שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אלול כבר כאן: מסליחות ועד "מי האיש" בשופר
    חודש אלול כאן, וימי התשובה החלו באופן רשמי: שמעתם תקיעות שופר הבוקר? השכמתם כבר לסליחות? כל מה שרציתם לדעת על חודש הרחמים - ובונוס: עמית סופר מנגן לכם את "מי האיש" ב...שופר!

     

     

    חודש אלול הוא האחרון בחודשי השנה לפני ראש השנה, שהוא יום דין לכל באי עולם, לפיכך הוא נקבע לתשובה ובו מרבים באמירת סליחות ותחנונים לפני הקדוש ברוך-הוא. הספרדים מתחילים לומר סליחות כל יום בהשכמה, החל מהיום (א') - ראש חודש אלול, ואילו האשכנזים נוהגים לומר החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה (אם יש לפחות ארבעה ימים לפניו). השנה - במוצאי שבת "כי תבוא".  

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    יש לכם שאלה? לחצו על "שלח שאלה" - כתבו ותיענו

     

    << לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

     

    חודש אלול הוא זמן מיוחד לחשבון נפש ולתיקון. חז"ל חישבו כי משה רבנו עלה להר סיני להביא את הלוחות השניים בראש חודש אלול. הוא שהה בהר ארבעים יום, וירד ביום כיפור. מאז נחשבים הימים שבין ראש חודש אלול ויום הכיפורים כימי רצון, והכנה לימי הדין. 

     

    סליחות: בערב או בבוקר?

    רצוי להרבות בימים אלה במעשים טובים ובלימוד תורה, ולהקפיד הקפדת יתר בתפילה בציבור. מראש חודש תוקעים בכל בוקר בשופר; הספרדים תוקעים בזמן אמירת י"ג מידות שבסליחות, והאשכנזים – לאחר תפילת שחרית. כמו כן, מוסיפים בערב ובבוקר אמירת מזמור בתהילים "מזמור לדוד ה' אורי" (תהילים נ') . במזמור זה יש מוצאים רמז לימים הנוראים על פי המדרש: ה' אוֹרִי - בראש השנה, וְיִשְׁעִי - ביום הכיפורים, ואחר כך: כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה - רמז לסוכות.

     

    לכתחילה יש לומר את הסליחות אחרי חצות הלילה (24:35 בערך), משום שלדעת המקובלים זהו זמן רחמים. אולם יש מקילים לומר גם לפני כן. ממשיכים לומר סליחות עד ערב יום הכיפורים. אמירת סליחות רצויה ביותר בהשכמה לפנות בוקר. ולפחות אחר חצות לילה, לפי דעת המקובלים, וכך נוהגים רוב הקהילות בארץ ובעולם. במקום שאי אפשר לומר בשעות אלו, או שלמעשה הציבור לא יגיע בשעות אלו, יש מקום להקל לומר בציבור בשעות הלילה שלפני חצות.

     

    עדיף אחרי חצות הליל, והנה הסיבות

    בשולחן ערוך נאמר: "אין היחיד רשאי לומר שלש עשרה מדות דרך תפלה ובקשת רחמים, דדבר שבקדושה הם; אבל אם בא לאומרם דרך קריאה בעלמא, אומרם". (אורח חיים סימן תקסה סעיף ה) והוסיף הרמ"א: "וכן אין ליחיד לומר סליחות או ויעבור".

     

    במשנה ברורה כותב על דבריו של הרמ"א: "אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מידות בשום פנים לעולם חוץ מביום הכפורים" . לפי זה , המנהג שנהגו כמבואר בשאלה, אינו נכון , ואין לומר סליחות לפני חצות.

