שתף קטע נבחר

הגבולות שהורים חייבים להציב לעצמם

הורים קובעים גבולות אך לא תמיד מצליחים לעמוד מאחורי ההצהרות שלהם. למה כל כך חשוב לא לחצות את הגבול שהצבתם ואיזה מסר אתם מעבירים לילדים?

 

 

לפני מספר שנים הבת שלי קיבלה גלגליות ליום ההולדת. כשהיא ביקשה גלגליות, הסברתי לה שלצערי, פיזית, לא אוכל לעזור לה ללמוד להשתמש בהן והיא תאלץ להסתדר לבד או לבקש עזרה ממישהו אחר. היא הסכימה. ואכן, כשקיבלה את הגלגליות, נעזרה באבא שלה ובבן דודי כדי ללמוד ולהתאמן. כשבועיים מאוחר יותר, כשבאה אליה חברה אחר הצהריים, היא מאוד התלהבה מהגלגליות ובקשה מהבת שלי לנסות להחליק בהן. הבת שלי העבירה את הבקשה אליי.

 

קראו עוד:

10 סיבות שגורמות לילדים להשמין

"חזרתי מחופשת לידה והחלטתי להתפטר"

3 מתנות רגשיות שתוכלו לתת לילדיכם בסוכות

 

החברה היתה ספורטאית ונראה היה לי שתסתדר. כשהיא התחילה להחליק הבנתי שאם אני לא אתמוך בה, תוך פחות משלוש דקות נהיה בדרך למיון. מצאתי את עצמי תומכת בה דקות ארוכות ואף לוקחת אותה לסיבוב קצר בחצר, שם הרצפה פחות חלקה. הגב שלי התחיל לאותת שזה לא מתאים לו אבל השד המרצה שבי לא מצא לנכון לבקש ממנה להוריד את הגלגליות. היא חברה חדשה של הבת וחשוב היה לי שתהנה בביקור הראשון שלה אצלנו.

 

התחלתי לכעוס. על הבת שלי כמובן. למה היא מבקשת ממני משהו שהיא יודעת שלא טוב לי? משהו שאמרתי לה כבר קודם שלא אוכל לעשות. לרוב, כשעולה כעס במקרה שכזה, זה בגלל שנחצה גבול. בכלל, כשעולה בכם כעס על מישהו, במיוחד על הילדים, תבדקו אם לא היה שם איזה גבול שחציתם. גבול שלכם.

 

גלגליות (צילום: shutterstock)
נחצה גבול(צילום: shutterstock)

גבול הוא משהו דמיוני שאנחנו מציירים סביבנו. משהו שאומר - זה כן וזה לא. עד כאן מתאים לי, מעבר כבר לא. לכאורה, הצבתי לבת שלי גבול: תקבלי גלגליות, אבל אני לא אוכל לתמוך בך איתן. עד פה בסדר, אבל כשהחברה ביקשה להחליק, הסכמתי. אני חציתי את הגבול שלי במו ידי.

 

אז הנה כמה דברים שחשוב לדעת בנושא גבולות, במיוחד בהורות:

 

1. אנחנו קובעים את הגבול לעצמנו - לא לילד

מתוקף התפקיד שלי כהורה בבית, יש לי את הזכות והחובה להציב גבולות שכוללים גם את הילד. לדוגמה: בכמה תכניות טלויזיה אפשר לצפות ביום או איזו שמלה אפשר ללבוש לגן ואיזו רק לאירועים מיוחדים.

 

2. חשוב שנצהיר את הגבול שלנו

אנחנו לא יכולים לצפות מהילדים לנחש מה הגבול שלנו ולכן צריך לומר אותו. "נהיה במגלשה עוד פעמיים ואז נלך הביתה".

 

מגלשה (צילום: shutterstock)
הודיעו מראש מה הולך להיות(צילום: shutterstock)

3. גבול יכול להיות גמיש

"היום הספקנו להתקלח ממש מהר, אשמח לקרוא לך שני סיפורים ולא רק אחד".

 

4. חשוב שנהווה דוגמה לילדים, אם אנחנו רוצים שגם הם ידעו איך להציב גבולות

אם אני אומרת שאני ממש עייפה ורוצה לנוח ואז השכנה נכנסת ומבקשת שאכין לה את העוגה שהיא מאוד אוהבת, ואני מיד קמה ומתחילה לאפות. או אם אמרתי שאני רוצה ללכת לסופר ואז חברה מבקשת שאבוא לעזור לה לבחור צמחים במשתלה ואני מסכימה. מה המסר שאני מעבירה? אם אני לא מכבדת את הגבול שלי, למה שאחרים יכבדו?

 

5. כבדו את הגבולות של הילדים

ככה אנחנו מלמדים אותם שגבולות זה דבר שיש לכבד ומראים להם דוגמא איך לכבד את הגבולות שלנו. אם הילד רוצה לאכול "רק עוד ביס אחד" למה אנחנו מנסים לדחוף לו עוד שלושה?

 

מה הגבולות שלכם?

 

קרן קוטין, מדריכת הורים ומנחת קבוצות הורים - הורות מבטן ולמידה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
גבול הוא משהו דמיוני שאנחנו מציירים סביבנו
צילום: shutterstock
מומלצים