חשיבה חדשה על השעמום של ילדיכם
השעמום הוא צדו האפל של ניהול היתר שבו נתונה הילדות כיום. לכן, במקום להילחץ כדאי לראותו כהזדמנות לביטוי של יצירתיות ועצמאות. חוויות מתסכלות ומאתגרות הן הזדמנות עבור הילדים להעשיר את רפרטואר המיומנויות שלהם
האפשרות שילדים ישתעממו בשעות הפנאי או בבית הספר מהווה מקור לדאגה עבור מורים והורים. הצוות החינוכי משקיע מאמץ בתכנון וניהול השיעורים והמשימות הלימודיות ואף בניהול זמן ההפסקה, כך שהילדים יהיו עסוקים במשחק ובפעילויות מהנות ומעניינות ולא ישתעממו.
במהלך שנת הלימודים פוגשים לרוב ההורים את חוויית השעמום כאשר בתשובה לשאלה "איך היה בבית הספר?" הילדים משיבים "משעמם". לעומת זאת, במהלך החופשות הופכת החוויה של שעמום בעיני ההורים מבעיה שהם עדים לקיומה בשגרת הלימודים לכזו שבאחריותם למנוע או לפתור. בשני המקרים השעמום מתפרש ככישלון של המבוגרים שלא הצליחו לעניין את הילדים ולערב אותם בפעילות שממנה יפיקו הנאה או תועלת.
אז מה יש בשעמום בקרב הילדים שמדאיג כל כך את המבוגרים ואילו משמעויות הוא נושא בעיני הילדים עצמם? כדי לענות על כך יש לקחת בחשבון את השינויים שחלו ביחסי הגומלין בין מבוגרים לילדים בעשורים האחרונים.
ניהול הזמן של הילדים
החינוך הבית ספרי התבסס כמסגרת של למידה לכלל הילדים במדינות המודרניות ונשען על תפיסה פדגוגית הרואה את הילדים כתמימים וכחסרי ידע. בית הספר נועד להקנות לילדים ידע ומיומנויות שיאפשרו להם להתנהל באופן עצמאי כמבוגרים בחברה. מתוך תפיסה זו הוגדרו האחריות והסמכות של המבוגרים כלפי הילדים כנובעות מהידע המצוי ברשותם.
בעשורים האחרונים התפתחו גישות פדגוגיות חדשות לניהול יחסי הגומלין בין מבוגרים לילדים אשר מגדירות מחדש את אחריותם של המבוגרים כלפי הילדים ואת דרכי מימושה. הגישות מבוססות הסמכות שאפיינו את תחילת המודרניות הוחלפו במידה רבה בגישות המבוססות על דיאלוג ומשא ומתן בין המבוגרים לילדים.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
במקביל התבססה בתרבות המערבית תפיסה הרואה בארגון הילדות באמצעות פעילויות מעשירות ומהנות כדפוס המאפשר ילדוּת טובה בהווה ואף משפר את סיכויי ההצלחה של הילדים בעתיד. כל אלה עומדים בסתירה לחוויה של שעמום שנתפסת כבעייתית לא רק משום שמיוחסות לה משמעויות של זמן שבוזבז אלא גם כי השעמום נתפס כמצב שטומן בחובו ממדים של סכנה, מחשש שילדים משועממים יתנהגו באופן שיסכן אותם, את זולתם או את סביבתם.
עם זאת, השינוי שחל בעשורים האחרונים בדפוסי ההידברות בין מבוגרים לילדים אינו מעיד על עליה ברמת האוטונומיה של הילדים בניהול ענייניהם. להפך. מחקרים מלמדים על כך שהפנאי של הילדים בתרבויות המערב הולך ומצטמצם וכי הם נתונים כיום יותר מאי-פעם לניהול על ידי המבוגרים. ניהול זה נעשה אמנם באמצעים דיאלוגיים אולם נוגע לא רק בניהול הזמן, הלמידה והפעילויות שלהם אלא גם בניהול החוויות, הרגשות והזיכרונות העתידיים שלהם.
לכן, חוויה של שעמום בקרב הילדים מהווה אתגר ביחס לכוונות הטובות של המבוגרים. כמי שמתבססים על שכנוע ועל הבטחה להנאה או עניין כדי להניע את הילדים לשתף פעולה עמם, השעמום בקרב הילדים מהווה עבורם כישלון. עבור הילדים, לעומת זאת, הדיבור על חוויות של שעמום מתגלה לא פעם כמשאב במשא ומתן שהם מנהלים עם המבוגרים ביחס לתפקוד הנדרש מהם בחיי היומיום.
תנו לילדים לחפש פתרונות לשעמום
ילדים משתמשים בדיבור על חוויה של שעמום כאמצעי למיקוח ביחס לפעילויות שבהן הם מעורבים וכדרך לדון בחוויה שלהם במהלכן. באמצעות הדיבור על שעמום מתאפשר לילדים לבטא התנגדות ביחס למציאות שעיצבו עבורם המבוגרים ולהתמקח על מה שמצופה מהם בתוכה. בכך, הם הופכים עצמם לשותפים בדיון על טובתם ובמידה רבה חותרים תחת מבנה הסמכות שבתוכו התקיימו עד לאחרונה יחסי הגומלין בין הדורות.
אם כן, בנסיבות של ילדוּת מאורגנת ומנוהלת על ידי המבוגרים מתוך מאמץ להבטיח עבורם הווה מוגן ועתיד של הצלחה, חוויה של שעמום בקרב הילדים היא בבחינת אתגר למבוגרים. אלא שהיא אתגר הנובע מהמאמץ לנהל את הווייתם של הילדים, לא רק במובנים של ניהול הפעילויות שבהן הם מעורבים, אלא גם במובנים של ניהול החוויה הפנימית שלהם.
קראו עוד:
- 10 שנים מנסים להיות הורים ולא מצליחים
- המפתח להצלחה של הילדים במאה ה-21
- "חזרתי מחופשת לידה והחלטתי להתפטר"
במילים אחרות, השעמום הוא צדו האפל של ניהול היתר שבו נתונה הילדוּת כיום. לכן, במקום לראות בו מקור לדאגה אני מציעה לאמץ חשיבה חדשה לגביו ולראותו כהזדמנות לביטוי של יצירתיות ועצמאות בקרב הילדים.
מתוך כך, כדאי להורים ולצוותים החינוכיים לאמץ עמדה פחות מתגוננת ביחס לשעמום ולהעביר את האחריות על ההתמודדות עם חוויה זו אל הילדים עצמם. מומלץ לאפשר לילדים לחפש פתרונות לשעמום ולהתנסות ביישומם עם התערבות מינימלית, אם בכלל, של המבוגרים.
בנוסף, מומלץ להיפרד מהפנטזיה שחוויית הילדוּת תכיל רק רגשות חיוביים וחוויות מהנות ולראות בחוויות מתסכלות ומאתגרות הזדמנות עבור הילדים להעשיר את רפרטואר המיומנויות והיכולות שלהם.
הכותבת היא אנתרופולוגית יישומית בחינוך
משפטים שאנשים אמרו לפני שהפכו להורים:
לפנייה לכתב/ת 