     

    בטעם הדבר, כתבו הפוסקים בשם המקובלים כי אמירת י"ג מידות היא "הורדת שפע שובע חסד אל עליון למען יכנס לנו לפנים משורת הדין, וזמנו ההגון הוא בַּיום או קרוב אליו, שאז שערי החנינה נפתחים כמו שנאמר 'יומם יצוה ה' חסדו' אבל בלילה הוא עת הסתרת האור " , ובלבול הסדרים. (שו"ת הרמ"ז סימן ל. המחבר הוא רבי משה בן מרדכי זכות, מבעלי הקבלה המפורסמים שבדורו, נפטר בשנת תנ"ז - 1697)

     

    גם הרב עובדיה יוסף כותב כדבריו בשם המקובלים, ומוסיף שמי שנמצא במקום שאומרים סליחות בתחילת הלילה - עדיף לו שישתוק. (שו"ת יחווה דעת חלק א סימן מו). הוא מוסיף, שיש שיטה הסוברת שזמן תיקון חצות מתחיל שעתיים לפני חצות לילה, ולפי סברא זו יש מקום להשוות לאמירת סליחות בשעתיים שקודם חצות הלילה. לפי זה, מכיוון שזמן חצות הוא בערך בשעה 12.30 בלילה, הרי שיש מקום להקל לומר כמנהג היישוב, כלומר בשעה 22.30.

     

    זאת ועוד. הרב משה פיינשטיין נשאל לגבי אמירת סליחות בתחילת הלילה, משום שבאמירה בזמן מאוחר יותר פחדו לצאת לבית הכנסת. הוא מתיר זאת כהוראת שעה, ומנמק כי "בדברים אלו אין מקור מגמרא אלא הם מדברי רבותינו האחרונים על פי ספרי הקבלה, שמסתבר שאין בזה ענין איסור, אלא שאין מועילין בכוח י"ג מדות, שיש הבטחה שלא יחזרו ריקם אלא כסתם תפילה, ולכן כדי שלא יתבטלו מלומר סליחות, שלא יהיה לציבור שום התעוררות לתשובה - טוב יותר לומר", גם בזמן מוקדם יותר. אמנם, הוא מסיים, ש"צריך לפרסם ולהודיע שהוא רק הוראת שעה מפני הדחק רק בשנה זו ולשנה הבאה יאמרו סליחות בזמן". (אגרות משה חלק או"ח ב' סימן קה)

     

    הוא מציע לומר לפחות בשליש הלילה, זמן שנזכר במקומות אחרים שהתפילה רצויה בו. (כארבע שעות אחרי צאת הכוכבים, והוא גם כן כשעתיים לפני חצות הלילה, וכנזכר בדברי הרב עובדיה)

     

    משמע מדבריו, שלכתחילה בוודאי עדיף לומר סליחות באשמורת הבוקר, או לפחות מחצות הלילה, אלא, שאם לא יאמרו כלל - אפשר לומר בלילה, ולאחר שלוש שעות זמניות מתחילת הלילה, שאז מתחילה המשמרת השנייה של הלילה, והוא זמן רצון.

     

    ואם אין מניין בשעות הקטנות של הלילה?

    נמצא, שלכל הדעות הזמן הראוי ביותר לאמירת הסליחות הוא מחצות הלילה ואילך, ולפני חצות יש הסוברים שאסור לומר, ויש המקילים לומר כשעה שעתיים לפני חצות הלילה, ויש גם המקילים בשעת הדחק לומר אפילו בתחילת הלילה כהוראת שעה.

     

    לכן, במקום שאפשר, בוודאי עדיף ורצוי לומר הסליחות בהשכמה, ויש להשתדל לארגן מנין כזה. אולם אם הציבור לא יבוא, נראה שאפשר לסמוך על המקילים, ולומר גם בלילה לפני חצות.

     

    רצוי לומר סליחות במניין, אך ניתן לומר סליחות גם אם אין מניין. במקרה כזה אין לומר את י"ג המידות בדרך של תפילה ותחנונים, אלא בטעמים, כקורא בתורה. לגבי התפילות שכתובות בארמית, האשכנזים נוהגים שלא לומר אותם ללא מניין, ואצל הספרדים יש שפסקו שניתן לומר אותם גם ללא מניין (הלכות חגים להגר"מ אליהו, עמ' 206) ויש שפסקו לדלג עליהם כשאין מניין.

     

    כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

     

    • לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים