שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חווים חרדה או דיכאון? ייתכן שנחשפתם לטראומה בעבר
    רבים מהאנשים אינם מודעים לאופן שבו אירועים קשים שהם חווים בילדות, ולפעמים אפילו לא זוכרים אותם, משפיעים על חיי היומיום שלהם בחייהם הבוגרים. טיפול בטראומה הוא דרך ייחודית להיזכר בחוויות הללו ולטפל בהן. פסיכותרפיסטית מומחית בטראומה מסבירה

    ינון (שם בדוי) פנה לטיפול כשהיה בן 26. בשנים שקדמו למפגש בינינו עבר ינון מעבודה לעבודה, ובשום מקום הוא לא החזיק מעמד ולא היה מרוצה. הוא השתמש בסמים קלים בדרך קבע, שעזרו לו להירגע ולהירדם. הוא התלונן על דכדוך, על מחשבות של חוסר טעם בחיים ועל קושי להתמיד במערכות יחסים.

     

    במהלך תקופה של כמה חודשים למדתי להכיר אותו, דיברנו על המצוקות שהוא חווה ביומיום, ניסינו להבין את הצורך שלו בהרגעה בעזרת הסמים ושאלנו מדוע גבר צעיר ומוכשר כמוהו לא מוצא תעסוקה שהולמת את יכולותיו.

     

    באחת הפגישות ינון הגיע נסער, והתייחס לפרשה שפורסמה בתקשורת ושעסקה בפגיעה מינית באישה. היה לי ברור שהאירוע הזה טלטל אותו באופן ייחודי, ומייד עלה החשש שהוא נחשף לפגיעה כלשהי בעברו.

     

    אירועים מהעבר נשארים ומשפיעים גם אם לא זוכרים אותם במפורש (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אירועים מהעבר נשארים ומשפיעים גם אם לא זוכרים אותם במפורש(צילום: shutterstock)
     

    ביוזמתו הוא סיפר על אירוע שבו הוא נפגע מינית על ידי אבא של חבר בהיותו בן 8. מהר מאוד התברר שלא היה מדובר באירוע יחיד, ועד הגיעו לגיל 15 ינון נפגע שוב ושוב מאותו אב. כמובן שהוא לא סיפר על כך לאיש, וזכר את האירועים באופן מעומעם בלבד. הוא ניתק את הקשר עם אותו חבר, שהיה חברו הקרוב ביותר.

     

    ההיזכרות הזו גרמה לינון סערה רגשית שליוותה אותו במשך תקופה ארוכה, אך היא הייתה גם הזדמנות מיוחדת לגעת במה שקרה לו, לשתף אותי תחילה, ובהמשך גם אדם נוסף שקרוב אליו. בטיפול נתנו מקום לרגשות הקשים שהוא לא איפשר לעצמו להרגיש במהלך השנים, ובהם בושה וגועל מעצמו, חוויה של ניתוק מהגוף, פגיעה בגבריות ובדימוי העצמי ורתיעה מאינטיומיות.

     

    עוד כתבות:

    מדענים מצאו: למה 30% מהמטופלים לא מגיבים לתרופות לדיכאון

    מחקר ישראלי: סם המסיבות קטמין יעיל ובטוח לטיפול בדיכאון

    איך להבדיל בין דיכאון לדכדוך חורף ו-10 עצות להתמודדות  

     

    בחלוף שלוש שנים של טיפול, חייו של ינון השתנו באופן מהותי. הוא יצר קשר זוגי משמעותי שהיה יציב ומיטיב, החרדה והדיכאון בחייו פחתו באופן ניכר, והוא הלך ללמוד מקצוע בתחום שעניין אותו ואפשר לו להתפתח ולהצליח.

     

    חוויות הילדות הקשות מוצאות את דרכן לחיים הבוגרים

    אנשים פונים לטיפול מסיבות שונות - משברי חיים, חרדה, דיכאון, קושי ליצור קשר, התמודדות עם חוויות קשות, ועוד. אבל לא פעם אני מגלה במהלך הטיפול שהשורשים לסבל הנפשי שגורם להם לפנות לטיפול נמצאים דווקא בעברם של המטופלים.

     

    אנשים רבים לא מודעים לחוויות ילדות קשות ומאיימות ששונות באופן מהותי ממערכת יחסים תקינה של הורה וילד, ועל הפגיעה הקשה שהן מחוללות בנפש. אנשים מספרים שהיו חשופים להורות מחמירה שגררה סביבה מתוחה, ביקורתית, מתקיפה, השפלות רגשיות, אלימות פיזית ולעיתים גם פגיעות מיניות.

     

    דווקא בגלל שהפגיעות הללו נתפסו בהקשר המשפחתי כמצבים "נורמטיביים", קשה לנפגעים  להבין עד כמה הן חמורות ועד כמה ממשית ההשפעה שלהן לאורך החיים. מטופלים שמספרים, למשל, על הורים שהפעילו חינוך נוקשה ואלים, נוטים לומר "חוסך שבטו שונא בנו", או "זה היה מאוד מקובל כשהייתי ילדה".

     

    להשפלות ומערכות יחסים קשות יש השפעה ממשית לאורך החיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    להשפלות ומערכות יחסים קשות יש השפעה ממשית לאורך החיים(צילום: shutterstock)
     

    הם מתייחסים לאלימות שאליה נחשפו כמשהו שאין צורך "לעשות ממנו עניין", ולא מבינים את המשמעות של אמירות קשות כמו "אתה אפס" או "אף אחד לא ירצה להתחתן אתך". מדובר באמירות קשות שעלולות להשפיע בהמשך על תחומי חיים משמעותיים.

     

    יש מטופלות ומטופלים שמספרים על קרוב משפחה "שכולם ידעו" שצריך להתרחק ממנו, שהוא נוגע, שמוטב לא להשאיר אצלו את הילדים. בגלל קרבת המשפחה, או בגלל שהעזרה הייתה נחוצה להורים, או שמישהו נהג לומר שהוא הנוגע הוא "טוב לב", כל מעשיו המיניים הפוגעניים של ה"קרוב הנוגע" עברו מתחת לרדאר. גם אמירות כמו "אף אחד לא יאמין לך" או "זה הסוד שלנו" שמרו את האירועים מאוזני הסביבה.

     

    מפחיד לחזור לזיכרון

    אבל המציאות שונה לגמרי. המעשים הללו נחוו גם בילדות כמפחידים, משפילים ומצמיתים, אבל בגלל הגיל המוקדם היה קשה לתת להם מילים, או שלא היה למי לספר, או שהיה מי שידע אך העדיף לא להתייחס והמעשים זכו להתעלמות.

     

    כאשר הם נפסקים, לעיתים כשהנפגעים מגיעים לגיל ההתבגרות, המעשים נשכחים לאט לאט, והופכים לפחות נגישים בתודעה. אבל זה לא אומר שהמטופלים לא זוכרים היטב מה קרה, גם אם הם פחות עסוקים בכך או לא מרגישים כיצד האירועים הללו מגדירים את הזהות או המהות שלהם.

     

    בנוסף, יש אנשים שפוחדים לספר מה קרה, או גרוע מזה - חוששים מעצם ההיזכרות והמפגש עם התמונות והרגשות הקשים כל כך. לפעמים האירועים חוזרים בחלומות, מקריאת מאמר בעיתון על אדם שפגע בהם בעבר, או בעת כניסה למערכת יחסים אינטימית, כשהם מגלים שהמגע הפיזי הופך למאיים ולא נעים, גם אם הקשר הוא קרוב ונחווה כבטוח. ואם במערכת היחסים שלהם מתעוררים קונפליקטים ומריבות, הם חשים עד מהרה מושפלים ומאוימים, כקורבנות שאין להם שליטה על חייהם.


    הפחד מהמפגש עם הזיכרון (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הפחד מהמפגש עם הזיכרון(צילום: shutterstock)
     

    מטופלים רבים אינם מודעים לכך שהמקור למגוון גדול של בעיות כגון בעיות בדימוי העצמי שלהם, חוסר היכולת למימוש עצמי או אפילו להסתגלות בסיסית, תחושה מתמשכת של דכדוך או אפילו תפיסת העולם כמקום מסוכן שבו צריך תמיד לשמור מרחק מאנשים ולהיזהר מהם - כל אלה מקורם פעמים רבות בחוויות ילדות טראומטיות רגשית, פיזית או מינית.

     

    הקשר הסיבתי הוכח במחקרים רבים - טראומה מחוללת דיכאון, חרדה, בעיות ביצירת קשרים קרובים מיטיבים ויציבים וללא ספק מחוללת בעיות קשות של ערך עצמי וביטחון עצמי ירוד.

     

    לעיתים, רק לאחר זמן מה בטיפול, כשנוצר קשר בטוח, המטופלים יכולים להיזכר במה שקרה, או להרגיש שהגיע הזמן לספר. בתחילת הטיפול, המוקד יהיה עיסוק כללי במצוקות הנפשיות, ורק לאחר שיעבור זמן ניתן יהיה להוסיף ממד חדש לטיפול - ההכרה באירוע שקרה בעבר, בהשלכות והנזקים שלו, ורק אז אפשר יהיה להתפנות ולטפל בו באופן ישיר.

     

    מה מיוחד בטיפול בטראומה?

    טיפול בטראומה דומה לטיפול נפשי דינמי בכך שהוא מתרחש לאורך זמן, באמצעות שיחות, בתוך סביבה בטוחה, על בסיס יחסי אמון משמעותיים בין המטפל למטופל, ממש כמו הטיפול "הרגיל" שכולנו מכירים.

     

    מה שמייחד את הטיפול הוא ההתמקדות באירועים שקרו, ההכרה בכך שהם אכן קרו, הבנת המשמעות שלהם, הרגשות הקשים והנזקים השונים שנוצרים כתוצאה מחשיפה ליחסים שאנו מכנים "פוגעניים" או לעיתים "רודניים".

     

    העבודה הממוקדת, לצד ההבנה של תפיסות העולם השליליות שהתקבעו בנו כתוצאה מאותם אירועים, יכולות להוביל לשינוי של ממש באופן שבו אנו מפרשים את הפגיעות, אופן שהוא שונה מאיך שפירשנו אותן בעבר.

     

    הכרה באירועים שקרו כדי להמשיך הלאה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הכרה באירועים שקרו כדי להמשיך הלאה(צילום: shutterstock)

    אם בעבר יכולנו להאמין, לדוגמא, שכל הדברים האיומים והמשפילים שנאמרו עלינו הם נכונים, בטיפול, בהווה, אפשר להבין ולהרגיש שמדובר היה בקשרים או אירועים בעלי אופי חמור, חולני, פוגעני, אסור על פי עולם ערכים אנושי, והגיע הזמן להחליפו בעולם ערכים חדש.

     

    בנוסף, מתחילה להתפתח תובנה שיחסים בהווה נוטים לשחזר מערכות פוגעניות שהיו בעבר, (על רקע משאלה לחוויה מתקנת) והתובנה הזאת מאפשרת את השינוי בעתיד. המטופל בונה דפוסים חדשים בתוך מערכות היחסים שלו עם דמויות משמעותיות בחייו מתוך עמדה לא קורבנית, המותאמת לצרכים הרגשיים שלו.

     

    מטרה נוספת של הטיפול היא להעצים אצל המטופלים את כוחות ההתמודדות, להחיות את הרצון לשחרר את לפיתת העבר וליצור הווה ועתיד מיטיבים ומספקים, שיאפשרו להם לבטא את הרצון לחיות חיים טובים יותר. כבר מתחילת הטיפול כוחות אלו הם הבסיס לריפוי ולצמיחה.

     

    חשוב לציין כי טראומה יכולה להתרחש בעבר הרחוק כגון במסגרת מערכת יחסי הורה ילד לא תקינה כפי שתיארתי לעיל אך גם בעבר הקרוב. טראומה בעבר הקרוב יכולה להתרחש כתוצאה מתאונה, פציעה, מחלה קשה, מצבי לחימה, ועוד. התגובות לטראומה רחוקה או קרובה יכולות להיות דומות, כאשר ככל שהטראומה מתרחשת בגיל צעיר יותר, ההשלכות נרחבות ועמוקות יותר.

     

     

    הכותבת היא פסיכותרפיסטית, עו"ס קלינית ומדריכה. מומחית לטיפול בטראומה. לשעבר מנהלת מרכז טיפולי לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    האירועים רודפים אותנו גם לתוך החיים הבוגרים
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים