שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    1,236 קורבנות להפקרות: כך הוזנח הטיפול באלימות הקטלנית בחברה הערבית
    לפי מבקר המדינה, שיעור מקרי הרצח במגזר הערבי גבוה פי 2.5 מבאוכלוסייה הכללית, ושכיחות עבירות הירי - פי 17.5 מבמגזר היהודי. רק במעט מהמקרים הוגשו כתבי אישום. כשלי המשטרה, בעיית כוח האדם, היעדר שיתוף הפעולה מצד אזרחים - אלו חלק מהסיבות שמפורטות בדו"ח המיוחד

    1,236 גברים ונשים במגזר הערבי נרצחו משנת 2000 ועד נובמבר 2017. בשנים 2014 עד אוקטובר 2016 נרצחו 30 נשים ערביות, שהן 42% מכלל הנשים שנרצחו באותה תקופה בישראל. מתחילת שנת 2017 ועד נובמבר אותה שנה, 10 נשים בחברה הערבית קיפחו את חייהן עקב אירועי אלימות. ומה עושה המשטרה? בדו"ח של מבקר המדינה שמתפרסם אחר הצהריים (יום ד'), וכותרתו "התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים", מונה המבקר שורה של ליקויים בטיפול הרשויות בבעיה זו, שממשיכה לגבות קורבנות - האחרון שבהם השבוע בבקה אל גרביה.

     

    לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן  

     

    למפת תחנות המשטרה במגזר - לחצו כאן

     

    לפי נתוני המשטרה המוזכרים בדו"ח המבקר, שיעור המעורבים בעבירות אלימות באוכלוסייה הערבית גבוה פי שניים משיעורם באוכלוסייה הכללית, ובתיקי רצח - פי שניים וחצי. תופעות הפשיעה הבולטות בחברה הערבית הן בין היתר החזקת אמצעי לחימה בלתי חוקיים, כמו רובים, אקדחים, רימוני רסס, רימוני הלם ומטעני חבלה, ובנוסף ריבוי אירועי ירי וחבלה מַסכני חיים.

     

     

     

    הקשיים העומדים בפני משרדי האח
    (מתוך דו"ח מבקר המדינה 2018)

    מספר התיקים שנפתחו בתחנת נצרת ומספר כתבי אישום שהגישה תחנה  זו בגין עבירות ירי באזור מגורים 2014-2016 (מתוך דו
    הרבה תיקים, מעט מאוד כתבי אישום (מתוך דו"ח מבקר המדינה 2018)


    פעילות משרדי אח
    (מתוך דו"ח מבקר המדינה 2018)

    פעילות משרדי אח
    (מתוך דו"ח מבקר המדינה 2018)

    מספר התיקים שנפתחו בתחנת קדמה ומספר כתבי אישום שהגישה תחנה  זו בגין עבירות ירי באזור מגורים 2014-2016 (מתוך דו
    (מתוך דו"ח מבקר המדינה 2018)

    מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, כתב כי בשנים 2014 עד 2016 שיעור עבירות הירי בקרב אוכלוסיית החברה הערבית היה גבוה פי 17.5 משיעור אותן עבירות באוכלוסייה היהודית. שיעור הנפגעים באירועי אלימות שנעשה בהם שימוש באמל"ח בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה פי 2.5 עד פי 12 משיעור הנפגעים באירועי אלימות כאלה במגזרים אחרים בחברה הישראלית.

     

    עוד נכתב בדו"ח כי עבירות אמל"ח, ובעיקר עבירות ירי, נפוצות בקרב האוכלוסייה הערבית. התכליות העיקריות של השימוש באמל"ח הן פתרון סכסוכים בין עבריינים ובין משפחות, הפגנת כוח והגנה עצמית. כן נעשה שימוש באמל"ח באירועים מיוחדים, כמו חתונות. לפי נתוני המשטרה, יותר מ-70% מעבירות הירי בחברה הערבית נעשות בידי אזרחים המוגדרים "נורמטיביים".

     

    לדברי המבקר, הזמינות הגבוהה של אמל"ח בחברה הערבית מביאה לגידול במספר אירועי האלימות החמורה, כמו רצח, הריגה ותקיפה. אירועי אלימות אלה מתרחשים בעיקר ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה ערבית, וקורבנותיהם הם בעיקר בני החברה הערבית. עבירות האמל"ח והירי מסכנות חיים ופוגעות לא רק במעורבים בהן, אלא גם בביטחון האישי ובאיכות החיים של אזרחים חפים מפשע.

     

    יוסף שפירא (צילום: מוטי קמחי)
    מבקר המדינה, יוסף שפירא(צילום: מוטי קמחי)

     


    תחנות משטרה ונקודות משטרה ביישובים ערביים (מתוך דו
    (מתוך דו"ח מבקר המדינה 2018)


    ומה עושות הרשויות? המבקר מונה שורה ארוכה של ליקויים בטיפול בתופעה המסוכנת. בדו"ח המבקר נכתב כי עיקר האמל"ח מגיע לחברה הערבית משלושה מקורות עיקריים: גניבות מצה"ל, הברחות מירדן וייצור בשטחי יהודה ושומרון. עוד אמל"ח מגיע מגניבות מבתים ומכלי רכב. בין הנתיבים להברחת אמל"ח ניתן לציין את המעברים מיהודה ושומרון לישראל. ביוני 2017 סוכם על הקמת יחידה משותפת של המשטרה הצבאית החוקרת והמשטרה, לשם מיגור תופעת גניבת האמל"ח מצה"ל, אבל עד פברואר 2018 טרם הושלמה הקמת היחידה.

     

    ויש גם נקודות אור. המבקר כתב כי בשנה האחרונה חל שיפור בשיתוף הפעולה, ובמחוז ש"י הוקם צוות מודיעין בין-ארגוני, הכולל את נציגי המשטרה, צה"ל והשב"כ. אך למרות זאת, המשטרה עדיין אינה מקבלת מצה"ל ומשב"כ מידע שוטף כחלק משגרת עבודה קבועה וישנם פערי מודיעין.

     

    בעיית כוח אדם בתחנות במגזר

    המבקר גם פירט ליקויים וקשיים בטיפול המשטרה בעבירות אמל"ח. הוא כתב כי ניכר שהמשטרה משקיעה מאמצים רבים בחשיפת אמל"ח. ואולם העלייה המתמשכת בשנים האחרונות במספר אירועי הירי מעידה על הקושי של המשטרה להתמודד באופן אפקטיבי עם סוגיה זו. ליקוי נוסף שנמצא הוא שעל אף שמספר העצורים והמעורבים בתיקים שנפתחו בתחנות קדמה בשרון ונצרת גדול במידה ניכרת ממספר העצורים והמעורבים במספר דומה של תיקים שנפתחו בתחנות אשר משרתות בעיקר את האוכלוסייה היהודית באותו מחוז, לא ניתן לכך ביטוי בתקן ובמצבת כוח האדם של תחנות אלה.

     

    איש העסים שנרצח אחמד זוהדי עתאמנה ()
    אחמד זוהדי עתאמנה, איש העסקים שנרצח השבוע

    זירת הרצח (צילום: דוברות המשטרה)
    זירת רצח בפזורה הבדואית, השבוע(צילום: דוברות המשטרה)


    המבקר שפירא מצביע גם על בעיות כוח אדם בתחנות המטפלות במגזר הערבי. הוא כתב כי עומסי העבודה המוטלים על משרדי האח"ם (אגף חקירות ומודיעין) בתחנות המשרתות בעיקר אוכלוסייה ערבית, אינם מקבלים ביטוי במספר החוקרים בתקן ובמצבה של התחנות. הדבר גורם לפערי זמן גדולים בין מועד האירוע לבין מועד הטיפול בו, מקשה על קביעת סדרי עדיפות ברורים וכן גורם להיעדר שליטה על הנעשה בשטח שבאחריות התחנות. כל אלה פוגעים ביכולתן להתמודד עם תופעות הפשיעה שבשטחן.

     

    בנוסף נמצא כי שיעור כתבי האישום בגין עבירות ירי באזור מגורים מכלל התיקים שנפתחו בתחנות קדמה ונצרת היה מזערי. המבקר שפירא כתב כי מציאות זו משקפת את הקשיים והמגבלות של משרדי האח"ם בכל הנוגע למיצוי החקירות, לגיבוש תשתית ראייתית ולהבאת חשודים לדין.

