שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עושק קשישים בעשרות אלפי שקלים: מי יעצור את הונאות הטלמרקטינג?
    התופעה של הונאת קשישים באמצעות שיחות טלפון מחברות שיווק שמנצלות את תמימותם מסרבת להעלם, וכעת יש מי שמנסה למחות בשמם ולעצור את הגזל, גם באמצעות תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד חברות האשראי הגדולות, אשר נטען בה כי אינן עושות את המוטל עליהן כדי להלחם בתופעה

     

     

     

    "זה תמיד מתחיל באיזשהו שקר. שלום אדוני, מגיעה לך מתנה, אבל רק עבור דמי המשלוח הסמליים, אנחנו מבקשים ממך את מס' כרטיס האשראי". כך מספרת לאולפן ynet מירב כהן, על הדרכים בה חברות שיווק מנסות להגיע לכיסם של קשישים רבים.

     

    עוד הסדרים ב"עוקץ האינסטלטורים": "ניצלו קשישים בביתם" 

    בני זוג ניצלו חולת אלצהיימר כדי לגור בביתה

     

    כהן היא אחת מהמובילות של מאבק ציבורי נגד הונאות הקשישים המתבצעות ע"י חברות שיווק ישיר שמטלפנות לאנשים קשישים הביתה ובעורמה מצליחות לחייב אותם בסכומי כסף אדירים עבור מוצרים שהם כלל לא ביקשו לרכוש. במסגרת המאבק הוקם מטה מתנדבים שפועלים על מנת לסייע באופן פרטני לאותם קשישים להשיג בחזרה את הכספים הרבים שנגזלו מהם, ובנוסף פועלים מול שרים בממשלה על מנת להגביר את האכיפה בתחום.

     

    אילוסטרציה קריירה (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    פרקטיקת הטעיה נוספת עליה מספרת כהן היא ממש מניפולציה: "הם פונים ואומרים: 'אתה חבר מועדון שלנו מזה שנים'. הבן אדם אומר: 'לא יודע, לא שמעתי עליכם בחיים'. ואז הם אומרים: 'הנה תעודת הזהות שלך. תראה, יש לך שתי אפשרויות, או לחדש את כרטיס המועדון וזה יעלה לך 1,500 שקלים עם מתנה, או לסגור אותו וזה יעלה לך 4,000 שקלים. מה תעדיף, אדוני?".

     

    וזה עובד להם?

    "זה עובד בהתחלה, הם חושבים שבאמת מדובר במתנה, אבל אז מתחילות להגיע חבילות והם מבינים שעל צמיד שאולי שווה מאה שקלים, בום, מחייבים אותם 5,000 שקלים".

     

    "זה דבר מדהים, זו העוולה הצרכנית הכי קשה שאני נתקלתי בה בחיי, ופשוט אף אחד לא מצליח לעצור את זה" אומרת כהן.

     

    ומי נותן יד לזה?

    "קודם כל חברות כרטיסי האשראי מספקות להם את השירות. הממשלה קיימה הרבה מאוד חקירות ואפילו ניתנו קנסות על חלק מהחברות הללו, אבל זה לא עוצר את התופעה. הקשישים האלה נכנסים למצוקה כלכלית ונפשית קשה ביותר, הם גם מרגישים בושה, אני מדברת איתם יום יום, ואז הם מסתירים את זה מבני המשפחה שלהם וזה הולך ומתעצם עד שזה עלול להגיע למאות אלפי שקלים שגוזלים מאנשים קשישים חסרי אונים".

     

    לירון קסנר, גם היא חלק מהמחאה המתהווה, סיפרה ל-ynet על קשיש סיעודי, ניצול שואה, שחויב בעשרות אלפי שקלים עקב עסקאות שונות. "באתי אליו הביתה, במסגרת פרוייקט למיצוי זכויות לניצולי שואה של התאחדות הסטודנטים ובעצם ראיתי חבילות שמגיעות אליו, התחלתי לשאול אותו מה זה החבילות האלה, מה יש בפנים. פתחנו, הסתכלתי, ראיתי שהוא חוייב עבור מוצרים בערך הרבה יותר גבוה ממה שהם באמת שווים. ביקשתי ממנו לראות קבלות ותדפיסי אשראי. אחרי שעברנו על התדפיסים, גילינו שמדובר על סכום של כ-25 אלף שקלים, משבע חברות שונות".

     

    הוא בכלל היה מודע למה הוא הזמין? למי האנשים האלה?

    "הוא לא היה מודע, זו פרקטיקה כזו, מרגע שחברה אחת משיגה את הפרטי אשראי שלו זה עובר לשאר החברות. גם אם מסתכלים על הקבלות, הן נראות ומעוצבות בדיוק אותו דבר".

     

    תביעה: "לא מילאו את חובתן לחסום את החברות הסוררות"

    בניסיון להלחם בתופעה, פנתה כהן לעו"ד מיכאל בך, כדי לנסות ולבדוק כיצד ניתן לקדם את המאבק במישור המשפטי. "התחלתי להעביר לו סיכומים כתובים של השיחות המזעזעות שקיימתי עם אנשים, עשרות רבות. באיזשהו שלב הוא נפגש איתם ואז ביחד, אותם תובעים ועו"ד בך החליטו לעבוד על תביעה ייצוגית דווקא נגד חברות כרטיסי האשראי. מדוע? כי אם היינו נלחמים רק בחברות הטלמרקטינג זה לא היה עוזר. זה עשרות רבות של חברות, אחת נסגרת, השניה קמה. לעומת זאת אם נטפל בחברות כרטיסי האשראי אנחנו נסגור את צינור החמצן ורק כך בעצם נוכל למנוע את התופעה".

      

    מאסטרקארד מאסטרפס כרטיס אשראי קניות ב רשת קניות אונליין (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    התביעה, שהוגשה על ידי עו"ד מיכאל בך ורון לדרמן, מוערכת במאות מיליוני שקלים. בבסיס התביעה עומדת הטענה כי חברות כרטיסי האשראי אשר בהיותן הסולקות של חברות הטלמרקטינג המדוברות, מהוות "צינור החמצן" כאמור לניצול הקשישים.

     

    בתביעה נטען כי לידי חברות כרטיסי האשראי הגיעו לאורך השנים אלפי תלונות של צרכנים קשישים ובני משפחותיהם אשר דיווחו על פרקטיקות פסולות של הטעיה, ניצול ועושק על ידי חברות הטלמרקטינג, אך חברות כרטיסי האשראי לא מילאו את חובתן לחסום את החברות הסוררות כדי למנוע את המשך עושק הקשישים וכן לא מילאו חובתן לבטל את החיובים בהם חוייבו הקשישים, כאשר במקרים רבים השיבו לפניות הקשישים ובני משפחותיהם בתשובה ש"אין להן מה לעשות", ואגב כך, שלחו אותם להתמודד לבדם מול חברות השיווק".

     

    במסגרת כתב התביעה דורשים התובעים, קשישים אשר נוצלו על ידי חברות טלמרקטינג, מבית המשפט לחייב את חברות כרטיסי האשראי לפצות את כלל הקשישים שנוצלו הן בגין הנזקים הממוניים שנגרמו להם, בגין עגמת הנפש הרבה שנגרמה להם וכן לחייבן להעביר אל הקשישים את כל הסכומים בהם התעשרו חברות כרטיסי האשראי כתוצאה מפעולתה של "תעשיה" זו. כמו כן, מבוקש שבית המשפט יחייב את חברות האשראי "לנקוט מכאן ואילך בכל האמצעים הדרושים כדי לעקור מן השורש את התופעה".

     

    "ברוב המכריע של המקרים" מציינת כהן, "אחרי שסיפרתי לנציגי חברות כרטיסי האשראי שרימו, הטעו, וגנבו, הם השיבו שאין מה לעשות. 'לכו תשברו את הראש עם החברה'. במקום להגן על הלקוחות שלהם הם התנערו".

     

    "זה פשוט שבר לי את הלב" מספרת קסנר על השיחות עם הנציגים של חברות השיווק. "ממש, לקח לי הרבה זמן להתאושש מזה. זה רוע שבאמת אני לא האמנתי שקיים".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    המקצוענים
    מומלצים