למרות האכיפה: אין שיפור במצב הבריאותי של מעשנים פאסיביים
שנים חלפו מאז נכנס לתוקף החוק שאוסר עישון במקומות ציבוריים. אבל מחקר חדש שפורסם בכתב העת של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות חושף: במצבם הבריאותי של המעשנים הפאסיביים לא חל שום שיפור. המסקנות החריפות של החוקרים: אין אכיפה מספקת - וצריך להחמיר את החקיקה
מסקנה עגומה לגבי חוק העישון: החוק איננו נאכף במידה מספקת, והמעשנים הפאסיביים ממשיכים להיחשף לסכנות העשן הרעיל ממש באותה מידה. המחקר פורסם בכתב עת של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, והוא נערך על ידי חוקרים ממשרד הבריאות ומאוניברסיטת תל־אביב ובראשם ד"ר תמר ברמן, ד"ר לאה רוזן ופרופ' ליטל קינן בוקר.
המחקר נערך בשנים 2011־2016 והשתתפו בו 200 בני אדם לא־מעשנים שנחשפו לאנשים מעשנים. בתום המחקר הצביעו בדיקות המעבדה כי רמת הקוטינין בשתן של הנבדקים בתחילת המחקר ובסיומו הייתה זהה לחלוטין (קוטינין הוא תוצר התפרקות של ניקוטין שנגרם מעישון ומחשיפה לעישון). עוד מצאו החוקרים כי שיעור הנבדקים שבשתן שלהם נמצא הקוטינין בשתן היה זהה, ועמד על 60%.
"בתחילת המחקר הערכנו כי נוכח ההגבלות הרבות על עישון במקומות ציבוריים יהיו פחות אנשים חשופים לעישון", מספרת ד"ר ברמן, הטוקסולוגית הראשית של משרד הבריאות. "מאכזב לראות את התוצאות האלו בעיקר כשאנחנו רואים מדיניות אחרות בעולם שבהן הגבילו את העישון במקומות ציבוריים ושם הייתה ירידה בכמות הקוטינין בשתן של לא־מעשנים". עם זאת היא הדגישה: "הדבר החשוב ביותר הוא להילחם בעישון ולהוריד את מספר המעשנים. ככל שפחות אנשים יעשנו, כך פחות אנשים ייחשפו לעישון פאסיבי".
כך העישון מזיק לכם:
עורכי המחקר סבורים כי הסיבה לכך שלא חל שינוי במצבם של המעשנים הפאסיביים היא אכיפה לקויה של החוק האוסר על עישון במקומות ציבוריים. הם ממליצים לא רק לאכוף את החוק כנדרש, אלא גם להחמיר אותו.
האכיפה על איסור העישון במקומות ציבוריים בישראל נכנסה לתוקף ב־2007. האכיפה היא באחריות הרשויות המקומיות, על ידי פקחים מטעמן.
ואלה המקומות שבהם אסור לעשן כיום בישראל: בתי קפה ומסעדות; ברים ומועדונים; הופעות תחת כיפת השמיים, בריכות שחייה; אצטדיוני כדורסל וכדורגל; גני ילדים, בתי־ספר והכניסות אליהם; בתי־חולים ומרפאות (כולל מחוץ למבנה); בתי־משפט ומועצות דתיות; חניונים סגורים; גני שעשועים וגני חיות.
וקצת נתונים על סכנת העישון: טבק הסיגריה מכיל כ־4,000 כימיקלים שונים (כולם מזיקים), ובהם כ־350 חומרים רעילים שהשפעתם ניכרת במערכות הגוף השונות. כ־70 מהם הוכחו כמסרטנים. החומרים האלו מגיעים לא רק לריאות של המעשן אלא גם לאלה של המעשן הפאסיבי - ובכך פוגעים בבריאותו.
מחקרים בעולם גילו כי שיעור התחלואה מסרטן הריאה וממחלות לב בקרב אנשים שאינם מעשנים החיים עם בני זוג מעשנים, גבוה בכ־25% מאנשים שבני זוגם אינם מעשנים. מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי יש עלייה של כ־25% בסיכון לחלות בסרטן ריאות ובאוטם שריר הלב אצל המעשנים הפאסיביים לעומת אלה שאינם חשופים לעשן.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
