שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    פטור לחרדים, התערבות פוליטית ודמוקרטית נגד יהודית: כך נראה מקצוע האזרחות בביה"ס
    כל השסעים בחברה הישראלית מתנקזים לבחינת בגרות אחת. המומחים מגדירים את המקצוע "שק החבטות של הפוליטיקאים", כי לכל שר חינוך חדש יש חזון אחר, והקרבות בין ימין לשמאל כופים מינויים פרסונליים ושינויים בתוכן הלימוד. אלא שבסופו של דבר המשתנה החשוב ביותר הוא המורה, דעותיו האישיות והחופש להביע אותן. איך זה מתבטא בשטח? כתבה חמישית בסדרה

     

     

    בשנים האחרונות נאלץ מקצוע האזרחות בבתי הספר להתמודד עם עתירות לבג"ץ, טענות לניסוחים פוגעניים בספרי הלימוד, פיטורים ופרישות של מפקחים ושינויים תכופים בתוכנית הלימודים. על רקע טענות להטיה כלפי הצד השמאלי או הימני של הקשת הפוליטית, אף אחד מהצדדים לא באמת מרוצה מהאופן שבו לומדים התלמידים כיום את מקצוע החובה הזה.

     

    כתבות קודמות בסדרה:

     

     

    בנוסף, גם פריסת הלימודים שנויה במחלוקת משום שבניגוד לחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, הערבי, הבדואי והדרוזי – תלמידי המגזר החרדי, למעט בזרם החרדי-ממלכתי (שהיקף הלומדים בו נחשב זניח), כלל לא לומדים את המקצוע. הכתבה החמישית בסדרת "לומדים לפי הספר" מתמקדת במקצוע שמשקף יותר מכל את השסעים והקרעים בחברה הישראלית, ואלה מתנקזים כוללם לשיעורים בכיתה. לפני ההתחלה - בחנו את עצמכם בכמה שאלות באזרחות.

     

     

    למה בכלל ללמוד אזרחות?

    אזרחות הוא מקצוע חובה הנלמד לראשונה בכיתה ט', ורק לעיתים בשלב מוקדם יותר בבתי ספר יסודיים במתכונת שונה. הבגרות באזרחות היא בחינת חובה ומתקיימת בכיתה י"א או י"ב, מה שיוצר לעיתים קטיעה של רצף הלימודים, שכן אין חובה ללמד את המקצוע בכיתה י'.

     

    גם מדיניות משרד החינוך כלפי האזרחות ידעה טלטלות ושינויים לאורך השנים. לא תמיד היה זה מקצוע חובה לבגרות, מה גם שבעבר נבחנו התלמידים בהיקף של יחידה אחת, אולם בעשר השנים האחרונות מדובר בשתי יחידות לימוד. השינוי המשמעותי האחרון בא לידי ביטוי בכך שהציון הסופי נקבע על סמך בחינת הבגרות (80%) ועל "מטלת ביצוע" שבמסגרתה מתבקשים התלמידים לחקור נושא מסוים הקשור לאזרחות (20% מהציון הסופי).

    הסערות הגדולות בתחום הוראת האזרחות בשנים האחרונות ()

    חרף כל השינויים הללו, המחלוקת סביב לימודי המקצוע מתחילה עוד בהגדרת הייעוד שלו. לפיכך הפנה ynet לשר החינוך הנוכחי נפתלי בנט, ולשניים מקודמיו, הרב שי פירון ויולי תמיר, השאלה מהי לדעתך מטרת לימודי האזרחות בבתי הספר?

     

    מלשכת השר בנט נמסר בתשובה: "מקצוע האזרחות מהווה כלי משמעותי בחינוך ובעיצוב התודעה האזרחית של תלמידי ישראל, שכן יש בו כדי לטפח אזרח טוב ותורם לקהילה, לחברה ולמדינה. נכון שהמקצוע מעורר מחלוקות רבות, אך לתפיסת בנט זה הדבר היפה שבחברה הישראלית. השר בנט סבור שטוב שנמשיך לחשוב אחרת ולהיות עם דעות מנוגדות אך במקביל לשמור על אחדות וערבות הדדית".

     

    השר לשעבר פירון אמר: "המטרה הראשונה היא ללמד את הילד את הפרוצדורה של החיים במדינה דמוקרטית. הדבר השני הוא לרכוש כלים לחיים בחברה דמוקרטית, מתוך הבנת הערך של המדינה מצד אחד, ומצד שני החובה שלה לתת לאזרח את האפשרות לחיות את חייו באופן שלם".

     

    תשובתה של השרה לשעבר תמיד הייתה: "לימודי האזרחות הם הכלי המרכזי שכל מדינה מטפחת כדי שהאזרחים שלה יוכלו לתפקד ביחד. בלימודי אזרחות יש גם היבטים של זכויות פרטיות וגם קולקטיביות".

     

    ואיך באה המחלוקת לידי ביטוי? בימין יצאו בשנים האחרונות נגד השינוי במושגים שבהם משתמשים להוראת המקצוע. מאמר מקיף בנושא שפורסם באתר "מידה" הצביע בין היתר על השינוי המונח "מדינת הלאום" ל"מדינת הלאום הדמוקרטית" וכן על התוספת שלפיה "שותפות בניהול המסגרת המדינית" היא זכות הניתנת לכל אדם – כשהכוונה כמובן למיעוטים. בימין גם מתחו ביקורת על הדגש שמושם על עליונות בית משפט העליון, ומנגד בשמאל טענו שמהדורה החדשה של הספר "להיות אזרחים בישראל" הודגשה הצדקה לקיומה של ישראל כמדינה יהודית.

    נפתלי בנט (צילום: מוטי קמחי)
    שר החינוך נפתלי בנט."כלי משמעותי בעיצוב התודעה האזרחית"(צילום: מוטי קמחי)

    המקרה האחרון שעלה לכותרות נגד לעתירה של אנשי אקדמיה וחינוך לבג"ץ ב-2016 נגד ה"מושגון" החדש (רשימת מושגי החובה לתלמידים לקראת בחינת הבגרות), שבו צוין כי הנוצרים מעדיפים שלא להיקרא ערבים, וכי ערביי ישראל מאופיינים ב"הזדהות עם המאבק הפלסטיני ונגד מדינת ישראל". בג"ץ פסל את השימוש ברשימת המושגים המעודכנת בעקבות העתירה.

     

    מה נשאר מדו"ח ועדת קרמניצר?

    בין אם מדובר על כלי לעיצוב תודעה, לרכישת כלים לחיים בחברה דמוקרטית או לקידום חיים משותפים של אזרחי המדינה – זוהי מן הסתם אינה המחלוקת היחידה או המשמעותית סביב תוכנית לימודי האזרחות.

     

    כמו בתחומים אחרים, בלימודי האזרחות מתקיים ביתר שאת המתח בין הגדרתה של מדינת ישראל כיהודית לעומת דמוקרטית. אחד האירועים המשמעותיים בהקשר זה היה דו"ח ועדת קרמניצר מ-1996, בראשותו של פרופ' מרדכי קרמניצר, שבחנה את הוראת האזרחות בבתי הספר ובמידה רבה הניחה את היסודות ועיצבה את תוכניות הלימודים שבאו לאחר מכן.

     

    הדו"ח קבע בין היתר שיש לקדם יצירת "אקלים בית ספרי דמוקרטי", ולשלב "ערכים דמוקרטיים אוניברסליים בתוכנית הלימודים כפי שבאים לידי ביטוי במורשת ישראל ובתרבויות אחרות".

     

    הדו"ח גם הציע לקיים מפגשים בין תלמידים מזהויות שונות ולייצר דיאלוגים על נושאים עכשוויים בכיתות הלימוד. על רקע קידום ערכים דמוקרטיים בתוכנית הלימודים – זכה הדו"ח לביקורת נוקבת מגורמי ימין שטענו כי כוונה זו תביא להפחתה של הזהות היהודית.

    מספר הפעמים שמופיעות המילים

    22 שנים לאחר אותו דו"ח, ומבדיקת ספר הלימוד המרכזי של המקצוע כיום, "להיות אזרחים בישראל", עולה כי המילה "יהודי" על כל הטיותיה מוזכרת 1,599 פעמים, לעומת המילה "דמוקרטי" שמצוינת רק 1,234 פעמים.

     

    עם זאת, בשני ספרי לימוד מרכזיים נוספים עולה תמונה מעט שונה. בספר "ישראל מדינה דמוקרטית ויהודית" מוזכרת המילה "דמוקרטי" 622 פעמים לעומת 312 פעמים בלבד "יהודי". בספר "משטר ופוליטיקה בישראל" ישנו כמעט שוויון בין שתי המילים. ב"מושגון" האזרחות המעודכן מופיעה המילה "יהודי" 104 פעמים לעומת 69 פעם "דמוקרטי".

     

    פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר אילן, לשעבר יו"ר ועדת המקצוע באזרחות טוען שעד היום הערכים הדמוקרטיים נלמדים יותר. "עוד לא הגיעו לאיזון", הוא אומר. "דמוקרטיה מלמדים יותר, ללא ספק. הבעיה במקצוע הזה היא שנושאי דגלה של הדמוקרטיה אומרים שהלימודים צריכים להיות לחלוטין על טהרת הדמוקרטיה, ואנחנו אומרים שזה צריך להיות חצי-חצי. כל הזמן הציגו את זה כאילו שיש סתירה, ואם יש משהו שהכנסנו לתוכנית הלימודים זה בעיקר הצדקות למדינת הלאום, כדי להבהיר לתלמידים שאין סתירה בין יהודית ודמוקרטית".

     

    מינוי מפקח למקצוע כאמירה פוליטית

    מומחים להוראת המקצוע טוענים כי בסופו של דבר, בדומה לחלק מהתחומים האחרים אך ביתר שאת באזרחות, אופי הלימודים בכיתה מושפע בעיקר מהמורה ומהחופש שיש לו לנהל את הוויכוח בכיתה. הדוגמא הבולטת ביותר לכך מהשנים האחרונות היא המקרה של המורה אדם ורטה מקרית טבעון, שפוטר ב-2014 בעקבות טענה של תלמידה על הפצת "דעות שמאלניות בכיתת הלימוד".

     

    המקרה של ורטה עורר סערה ציבורית שבמסגרתה עלו קריאות לצמצום החופש של מורים לומר את עמדתם הפוליטית בכיתות. "למורה יש השפעה עצומה", אומר ראש החוג למדע המדינה ואזרחות במכללת בית ברל, ד"ר אלון לבקוביץ'. "המורים משתמשים בכלים שניתנים להם כאמצעי להסביר את תוכנית הלימודים, אבל יש להם את הסמכות להכתיב את התכנים שבסופו של דבר יעברו בכיתה. למורה יש את האפשרות לפתח את הדיון ולעיתים להגיע למסקנות הפוכות ממה שכתוב בספר".

     

    גם מפקחים ראשיים על המקצוע (מפמ"רים) עמדו בעבר בעין הסערה. למעשה, מינוי המפמ"ר באזרחות נחשב לדעת רבים לאחד הרגישים במשרד החינוך, שכן זהו הגורם שבמידה רבה משפיע על תוכנית הלימודים.

    המורה אדם ורטה. סיבת הפיטורים: הוא שמאלני (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    המורה אדם ורטה. סיבת הפיטורים: הוא שמאלני(צילום: מוטי קמחי)

    בחינת המינויים מהשנים האחרונות מצביעה על קשר ישיר בין האוריינטציה הפוליטית של השר המכהן לבין, למשל, הזיקה הדתית של המפמ"ר הנבחר. בתקופת כהונתה מינתה השרה תמיר את ד"ר אדר כהן החילוני, שנתפס בעיני רבים כליברלי, והודח בתקופת בתקופתו של גדעון סער ברקע טענות ל"הטייה שמאלה" של תוכנית הלימודים. הדחתו גררה ביקורת רבה וטענות לפוליטיזציה של תוכן הלימוד. בתקופתו של סער, לאחר פיטוריו של כהן, לא מונה מפמ"ר והתפקיד נותר בידיהם של ממלאי מקום.

     

    ב-2014 מינה השר פירון את יעל גוראון, חילונית ובת להורים יוצאי קיבוץ, שפרשה במפתיע מתפקידה רק לפני כמה חודשים. בדומה לכהן גם עזיבתה הגיעה על רקע טענות להכנסת תכנים "פוסט ציוניים" לתוכנית הלימודים.

     

    המחליפה שלה, שמונתה לפני כחודש, היא עינת אוחיון, אשת חינוך מהציונות הדתית ובוגרת אולפנה. לאחר המינוי הביעו גורמים בתחום הוראת האזרחות חשש שהמהלך מהווה למעשה רמז לכיוון שאליו צועדים לימודי האזרחות. עם זאת, גורמים אחרים מספרים כי מדובר על אשת חינוך מהמעלה הראשונה, הראויה לתפקידה. כך או אחרת, מדגיש ד"ר לבקוביץ', "אין ספק שלימודי האזרחות הם שק החבטות של הפוליטיקאים".

     

    "כל אנשי המקצוע יגידו שהמקצוע שלהם הוא מאוד רגיש, אבל במקרה של אזרחות זה עוסק בליבת הוויכוח", אומר פרופ' כהן. עם זאת, הוא מדגיש, על אף הרגישות והנפיצות – כלל לא בטוח שההשפעה על התלמידים היא כה משמעותית. "אני חושב שיש הגזמה בתיאור ההשפעה של לימודי האזרחות על התלמידים. זה מקצוע חשוב, אבל להגיד שהוא מעצב את תודעתם של התלמידים? לדעתי זו אולי עוד לבנה בקיר".

     

    הלהט"ב מחוץ לתוכנית הלימודים

    גם שאלת הייצוג הפכה לחלק בלתי נפרד מהעיסוק בהוראת האזרחות, והכוונה לייצוג בוועדת המקצוע, בתוכנית הלימודים ובפריסת התלמידים הלומדים את המקצוע.

     

    באשר לוועדת המקצוע, במשרד החינוך נרשם ייצוג הולם כאשר שלושה מתוך 14 חבריה אינם יהודים, בדומה ליחס באוכלוסייה. באשר לתוכנית הלימודים, בספר הלימוד המרכזי ("להיות אזרחים בישראל") יש, כאמור 1,599 אזכורים של יהודים, לעומת 773 לערבים, 175 לדרוזים ו-27 אזכורים בלבד לבדואים.

    היינו פה: הנפת ותקיעת דגל על פסגת ההר (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    הקהילה הלהט"בית, קבוצת מיעוט שפעילותה קשורה במידה רבה לסוגיות כמו זכויות אזרח, שוויון זכויות ואיסור על אפליה הכלולות בתכנית הלימודים – לא מוזכרת כלל (למעט הכנסת "נטייה מינית" ברשימת המושגים, תחת הקטגוריה "אפליה").

     

    לא לומדים: החרדים

    כאמור, היחידים שלא לומדים אזרחות בישראל הם תלמידי הזרמים החרדיים. "יש פה משהו הרבה יותר עמוק, אי הבנה נוראית משני הצדדים", אומר איש ציבור חרדי מוכר שביקש להישאר בעילום שם. "החברה החרדית הרגילה רואה במדינה מסגרת טכנית כדי לחיות. לרוב אין בה יחס רגשי לזה שזו מדינת ישראל, והיא שלנו. אם האזרחות הייתה נלמדת במובן הטכני שלה – לא הייתה עם זה שום בעיה.

     

    "הבעיה היא בכך שזו אזרחות במובן של הדאגה למדינה ותחושת השייכות אליה. בגלל שהאזרחות מלמדת שצריך להיות חלק אמיתי מהמדינה – אנחנו לא באמת מצליחים לקבל את זה. המקצוע הזה נתפס כהזמנה להיות חלק, וזה נורא מפחיד. אם לא יקראו לזה אזרחות וינתקו את המקצוע הזה רגשית מהשייכות למדינה – זה יכול להשתנות. אזרחות הופכת את כולם לחברה אחת, והחרדים מאוד מפחדים מזה. החברה החרדית בנויה על בידול, והאזרחות מדברת על איחוד. זהו הקונפליקט".

     

    פרופ' כהן מוסיף ש"כשמכניסים ערכים, החרדים לא מעוניינים בכך. ככל שלימודי הליבה הם יותר ערכיים – כך ההתנגדות תהיה גדולה יותר". עם זאת, הוא מדגיש שלדעתו זו מגמה שצפויה להשתנות בשנים הקרובות: "אצל החרדים מתרחש היום תהליך חברתי עמוק והדרגתי. זה לא יכול לבוא באופן של כפייה, כי אז זה יידחה. תופעת 'החרדים החדשים' היא לדעתי מה שיגרום לשינוי, ובסוף זה יקרה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים