קיה K900 (נהיגה ראשונה) - ספינת דגל, אבל עממית

מתחרות: בעיקר מכוניות פאר מהמזרח שאינן מגיעות למערב

מתי אצלנו: לא תגיע

מחיר משוער: 500 אלף שקל בקוריאה

נגד: איכות ונוחות נסיעה, ביצועים, עיצוב

(צילום: ניר בן זקן)

בגדול: קיה K900 היא ספינת הדגל המפוארת של היצרנית הקוריאנית, אשר הושקה ב-2012 ומוצגת כעת בדור חדש ועדכני. שוק היעד העיקרי שלה הוא זה הביתי שן היא מאוד פופולארית כרכב שרד, מעט במזרח התיכון ובמספרים זניחים במיוחד בצפון אמריקה (260 יחידות השנה).

בשונה ממותגים אחרים מיפן וקוריאה שהקימו חטיבות יוקרה נפרדות כדי להמלט מכבלי תדמית עממית (טויוטה-לקסוס, ניסאן-אינפינטי, הונדה-אקורה יונדאי-ג'נסיס), ה-K נושאת בגאון את סמל קיה המוכר. ואיך היא אמורה להצליח לשכנע בכל זאת את רוכשיה לשלם פי 3-4 מקיה סדאן ממוצעת? מידות ואבזור של מרצדס S קלאס במחיר של מרצדס E.

במסגרת ביקור שערכנו במרכז הפיתוח של קיה בקוריאה, במהלכו נהגנו לראשונה ובאופן בלעדי בקיה נירו EV החשמלי, לצד ראיון עם המהנדס הראשי של היצרנית, אלברט בירמן, שעבר אליה מב.מ.וו, קיבלנו גם את המפתחות לגרסה העדכנית של ספינת הדגל מבית קיה.

(צילום: ניר בן זקן)

עיצוב ותא נוסעים: בשונה מדגמים אחרים של היצרנית, בעיקר אלה המכוונים לאירופה כמו הסיד, נירו, פיקנטו ואפילו ספורטאז', מראה ספינת הדגל הקוריאנית בגרסתה העדכנית מיושן, משעמם, חסר ייחוד וגמלוני במופגן. כאילו ויתרו המעצבים על החלק הזה בתכנית הפיתוח.

תא הנוסעים לעומת זאת מרשים, בעיקר אם זוכרים שמדובר בקיה. אין כאן את המראה ותחושת היוקרה האינסופיים של המותגים הגרמניים, אפילו לא קרוב לכך. אך יש בכל זאת מסך מגע גדול ("12.3) בחלקה העליון של הקונסולה, לוח מחוונים דיגיטאלי ("12.3) עם תצוגה עלית גדולה במיוחד ("9.7) ויש המון דיפוני עור, עץ ואלומיניום. כמו מתחרות בעלות שם, גם קיה דאגה לשת"פ מסחרי עם יצרנית שעונים נחשבת אך בהתאם ליומרה, זה אינו מותג צמרת יקר להחריד - מוריס לקרואה.

כמקובל כיום בעולם היוקרה, יש אפשרות לבחירת תאורת אווירה משבעה גוונים תחת השמות הבאים (באמת שלא המצאנו): "כחול טיסה", "ירוק יער שקט", "סגול חולמני", "ענן ורוד", "עונג כתום", "תובנת זהב", ו"טורקיז אוקיינוס מרענן". מעורר מחשבות, אבל לא מסייע לחלל הפנים להיראות מיוחד ומזמין.

לכן גם אין כאן את התחושה המוכרת (וממכרת) בספינות דגל גרמניות של רזרבות כוח כמעט בכל מצב. גם תיבת ההילוכים אינה מהירה במיוחד, אפילו במצב "ספורט". עדות נוספת לכך שהפער האיכותי-טכנולוגי בין מיטב התוצרת הגרמנית לקוריאנית עדיין עצום.

(צילום: ניר בן זקן)

סיכום: ה-K900 נראית על הנייר כתמורה מעולה לכסף, אבל בפועל היא רחוקה מלהבריק ופרט למרחב מחיה מרשים בתא הנוסעים, רמת אבזור גבוהה ותג-מחיר צנוע יחסית לגודל, היא רחוקה מלהשתוות - שלא לומר לאיים - לנבחרת העילית של המותגים האירופאיים, או אפילו אלה היפנים. לא באיכויות הנסיעה, לא בביצועים, אך בעיקר בהיעדר תחושה יוקרתית ייחודית. ואחרי הכל, זו הסיבה העיקרית בגינה לקוחות מוכנים לשלם מחיר שמתקרב לשבע ספרות על מכוניות מסוגה.

הכתב היה אורח חברת קיה