     

    ולמה אין כתבי אישום? המבקר כתב כי אף שחלק מאירועי האלימות החמורים בחברה הערבית, ובהם ירי באזור מגורים, מתרחשים במרכזי היישובים ובנוכחות עדים, המשטרה מתקשה לבסס תשתית ראייתית בנוגע לאירועים אלה, בין היתר עקב חוסר האמון של הציבור בחברה הערבית במשטרה. לדברי המבקר, מציאות זו מקטינה את יכולתן של התחנות, המשרתות בעיקר את החברה הערבית, למצות חקירות.

     

    אין שטחים לתחנות משטרה

    כדי לבנות אמון בין התושבים הערבים למשטרה הוחלט על תוכנית החומש לחברה הערבית. לצורך יישום התוכנית הוקמה במאי 2016 במשטרה "מינהלת המגזר הערבי" במטרה לחזק את הקשר של המשטרה עם החברה הערבית. לפי התוכנית, המינהלת תסייע בהקמת 11 תחנות חדשות ביישובי החברה הערבית ובחיזוק עשר תחנות קיימות, ויתווספו לתקן המשטרה 600 משרות המיועדות לשוטרים מוסלמים. התוכנית לא כללה אבני דרך לשם מעקב אחר יישומה ובחינת האפקטיביות שלה.

     

    ומה קרה בפועל? המבקר מצא כי איתור הקרקעות והמבנים לצורך הקמת התחנות החדשות ביישובי החברה הערבית נתקל בקשיים, בין היתר עקב מיעוט קרקעות ומבנים כאלה. בנוסף על כך, תוכניות בניין עיר קיימות אינן מסדירות הקצאת שטחים למתחמי חירום ולתחנות משטרה. בפועל, בנובמבר 2017 הוקמו שתי תחנות משטרה בכפר כנא ובג'יסר א-זרקא במבנים זמניים.

     

    המבקר הוסיף כי על המשטרה לנקוט לאלתר בפעולות משמעותיות שיסייעו לביסוס התשתית הראייתית הנדרשת להגשת כתבי אישום בגין עבירות ירי באזור מגורים, במטרה להגדיל את מספרם המזערי של כתבי האישום. לדבריו, לנוכח הקושי בגיבוש ראיות להגשת כתבי אישום כנגד חשודים בעבירות אמל"ח וירי בחברה הערבית ובמציאות של ריבוי עבירות אלה, על המשרד לביטחון הפנים, משרד המשפטים והמשטרה לחזור ולבחון את תיקוני החקיקה הנחוצים, כדי להגביר במידה ניכרת את האכיפה וההרתעה.

     

    בסיכום הדו"ח כתב המבקר כי צמצום נרחב של הפשיעה החמורה בחברה הערבית מחייב פעילות ממשלתית רחבת היקף ואפקטיבית. הוא העיר כי לאי-ביצוע פעילות כאמור עלולה להיות השפעה חמורה על החברה בישראל בכלל ועל החברה הערבית במדינה בפרט.

     

    תגובות

    ממשטרת ישראל נמסר: "לצערנו, אירועי ירי מתרחשים לעיתים קרובות מדי ביישובי החברה הערבת בישראל, רובם על רקע סכסוכים פנימיים הגולשים לאלימות. משטרת ישראל פועלת בנחישות לאורך כל ימות השנה נגד אחזקה, סחר ושימוש באמל"ח בכל זמן ובכל מקום. לצד ביצוע חקירות יסודיות של כל מקרה ירי וחתירה למעצר והעמדה לדין של כל פורע חוק, הרי שפעילות זו הביאה לתפיסת כמויות נשק חסרות תקדים, בפרט ביישובי המגזר הערבי. בשנת 2017 נתפסו ע״י המשטרה אלפי אמצעי לחימה, נעצרו בכל רחבי הארץ 2,225 חשודים והוגשו 1,137 כתבי אישום כנגד חשודים בגין עבירות אמל״ח המהווים עלייה של כ- 10% בכמות המעצרים ושל למעלה מ- 40% בכמות כתבי האישום (ביחס לשנת 2016).

     

    "באשר לטיפול באירועי ירי, הרי שבשנת 2017 חלה ירידה של 16% בכמות האירועים שהתקבלו במוקד המשטרה. בחציון הראשון של שנת 2018 חלה עלייה משמעותית של כ- 40% בכמות המעצרים ועלייה משמעותית עוד יותר של 75% בכמות כתבי האישום שהוגשו כנגד המעורבים באירועי ירי לעומת התקופה המקבילה אשתקד".

     

    מהמשרד לביטחון פנים נמסר כי "המשרד לביטחון הפנים מברך על דו"ח המבקר החשוב העוסק בסוגיה שנמצאת בלב מדיניות המשרד והשר ומושקעים בה משאבים עצומים.

    המשרד רואה חשיבות רבה בחיזוק האכיפה והרחבת שירותי המשטרה ביישובים הערביים לצד חיזוק האמון במשטרת ישראל. המשרד מקדם עם המשטרה תוכנית בעלות כוללת של כמיליארד ש"ח, שמטרתה חיזוק הביטחון האישי תוך הגברת הנוכחות המשטרתית ביישובים הערביים, על-מנת להילחם בפשיעה, באלימות ובקטל בכבישים וזאת, כדי להעניק לחברה הערבית את תחושת החוק והסדר ובכלל זה, למנוע שימוש באמצעי לחימה בלתי-חוקיים.

     

    בכל הנוגע לרמת הענישה בעבירות נשק ואמל"ח, המשרד פנה למשרד המשפטים ונציגי הפרקליטות לשם קידום תיקון לחוק העונשין, לצורך קביעת עונשי מינימום בעבירות נשק, כאמצעי תכליתי להעלאת רף הענישה. אולם, משרד המשפטים התנגד להצעה. בסופו של דבר קודמה הצעת שהוביל השר לביטחון הפנים, אשר קבעה עבירה של ירי מנשק חם אשר דינה שנתיים

    בכל האמור למערכים הטכנולוגיים והמצלמות ביישובים הערביים.

     

    "במשרד לביטחון פנים נערכה עבודת מטה, במסגרתה אופיינו פערים וחסמים קיימים להקמת והפעלת מערכים טכנולוגיים ברשויות מקומיות בחברה הלא-יהודית. בימים אלה, ובמסגרת הפתרונות הנבחנים לנושא, המשרד מקדם יישום מודל ניסיוני, במסגרתו יקים המשרד, לרבות באמצעות ספקים חיצוניים, מערכים טכנולוגיים (ומצלמות) ברשויות בחברה הערבית. המצלמות שמוקמו יחוברו למוקדים אזוריים, אשר יוקמו ברשויות מקומיות אחרות שבתחומן קיים מוקד רואה ויופעלו על-ידן במימון המשרד לביטחון הפנים. זאת לאור הקושי התקציבי של הרשויות הערביות לממן את תפעול המוקד רואה.

     

    "בנושא מבצע איסוף אמצעי לחימה, ברבעון האחרון של שנת 2017 קיימו המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, בשיתוף עם רשויות מקומיות ערביות, מבצע רחב לאיסוף כלי ירייה ואמצעי-לחימה המוחזקים בידי הציבור שלא כחוק. במסגרת המבצע, נקבע כי תושבים המחזיקים כלי ירייה ואמצעי-לחימה, וימסרו אותם במהלך המבצע, יזכו לחסינות מפני הגשת כתב-אישום בגין עבירת החזקת כלי ירייה ואמצעי-לחימה. במהלך שנת 2018 מתוכנן מבצע דומה.

     

    |בנוגע לגיוס מוסלמים למשטרה – מדי חודש מוצגים לשר נתוני גיוס המוסלמים למשטרה, והם אף נדונים במסגרת דיונים בראשותו. בין היתר קיים השר פגישה עם מגויסים מוסלמים במכללה הלאומית לשוטרים, והשתתף ביום פתוח לעידוד גיוס מוסלמים, על-מנת ללמוד על חסמים בנושא. בנוסף, השר מקיים מפגשים עם ראשי הרשויות של החברה הערבית. מדובר בנושא המצוי בלב מדיניות השר והמשרד ולראייה, המדיניות הברורה והמאמץ המשטרתי לגיוס מוסלמים, הביאו לעלייה משמעותית במספר השוטרים המגויסים מקרב המוסלמים בישראל|.

     


    פורסם לראשונה 15/08/2018 15:58

     

    ישי פורת השתתף בהכנת הכתבה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים