויות בלבד - לאכול במסעדה או לאכול ג'אנק פוד מנחם ומלווה בהרבה רגשות אשם, ברחוב. אבל כל זה היה לפני שחומרי הגלם הפכו ל"משובחים" ו"מובחרים", והרבה לפני שהתחלנו לכנות אותם "פרודוקטים".

בימים ההם הפיצה הייתה פשוט פיצה - לא נפוליטנית ולא מתנור אבן. הייתה עליה גבינה זולה במיוחד, לא ריקוטה ולא פרמזן מיושנת. בתקופה ההיא היינו אוכלים המבורגר "סולייה" שלא ראה רינג מעולם והוגש בלחמנייה רגילה ולא בלחמניית בריוש מתוקה, לצד צ'יפס תעשייתי שטוגן בכמות שמן היסטרית. גם הנקניקייה בלחמנייה הייתה פשוט נקניקייה, לא "בראטוורסט" ולא "פרנקפורטר".

מתגעגעים להמבורגר של פעם, עם פרוסת עגבנייה וקצת חסה(צילום: ירון ברנר)

למי אכפת כמה פעמים טיגנו אותו? העיקר שיהיה טרי ועם מלח מעל(צילום: shutterstock)

ותיקי תל אביב ודאי זוכרים את ה"טורבו טוסט", ששכן בצמוד למועדון "אלנבי 40". הוא פעל רק בשעות הלילה, והתנגנה בו תמיד מוזיקה אלקטרונית בווליום גבוה במיוחד. המקום נסגר לאלתר בשנת 2016 אחרי כמעט עשור של פעילות, בעיקר בשל בעיות רישוי וכחלק מהמהפך שעבר על רחוב אלנבי. סגירתו, הותירה את בלייני הברים של אלנבי ללא נשנוש לילה הולם שיספוג את האלכוהול שזורם בדמם.

(צילום: jupiter)

מה הגישו שם? טוסטים עם סוגים שונים של פסטרמה ונקניקיית עוף בלחמנייה לבנה ומוארכת (אותה אחת שממנה מכינים גם את הטוסט נקניק), הרבה לפני שמסעדת "פרנק" פרצה את גבולות הגזרה והעלתה את הרף עם נקניקיות הבוטיק של השרקוטייר אילן טלמור. כיום, אפשר למצוא לא מעט בתי אוכל בארץ שמגישים טוסט נקניק, נקניקייה בלחמנייה ואפילו טוסט נקניקייה.

MAD DOG

דוכן נקניקיות שפועל כבר 22 שנה ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב, בו אפשר למצוא עד היום את אחת ממנות ה"לייט נייט" האייקוניות ביותר, אותה נהגו לזלול אפילו בלייני המועדון "אלנבי 58". מי שאחראית על המנה הזו היא שושנה, אימם של ליאור ואושרי, בעלי המקום שהיו הראשונים להביא לעיר הלבנה את בשורת הנקניקייה בלחמנייה.  

שושנה, שחגגה לפני כמה שנים יום הולדת 70, משתמשת להכנת המנה הזו בלחמנייה ארוכה ולבנה - מהסוג הפשוט והנימוח ביותר שיש - לתוכה היא מעמיסה שתי נקניקיות ומכאן האחריות עוברת לסועדים עצמם, שיכולים להוסיף פנימה מלפפון חמוץ חתוך דק-דק, כרוב כבוש מקופסת שימורים, קטשופ, חרדל ומיונז.

(צילום: לין לוי)

במקום יש תפריט גדול שתלוי על הקיר באופן קבוע, ומציע נקניקיית עוף, בקר, כבש, צ'וריסו עגל ונקניקייה טבעונית. כל המנות מגיעות כאן בשני גדלים (27-23 למנה גדולה או 24-15 למנה קטנה) ואפשר גם להזמין את הנקניקייה ללא הלחמנייה (17-10 שקלים). מחיר המאנץ' הלילי והמושלם הזה הוא 17 שקלים (שימו לב: התשלום מתבצע במזומן בלבד).

קינג ג'ורג' 4 תל אביב, 054-7528880, ראשון-חמישי, שבת 4:00-17:00, לא כשר

ויקטור טוסט נקניק

טוסטייה משפחתית שב אפשר למצוא מבחר מנות ג'אנק פוד מרשים למדי. המקום שייך לשני אחים - אדם ודן אלון, ובלילה הוא הופך לאחד הספוטים הלוהטים של בת ים. בין היתר, תמצאו שם נקניקייה בלחמנייה (15 שקלים) וטוסטים עם נקניקים או עם נקניקיות (17 שקלים).

(צילום: יח"צ)

בקיצור, אם אתם מחפשים אוכל פשוט ולא יומרני, טעים וטרי (מבט על הררי הפסטרמה שבוויטרינה יגרום לכם להבין מיד כי מדובר בבשר הכי טרי שיש), לצד צ'ייסרים של וודקה וויסקי - זה המקום בשבילכם.

הרב בר שאול 3 בת ים, 03-536-7975‏, ראשון-שלישי 3:00-11:00, רביעי 4:00-11:00, חמישי 5:00-5:00, שבת 3:00-19:30, כשר

אצל צורי

המקום של צורי צמוד למוסד הקרניבורי של נתניה - מסעדת "אלבמה". זהו קיוסק משודרג עם תחנת לוטו, שבקצה שלה יש עמדה עם טוסטר חלבי וטוסטר בשרי, בתוכו נצלים טוסטים עצומים בגודלם.

יש כאן טוסט בלחמנייה קטנטנה (10 שקלים), טוסט טוניסאי בבגט עם רוטב שמורכב מעגבניות, ביצה קשה, טונה ולימון כבוש, זיתים ותפוח אדמה וגם "טוסט נקניק קומפלט". לתוך הקומפלט הזה, הצוות הצעיר והדינמי במקום יוסיף רוטב צ'ילי מתוק, רוטב ברביקיו ורוטב אלף האיים. לאחר מכן יתווספו אליו לפי הסדר חביתה, כתף בקר, זיתים, עגבנייה, ולמעשה כל מה שמונח בוויטרינה, בהתאם לבקשתכם.  

(צילום: לין לוי)

תוך כדי צלייה בטוסטר, הבגט יקבל מספר זילופים של רוטב שום ולאחר שיהיה מוכן, ייכנס לתוך חמגשית קלקר יחד עם שקית של כרוב כבוש ושלושה סוגי רטבים לטבילה. מחיר המנה הוא 27 שקלים, והיא תסגור לכם את הלילה (וגם את הבוקר שלמחרת).

דוד פנקס 47 נתניה, 08-9982033, 24/7, כשר ללא תעודה

אלישע

בדומה לכמה מקומות שהוזכרו כאן לפני כמה פסקאות, גם הכוך החשוך של אלישע בדרך יפו מתגאה בוותק נאה למדי ("אני נמצא כאן כבר 60 שנה", טוען אלישע בתוקף, שנראה צעיר למדי). אמנם אין שם תאורה, אבל יש בו את אלישע שיהפוך את הבילוי הלילי שלכם להצגה אחת גדולה. הוא יצלם אתכם (וייתן לכם את התמונה), יגיש לכם מגבונים לחים בסיום הארוחה ויארח אתכם עם המון חוש הומור ושמחת חיים.

(צילום: לין לוי)

מלבד חוש ההומור, יש במקום של אלישע גם מיץ פטל מרוכז במיוחד (2 שקלים) וטוסטר אחד בתוכו נצלות לחמניות עם נקניק סלמי ומיונז (15 שקלים), וזהו. בזמן ההמתנה למנה (שתנחת אצלכם ביד כשתי דקות מרגע ההזמנה), תוכלו לנשנש ממבחר הנשנושים שמתחבאים בקופסאות פלסטיק המונחות על דלפק הנירוסטה שבמקום: יש שם תפוח אדמה אפוי ופרוס לעיגולים, כרובית, זיתים, מלפפון חמוץ, פטריות מקופסת שימורים ועוד כל מיני דברים שאנחנו ממליצים להתרחק מהם. מה שכן, אל תוותרו על חופן הכרוב הכבוש שאלישע יניח לפניכם בעת הזמנת המנה. 

(צילום: לין לוי)

דרך יפו 13 תל אביב, ראשון-חמישי, שבת 4:00-22:00, כשר ללא תעודה

הסובל

דלאל הנרגן, מגיש במקום שלו באבן גבירול פיצה לבליינים התל אביביים ולשאר ציפורי הלילה למיניהם. כאמור, המקום שלו פתוח רק בשעות הלילה אבל איש באמת אינו יודע מתי הוא פותח את המקום ומתי סוגר.  

הפיצה כאן דקה וכוללת רוטב עגבניות בסיסי, כזה שאפילו חדי העין לא יצליחו לזהות שמדובר למעש, ברסק עגבניות תעשייתי ובגבינה צהובה פושטית. אבל השוס האמיתי כאן היא הביצה הקשה שדלאל מניח על כל סלייס (אגב סלייס, צפו למשהו קטן בהרבה ממה שאתם רגילים לקבל במקומות אחרים). ועצה שלנו - אל תנסו לשאול אותו מה תפקידה של הביצה כאן, או גרוע מזה - אל תבקשו להוציא אותה, שכן התגובה תהיה קשה ונעלבת למדי.

(צילום: יח"צ)

באופן מפליא ומדהים למדי, שנוגד את כל חוקי הקולינריה, הכוך הקטן הזה, נטול מספר הטלפון, שלט כלשהו או מחירון, שפתוח מידי לילה במשך כמה שעות בודדות בלבד, מצליח למשוך אליו אוהדים שרופים וממושמעים, שממתינים בתור הלילי המשתרך מחוץ למקום עד שיקבלו את שני המשולשים שלהם (כי ממשולש אחד אין כמעט מי שיכול לשבוע). מחיר לסלייס הוא 17 שקלים.

אבן גבירול פינת פנקס תל אביב, שעות הפעילות של המקום אינן קבועות, לא כשר

casa mia

עזבו אתכם מבצקים איטלקיים, מתנורי אבן ומרשימה של 50 תוספות בתפריט, ובואו להכיר את הפיצה של "קאזה מיה", שצרובה בזכרונו של כל מי שגדל בנתניה משנות ה-80 ואילך.

(צילום: לין לוי)

ולטובת אלו שאינם גדלו בעיר, נגלה כי זוהי מסעדה איטלקית פשוטה שמגישה דרך קבע שתי פיצות משפחתיות חתוכות למשולשים עם תוספות של זיתים ופטריות (משולש ללא תוספות יעלה לכם שם 11 שקלים). הפיצה עצמה עשויה מבצק תפוח, סטייל הפיצות שמוכרים באמריקה, עם רוטב עגבניות נטול סודות ויומרנות ותועפות של גבינה צהובה, מהסוג הפשוט ביותר. התוצאה - שילוב טעים, פשוט ובעיקר נוסטלגי.

הרצל 10 נתניה, 09-8347228, ראשון-חמישי 22:00-12:00, שישי-שבת 22:30-12:00, לא כשר

פיצה פצה

הפיצות של "פיצה פצה" שייכות לז'אנר הפיצות העבות והדשנות בגבינה. בשעות היום המקום כולו צועק מסעדה איטלקית, אבל בשעות הערב הוא משנה את פניו והופך למזללת רחוב שמציעה את המאנץ' האולטימטיבי באמצע הלילה. 

המקום הזה ותיק מאוד, וידוע גם כאחד מבתי העסק הראשונים בארץ שהעסיק עובדים בעלי מוגבלויות. פתחו אותו סוזאנה ושלומי סלומון, מבעלי הרשת האיטלקית Amore Mio המיתולוגית,  שמציעים שם תפריט נשנושים לדרך שכולל פוקאצ'ות שמנמנות עם תוספות שונות לבחיה (26 שקלים), מאפי קלצונה ממולאים בכל טוב (28 שקלים) ופיצה (10 שקלים לסלייס ו-3 שקלים לכל תוספת) לה אפשר להוסיף בעת ההזמנה זיתים, פטריות, תירס, בצל, עגבניות, חצילים, בולגרית, נקניק וטונה.

אבן גבירול 102 תל אביב, 03-5241122, ראשון-שישי 24:00-9:00, לא כשר

הצ'יפס כמנה בפני עצמה ולא כתוספת חיננית שקשה לעמוד בפניה, הוא הג'אנק פוד החדש ביותר במחוזותינו. כיום, אפשר עדיין למצוא פה ושם כמה צ'יפסיות בודדות שמגישות את הצ'יפס ההולנדי שעובר מספר טיגונים, ונאסף לקונוס ענק עם רטבים יצירתיים מעל.

(צילום: shutterstock)

ולמרות שהגל הזה של הצ'יפסריות לא שרד אצלנו זמן רב, הוא השפיע על נקודת המבט של כולנו על הצ'יפס - שהפך מתוספת למנה מכובדת שזוכה לתיבול מושקע וליחס הולם, כפי שראוי להתייחס אליה. אגב, לא מעט המבורגריות ומסעדות משקיעות תשומת לב רבה בפלחי תפוחי האדמה המטוגנים, כזו שלא הייתה מביישת אפילו את הסטייק המובחר ביותר. ואנחנו שואלים - לאן נעלם הצ'יפס השמנוני שאי אפשר לאכול בלי חבילת מגבונים אחת לפחות בהישג יד?

אמסטרדם פרייז

צ'יפסרייה פלורנטינית שבה מכינים את הצ'יפס מתפוחי אדמה מזן מיוחד ובשיטת טיגון הולנדית, על מנת להבטיח את התוצאה הנאמנה ביותר למקור. גם בגזרת הרטבים שמוגשים על הצ'יפס ניכר הניסיון להידמות למקור ההולנדי, כשהכי מומלץ הוא הסאטה בוטנים וגבינת צ'אדר.

(צילום: יח"צ)

מחיר מנה קטנה עומד על 12 שקלים, מנה בינונית תעלה לכם 18 שקלים ועל המנה הגדולה תשלמו 24 שקלים.

ויטל 10 תל אביב, 077-9977050, ראשון-חמישי 3:00-15:00, שישי-שבת 5:00-12:00, לא כשר

PATAT

מזללת צ'יפס מעוצבת בגוונים של שחור ולבן, שמציעה רשימה מכובדת של רטבים שאפשר לשדך לצ'יפס מתפוחי אדמה או לצ'יפס בטטה, כמו איולי כמהין, איולי אננס-קארי, איולי פסטו-דבש, רטבים טבעוניים כמו קטשופ, קארי הולנדי ועוד. מנה קטנה תעלה לכם כאן 15 שקלים ועל מנה גדולה תשלמו 21 שקלים.

קינג ג'ורג' 30 תל אביב, ראשון-שבת 3:00-12:00, לא כשר

בישראל של 2018 מאחורי כל קציצה מסתתרים בשר אנטרקוט, שייטל קצוץ במקום או תערובת של נתחי בשר בעלי שמות אקזוטיים ולא מוכרים. הללו נאספים לתוך רינג מיוחד שתפקידו ליצור קציצה תפוחה, עגלגלה ואחידה בצורתה, וכשזו מוכנה - היא זוכה לבת לוויה בדמות לחמנייה מתקתקה. במקרה הטוב יש לה רק גלייז מבריק מלמעלה, ובמקרה הטוב עוד יותר היא גם מעוטרת בשומשום ונקראת בתפריט "לחמניית בריוש".

(צילום: ירון ברנר)

ללא ספק, הרבה מחשבה מושקעת בהמבורגרים של היום, החל מבחירת הבשר, אותו מגדלים במיוחד עבור מטרה זו, דרך רוטב האיולי ועד לתוספות המוטרפות והגרנדיוזיות למדי שמעטרות את המנה. אבל פעם, לפני כל השיגעון הזה, היה לנו פה המבורגר פשוט וטוב שהוגש עם טבעות בצל, פרוסת עגבנייה, חסה ומלפפון חמוץ. זהו, בלי פנפונים וקישוטים מיותרים, פשוט המבורגר עסיסי בעובי של לא יותר מסנטימטר. אז למזלנו, עדיין אפשר למצוא פה ושם המבורגריות עממיות נטולות פוזה או כל מאפיין טרנדי ואופנתי אחר, צריך רק לדעת היכן לחפש.

מתגעגעים להמבורגר של פעם, נטול הפוזה והיומרנות(צילום: יח"צ)

מפגש בר-לין

המקום הבא קיים ברמת גן מאז שנת 1998, כלומר הרבה לפני עידן השף-בורגרים שתקף אותנו. המקום קטן ויש בו פלנצ'ה עליה נצלים המבורגרים במשקל של 200 גרם. בין היתר, תמצאו שם המבורגר מבקר (30 שקלים) או מכבש (33 שקלים). לצידו, אפשר להזמין מיקס של צ'יפס וטבעות בצל מהסוג של פעם, רווים בשמן וכאלה שעלולים לגרום לצרבת קשה, אבל גם למצב רוח נפלא (15 שקלים).

ז'בוטינסקי 61 רמת גן, 077-5008966‏, ראשון-חמישי 1:00-11:00, כשר

מג'יק בורגר

אחד ההמבורגרים העסיסיים והפופולריים ביותר שאפשר למצוא בימים אלו בעיר הלבנה. התפריט כאן מציע המבורגרים סטנדרטיים במשקל של 200 גרם (34 שקלים), 300 גרם (42 שקלים) ו-400 גרם (50 שקלים). יש שם גם המבורגר כשר (56-42 שקלים), כריכי עוף (42-34 שקלים) ומנה בלעדית שסביר שלא תמצאו בשום מקום אחר של "סלט המבורגר" (48 שקלים).

(צילום: לין לוי)

מדובר במקום לילי ופשוט, אך עם זאת אפשר להגדיר אותו בקלות כמזללה האולטימטיבית לבליינים ולציפורי הלילה שבינינו.

אבן גבירול 64 תל אביב, 03-6956782, ראשון-חמישי 4:00-11:00, שבת 3:00-21:00, כשר

סמבוסק היא אמנם המנה האייקונית של מאפיית אבולעפיה, אבל אפשר למצוא אותה לא רק שם. ברחבי הארץ פזורים להם טאבונים שעובדים כל הלילה (חלקם אף 24 שעות ביממה) שמאכילים את הבליינים בשעות הקטנות של הלילה בכיסים של בצק ממולאים בגבינה צהובה, בולגרית, פטריות, רוטב עגבניות ועוד.

(צילום: נועם פריסמן)

טאבון בן יהודה

המאפייה הזו ממוקמת באחד הספוטים היותר אסטרטגיים של תל אביב - בצומת הרחובות בן יהודה וארלוזורוב, לא רחוק מהים והכי קרוב לאזור הבילויים של לב העיר. הטאבון שם פועל 24/7 כבר 15 שנה, ומלבד סמבוסק הפיצה המפורסם שמכינים שם יש גם יצירות חדישות יותר כמו סמבוסק מקמח מלא וסמבוסק במילוי גבינה מותכת, פטריות וביצה קשה.

(צילום: לין לוי)

ואם אתם מגיעים לכאן, אל תשכחו להציץ בוויטרינה שם נחים להם פיצות עגולות אישיות, בורקסים, קרואסונים ואם תרצו, יכינו לכם כאן גם בייגל טוסט "של פעם". ולמרות שהמקום הוא סוג של רטרו, המחירים הם הכי מעודכנים שיש: עבור סמבוסק ללא ביצה תשלמו 19 שקלים, בורקס עולה כאן 18 שקלים ועבור טוסט תשלמו 26 שקלים.

בן יהודה 145 תל אביב, 24/7, כשר חלבי ללא תעודה

טאבון המזרח

בצמוד לבורקס "יושקו" המפורסם מרמלה, פועלת מאפיית הטאבון המשפחתית הזו שמציעה מאפים נהדרים ביניהם פיתות עם זעתר (7 שקלים), סמבוסקים ענקיים ומבריקים שכדאי לטעום יחד עם הרטבים שמוגשים לצידם (20 שקלים) וגם מלבי מדהים שמייצרים במקום (12 שקלים).

(צילום: לין לוי)

בשעות הלילה המקום הומה ציפורי לילה רעבים, שזוללים סמבוסק מעורב במילוי גבינה צהובה, זיתים, תפוח אדמה, פטריות וביצה קשה או את סמבוסק הסביח במילוי חציל. ואם תגיעו לכאן, אל תשכחו לטעום את מוצר הדגל של המקום - הטוסטים המושלמים, שעושים את דרכם בטאבון שבמקום ולא בטוסטר המוחץ את שני חצאי הבייגלה כמו במרבית המקומות שמגישים טוסטים (23 שקלים).

יוסף קלוזנר 4 רמלה, 08-9249752, פתוח רצוף 24 שעות עד יום שישי ב 15:00 ונפתח שוב במוצ״ש, כשר

מאפיית אבולעפיה

את "אבולעפיה" אין צורך להציג כאן בפני אף אחד, בעיקר כי מדובר באימפריה יפואית משפחתית שפעילה (אם להאמין לשלט) מאז 1897, ויש לה אפילו ערך בוויקפדיה. היום יש לה מספר סניפים ברחבי תל אביב וגם מחוצה לה שחלקם עובדים 24/7, אבל המקור הוא כמובן ליד השעון ביפו. שם, בשעות הקטנות של הלילה, אפילו את הוויטרינהאי אפשר לראות מרוב ההמון שמציף את המקום.

(צילום: מוטי קמחי)

(צילום: מוטי קמחי)

אז מה יש שם? בגדול, כל מאפה שקיים בעולם ומשלב גבינה, ביצה וזיתים באופן כזה או אחר: החל מסמבוסק דרך פיצות ועד פיתות עם שומשום וזעתר. אגב, לא מעט מסלבריטאי ארצנו נמנים עם המעריצים הגדולים של הבצקייה הזו. מחיר המאפים במקום נעים בין 20-15 שקלים.

(צילום: מוטי קמחי)