שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אבישי כהן בהופעה: חוויה מלאת משמעות
    "מדיטציות על חמלה וקבלה", היצירה החדשה של החצוצרן אבישי כהן, מפגישה בין הג'אז של הרביעייה הקבועה שלו לשלושה מאסטרים הודים עמוסי ניסיון, ולוקחת את המאזין למסע מרגש ולא פשוט - של התבוננות
    אולם הקונצרטים של בית ימק"א בירושלים הוא אחד האולמות היפים בעיר. תכנן אותו אחד ממתכנני האימפייר סטייט בילדינג בניו יורק ועל עיצובו עמלו אמנים מבצלאל. האולם שקירותיו מוזהבים ומתקרתו משתשלת נברשת גדולה מוזהבת גם היא, מלא בסמלים ששייכים לשלושת הדתות המונותיאיסטיות ומעוצב ככנסייה. אמש (ה') אירח האולם ערב מיוחד כאשר החצוצרן אבישי כהן העלה על בימתו את היצירה החדשה שלו "מדיטציות על חמלה וקבלה".

     

    "מדיטציות על חמלה וקבלה"

    "מדיטציות על חמלה וקבלה"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    קהל מגוון מסטודנטים חובבי ג'אז, אוהבי מוזיקה קלאסית ועד יוצאי הודו מזוקנים ותינוקות בעגלות, הגיע אל האולם המלא, כדי לשמוע את כהן שאירח על הבמה לצד הרביעייה הקבועה שלו (יונתן אבישי על הפסנתר, ברק מורי על הקונטרבס וזיו רביץ בתופים) שלושה מאסטרים הודים שכל אחד מהם נצר לשושלת מוזיקלית. המופע עלה בבכורה עולמית במסגרת פסטיבל "מקודשת", שמעלה בכל שנה בירושלים מופעים, תערוכות ואירועים שונים במשך שלושה שבועות בקיץ ושואף לחבר בין כל מה שקדוש בעיר. בטרם החלה ההופעה כרוז בשלוש שפות בקולות נשיים סיפר מעט על הפסטיבל וביקש מהקהל להתמסר לחוויה.

    אבישי כהן בפסטיבל מקודשת (צילום: אורית פניני)
    מחבר בין המזרח למערב(צילום: אורית פניני)

    אבישי כהן בפסטיבל מקודשת (צילום: אורית פניני)
    אבישי כהן בפסטיבל "מקודשת"(צילום: אורית פניני)

    את היצירה החדשה שלו כתב כהן בזמן ששהה בהודו עם משפחתו, הוא ביקש לכתוב משהו שעוסק בחמלה עצמית, אולם מצא את עצמו עוסק במשהו גדול יותר, "כאן בארץ הכל הופך משותף", הוא מספר על הבמה, בזמן שסביר קאן, נגן הסארנגי, מכוון את כלי הקשת ההודי העתיק. "לא ארחיב במילים, אתן לחמלה ולקבלה להדהד בכם", הוא אומר. והמוזיקה אכן מהדהדת וסוחפת את המאזינים לתחושות מדיטטיביות, שמבקשות התמסרות – עד כדי כך שכמה מהיושבים באולם אפילו נרדמו בין קטע לקטע, אם בשל השעה או בזכות הצלילים הנוגים שמעבירים את המאזין אל מקום אחר.

     

    עוד בערוץ המוזיקה:

    השירים הגדולים של אגדת הסול אריתה פרנקלין

    מרימים למדונה: מלכת הפופ בת 60

     

    את המאסטרים ההודים שהצטרפו לרביעייה, כהן פגש בזמן שניגן עם זקיר חוסיין, המוזיקאי ההודי הנודע. והצלילים של "מדיטציות על חמלה וקבלה" מזכירים יותר מפעם את שיתוף הפעולה המופתי של חוסיין עם ג'ון מקלפלין משנת 1987 שהונצחו באלבום Making Music - זה שעיצב במידה רבה את החיבור בין מוזיקה מערבית למוזיקה הודית. ביצירתו כהן מביא את הג'אז, ומוהל אותו במוזיקה ההודית, לא רק דרך השילוב של הכלים הקלאסיים (בחליל ההודי של ראקש צ'וראסיה, בטאבלה של סאטיג'יט טלוואלקאר, ובסארנגי), אלא גם ובעיקר, בתחושה. שלוקחת את המאזינים אל ההרים המושלגים של ההימלאיה מחד, או אל החופים של גואה (בהם חי כהן בשנה האחרונה עם משפחתו), ואל מועדון ניו יורקי חמים מאידך.

     

    אבישי כהן בפסטיבל מקודשת (צילום: אורית פניני)
    חבורה של נגנים מוכשרים(צילום: אורית פניני)

    אבישי כהן בפסטיבל מקודשת (צילום: אורית פניני)
    (צילום: אורית פניני)

    כל קטע מתוך היצירה מתחיל בסולו של אחד הכלים ואליו מצטרפים בהמשך היתר, אף כלי לא נשאר מקופח. הנגנים המוכשרים מתקשרים ביניהם, בין חיוך אחד למשנהו ומאזינים בקשב אחד לשני. כהן עומד במרכז הבמה, הנגנים סביבו בחצי גורן והוא מנצח על כולם במבט או במחוות יד. אולם כאשר הצלילים בוקעים מהחצוצרה, היא ממלאה את הבמה בנוכחותה המרשימה. שלא יהיה ספק ידו של הג'אז היא כאן על העליונה, והיא נותנת את הטון. והאינטראקציה בין מעוז המוזיקה המערבית שכהן ביסס בה את מעמדו על במות רבות בעולם, לבין המסורת עתיקת היומין, זו שמספרת סיפורים ומשנה מצבי תודעה של המוזיקה ההודית – יוצרת חוויה לא קלה אך מרגשת ומלאת משמעות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הטבות למנויים
    לאתר ההטבות
    מומלצים