שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האנשים שנלחמים בזיהומים בבתי החולים - ומצליחים
    מספר ההידבקויות בזיהומים קטלניים נחתך במחלקה לטיפול נמרץ של שיבא מממוצע שבועי של 2 מקרים ל-0 אחרי שתצפיות גילו מקור מפתיע לחיידק האלים – הסיפונים של הכיורים. כך פתר המיזם של קרן מגן חיים את הבעיה
    אנשי קרן מגן חיים הציבו לעצמם יעד שאפתני, יש שיאמרו אף יומרני – מציאת פתרון לבעיה אדירת היקף שקוטלת את חייהם של אלפי ישראלים בכל שנה. למעלה מ-5,000 איש מתים בשנה מזיהומים נרכשים בבתי חולים בארץ, יותר מפי 13 ממספר קורבנות תאונות הדרכים בשנה.

     

    קריאת ההשכמה המצלצלת של מערכת הבריאות בנוגע למציאות של המספרים המבהילים של קורבנות ההידבקות בחיידקים עמידים הייתה בדו"ח מבקר המדינה בנושא משנת 2013.

     

    בנוסף לעובדה שהמבקר מצא כי 4,000 עד 6,000 חולים מתו בשנת 2012 כתוצאה מזיהום מחיידקים עמידים בבתי חולים, הוא גם העריך כי בין 1,000 ל-4,500 פטירות היה ניתן למנוע.

     

    עוד בנושא:

    נתון מצמרר: 5,000 מתים כל שנה מזיהומים בבתי החולים

    הקרב נגד החיידקים: עובדות מדהימות על מערכת החיסון

    דו"ח: אלו בתי החולים המזוהמים ביותר בישראל

     

    את הנגע הזה, תרתי משמע, שמה לעצמה קרן מגן חיים לטהר. הקרן, שהוקמה על ידי גרי גרינשפן, רוני דואק וגדי לסין, שלושה אנשי עסקים שאין להם כל רקע בתחום הבריאות, בחרה בראש אכ"א לשעבר, האלופה (במיל') אורנה ברביאי, לעמוד בראש המיזם בעל היעד השאפתני.

     

    רוני דואק, אורנה ברביבאי וגרי גרינשפן (צילום: דנה קופל)
    רוני דואק, אורנה ברביבאי וגרי גרינשפן(צילום: דנה קופל)

     

    ברביבאי מסבירה שהבחירה בנושא הזיהומים נבעה מתחושת הדחיפות שהבעיה עוררה. "דו"ח מבקר המדינה היה מאוד נוקב. הוא יצר תחושה שזו בעיה שמחייבת שינוי", מפרטת המנכ"לית, "בהשוואה ראשונית שביצענו למקומות אחרים בעולם גם גילינו שלא מדובר בגזרת גורל".

     

    האלופה הראשונה בצה"ל מוסיפה כי "כשאנשים נמצאים לאורך זמן בארגון הם יכולים להתרגל לחיות עם בעיה. היא הופכת לנורמה. לאנשים המגיעים מבחוץ קל יותר לעיתים לומר שאי אפשר להמשיך לחיות עם המציאות הזו. שהמצב מצריך שינוי".

     

    52% פחות הידבקויות

    הפרויקט שאמור היה לחולל את השינוי לו ייחלה הקרן יצא לדרך באוקטובר 2016 וכלל שני בתי חולים – שיבא והמרכז הרפואי לגליל בנהריה. אנשי הקרן רתמו גם את משרד הבריאות שתיקצב את מחצית הפרויקט שעלותו 14 מיליוני שקלים.

     

    כמעט שנתיים מאז הושק הפיילוט והנתונים שמציגים אנשי הקרן מרשימים. שיעור ההידבקויות במרכז הרפואי גליל של חיידק ה-CPE, חיידק מעי, מהקטלניים שבחיידקי בתי החולים, נחתך ב-29% בהשוואה בין 2017 ובין החציון הראשון של 2018. מספר הנדבקים בחיידק קלוסטרידיום דיפיציל ירד בשיעור של 52%.

     

    הנתונים שנאספו עד כה בשיבא מעודדים אף הם. מניין הימים ללא זיהומים במחלקות בית החולים עמד על 300 ימים ויותר בסוגים שונים של חיידקים עמידים, מספרים שהם בגדר פנטזיה עבור מחלקות רבות בבתי חולים ברחבי הארץ.

     

    זיהומים זיהום בתי חולים מגן חיים (צילום: מיזם מגן חיים)
    "גילינו שלא מדובר בגזרת גורל"(צילום: מיזם מגן חיים)
     

     

    "האחות הציעה לבדוק את הסיפונים. זו הייתה הברקה"

    אחת המהלומות הקשות שהנחיתו אנשי הקרן על החיידקים הגיעה לאחר שהצליחו לאפיין מקור לא צפוי של הבעיה – מערכת האינסטלציה של בתי החולים, או יותר בפירוט – הסיפונים.

     

    ד"ר גילי רגב יוחאי, מנהל היחידה למניעת זיהומים בשיבא, מסבירה מה הוביל לפריצת הדרך שגרמה לשינוי הדרמטי: "זיהינו שיש בעיה גדולה בטיפול נמרץ. שני חולים נדבקו בשבוע בממוצע בחיידק מאוד עמיד בשם CPE. בית החולים עשה מאמצים מאוד גדולים לפתור את הבעיה, אך ההידבקויות נמשכו".

     

    זיהומים זיהום בתי חולים מגן חיים (צילום: מיזם מגן חיים)
    שלטי הקמפיין שנתלו במרכז הרפואי לגליל(צילום: מיזם מגן חיים)

     

    מנהלת היחידה מפרטת כי יחד עם אנשי מגן חיים הם ערכו סדנה עם כלל הצוות בטיפול נמרץ כדי לנסות לעמוד על מקור הבעיה. "זו הייתה עבודה משולבת של כלל הגורמים – אחיות, רופאים, צוות אחזקה וניקיון. כולם", ממשיכה ד"ר רגב יוחאי, "ניתחנו כל מקרה לעומק. בהדרגה מצאנו שמים הם גורם מרכזי שמשותף לכל התחקירים. התחלנו להתמקד יותר בכיוון מערכת המים. אילנה טל, האחות האחראית של היחידה למניעת זיהומים, הציעה לבדוק את הסיפונים של הכיורים. זו הייתה הברקה".

     

    "לא הצלחנו למגר את החיידק"

    בדיקת הסיפונים העלתה ממצאים חד משמעיים – מרבצים גדולים מאוד של החיידק בכל הסיפונים בטיפול נמרץ. "בהתחלה חשנו שזה יהיה קל מאוד לפתור את הבעיה. בדיעבד הסתבר לנו שזו משימה כלל לא פשוטה. עבדנו בשלבים – בהתחלה הצפנו את המערכת בכמות גדולה של כלור והחלפנו את כל הסיפונים. דגמנו את הסיפונים אחרי הטיפול האגרסיבי ועדיין מצאנו את החיידק".

     

    הרופאה מוסיפה ומציינת כי למרות שבספרות המקצועית העולמית תועדו מספר מקרים עם בעיה דומה, כל הפתרונות שנוסו בשיבא נחלו רק הצלחה חלקית. "הצלחנו להפחית את המסה, אבל לא למגר את החיידק לחלוטין. החלטנו לבחון לא רק מהו המקור לזיהום, אלא גם כיצד החיידק עובר", היא מתארת.

     

    סיפון כיור ( צילום: פיטר מישיקים)
    הסיפונים הכילו מרבצים של חיידקים קטלניים( צילום: פיטר מישיקים)

     

    "הבנו למעשה שהסיפונים במחלקה מלאים בג'יפה, אם להשתמש בשפה עממית, לא משנה כמה ננקה או נחטא אותם. כשאנשים פותחים את הברז, המים שמשפריצים הופכים את כל אזור הכיור לסביבה נגועה. זו אבחנה שהיא מנוגדת לאינטואיציה שאומרת שכיור הוא דווקא מקום מאוד נקי".

     

    ד"ר רגב יוחאי מתארת כי "תצפיות שערכנו גילו בנוסף שכיור הוא מקום שמאוד נוח להניח עליו דברים – מציוד רפואי ועד מברשות שיניים. הבנו שככה החיידק עובר. ברגע שהצוות הגיע לאבחנה הזו היה הרבה יותר קל להנחיל את השינוי התפיסתי שכיור הוא למעשה מקום די מזוהם".

     

    זיהומים זיהום בתי חולים מגן חיים (צילום: מיזם מגן חיים)
    "בניגוד לאינטואיציה, כיור זה מקום די מזוהם"(צילום: מיזם מגן חיים)

     

    באמצעות הסברה והכוונה להתנהגות נכונה הן של אנשי בית החולים והן של החולים ובני משפחותיהם הצליחו אנשי הקרן לצמצם באופן דרסטי את כמות ההידבקויות. "תלינו שלטים בולטים ליד כל כיור שמתריע בפני הזיהומים והוצאנו נהלים ברורים בשימוש בחומרים מחטאים אחרי מגע עם הכיור. מרגע שנקטנו במספר פעולות כמות הזיהומים פשוט נחתכה. זה היה מרשים מאוד".

     

    נתוני השוואת מספר ההידבקויות בחיידק CPE שמציגים בשיבא אכן מרשימים. בחצי השנה האחרונה של 2016 נרשמו במחלקת טיפול נמרץ 19 מקרי הידבקות בחיידק המסוכן. במחצית הראשונה של 2017 תועדו 15 מקרים. מאז זיהוי הכיורים כמחולל זיהום משמעותי בחודש מאי אשתקד ועד חודש יוני השנה נרשמו רק ארבעה מקרי הידבקות.

     

    CPE לכתבה בלבד ( )
    מספר הנדבקים ב-CPE בטיפול נמרץ בשיבא

     

    "מממוצע של שני מקרים בשבוע ירדנו לממוצע של 0 מקרים", מתגאה מנהלת היחידה. "חשוב להדגיש את שיתוף הפעולה של כלל הגורמים שהביא לתוצאות היפות. השרברבים ואנשים התחזוקה, למשל, היו גורם מקצועי מאוד חשוב בתהליך. הם נתנו רעיונות לסוג הסיפונים שצוברים פחות לכלוך. גם לצוות התחזוקה והניקיון היה תפקיד מרכזי בעבודה".

     

    "ברור שרק דרך הכוונת התנהגות לא נפתור את הבעיה. צריך גם לחפש פתרונות באמצעות טיפול בתשתיות, אבל המקרה הזה מדגים איך חשיבה מאומצת לפתרון בעיה, מורכבת ככל שתהיה, יכולה להניב תוצאות יפות. המקרה גם מדגים את חשיבות העבודה בשילוב כלל הגורמים – מהמנהל ועד הפועל ומהפועל עד המנהל. רק כך מגיעים להצלחות", מסכמת ד"ר רגב יוחאי.

     

    ומה אתם יודעים על זיהומים שעלולים לסכן אתכם?

     

    אנימציה ועריכה: בן שפייר

    אנימציה ועריכה: בן שפייר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    אחריות כבדה של המדינה לחיי אזרחיה

    "בעיניי רגע השיא של המיזם היה כשלצוותים והסגלים בבית החולים חלחלה התובנה שהשינוי נמצא אצלם בידיים, תרתי משמע", משתפת ברביבאי. "ההצלחה היא של הצוותי בבתי החולים. הקרן רק סייעה להאיץ תהליכים. ההישגים של המיזם מוכיחים בעיניי שמתודולוגיה של שיתוף פעולה היא מפתח לתוצאות טובות".

     

    "סביר שבהתחלה המערכת תנהג בחשדנות כלפי אנשים מבחוץ שחושבים שיש להם פתרונות, אבל משרד הבריאות היה שותף מלא, גם כלכלית, ואיפשר למיזם שמובל על ידי אנשים שאינם מהמערכת להיכנס לבתי החולים. המיזם הזה פגש הנהלות בתי חולים מאוד מחויבות ומגויסות למשימה. ההנהלה של שני בתי החולים, גם בשיבא וגם בנהריה, הייתה מוכנה להכניס את הידיים שלה עמוק לתוך הרעה החולה זו מבלי לחשוש מהאמת או מפרסום נתונים. זה לא דבר מובן מאליו כלל".

     

    "שוב גיליתי שאנשים זה כל הסיפור". אורנה ברביבאי (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    "שוב גיליתי שאנשים זה כל הסיפור". אורנה ברביבאי(צילום: גיל יוחנן)

     

    ברביבאי מסכמת כי המיזם הזה נתן תוקף לתובנה שמלווה אותה בחיי המקצועיים. "אנשים הם כל הסיפור", קובעת המנכ"לית,"הם אלו שמייצרים שינוי ומחוללים מציאות. לא משנה כמה החיידקים הם קטלניים וחמקמקים, ביכולתם של האנשים להתגבר עליהם. כל הקמפיין שמלווה את הפרויקט מתמקד במסר הזה – אנחנו לוקחים אחריות בעצמנו, על עצמנו בשיתוף פעולה עם המטופל ומשפחתו.

     

    "השינוי אירע מלמטה. כעת יש חשיבות עליונה שמשרד הבריאות ייקח את הידע שצברנו, יוסיף מהידע שלו ומהידע של יוזמות ברוכות אחרות, ויקבע מודל מחייב על פי שיטה מוכחת. הייתי שמחה מאוד לראות את ההצלחה משוכפלת ומשתכללת. יש פה אחריות כבדה של המדינה לבריאות ולחיי אזרחיה".

     

    ד"ר מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, אמר בעקבות התוצאות המעודדות של המיזם כי "אחת המטרות האסטרטגיות של המרכז הרפואי היא הפחתה במספר הזיהומים הנרכשים. כבר אחרי מספר חודשים אנחנו יכולים לראות שינוי שמשמעותו הצלת חיי אדם. הצלחנו להוריד את הזיהומים ביותר מ-50% ואני מאמין שנצליח להביא בהמשך לירידה כמעט מוחלטת של זיהומים נרכשים באמצעות מחויבות, מקצועיות ואחריות אישית של כל אחת ואחד מהעובדים.

     

    "מדובר בתהליך מעמיק של הנחלת תרבות של מניעת זיהומים בקרב כלל העובדים, החל ממנהל המרכז הרפואי ועד לאחרון העובדים, וזאת על ידי מנהיגות של מנהלי מחלקות ויחידות, אחיות אחראיות, הנהלת המרכז הרפואי, והמשך הטמעת תהליכי עבודה שיגבירו את הידע, האחריות והמחויבות האישית, תחרות בין המחלקות ושקיפות מלאה כלפי המטפלים ומלוויהם".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מיזם מגן חיים
    היוו מקור להפצת חיידקים - הכיורים
    צילום: מיזם מגן חיים
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים