שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "הבית עם השעון המסתורי": חיקוי סתמי להארי פוטר

    ילד יתום ודחוי חברתית שעובר לגור עם דודו המוזר נחשף לעולם הקוסמים. לא, זהו אינו התקציר של "הארי פוטר", אלא של הסרט "הבית עם השעון המסתורי", המבוסס על ספר שנכתב הרבה לפני הלהיט של ג'יי קיי רולינג. ואיך הסרט עצמו? רק בסדר

     


    ילד שהתייתם מהוריו, עובר לגור בסביבה חדשה ובעזרת דמות אב חלופית נכנס לתוך עולם הקסמים. הוא לומד על הכוחות המצויים ברשותו, ועומד במאבק מול קוסם מרושע שחוזר לעולם החיים. המממ....מאיפה הסיפור הזה מוכר לי? כמובן! זהו תקציר העלילה של סרט הפנטזיה-אימה לכל המשפחה "הבית עם השעון המסתורי" (The House with a Clock in Its Walls).

     

    לפני שמתחילים להריץ האשמות בפלגיאט יש לציין כי זהו עיבוד לספר שנכתב ב-1973 על ידי הסופר המנוח ג'ון בלאירס. למעשה זהו חלק ראשון בסדרה של תריסר ספרים שעלולה, במידה והסרט יצליח, לזכות לעיבוד של פרקים נוספים. מנגד אין מנוס מלקבוע כי גם אם בלאירס הקדים את ג'יי קיי רולינג ב-24 שנים, הניסיון לעבד את ספריו לסדרת סרטים יעמוד בצל המאוד דומיננטי של התופעה התרבותית המאוחרת יותר.

     

    אי אפשר להתחרות בעולם השלם והמורכב של רולינג, ואם לשפוט לפי עיבוד לספר הראשון מדובר בפער של כמה סדרי גודל ואיכות. אין פה כניסה לממלכת פנטזיה המונעת על ידי דמיון בלתי נדלה. במקום זאת העלילה מתרחשת בפינה של המציאות האנושית המוכרת, ועוסקת במספר מצומצם של דמויות. האלמנטים כבדי משקל בעלילה  כמו יתמותו של הגיבור וניסיונותיו להשתלב חברתית, מטופלים באופן שאינו מסכן את סוג הבידור אותו הסרט מנסה להציע. אין בו פיתוח מעניין של אלמנטים אלו באמצעות המנגנונים של עולם הפנטזיה. במקום זאת מרכיבי הפנטזיה כמעט שרירותיים ביחס לנושאים העולים בסרט.

     

    הגישה אותה בוחרים התסריטאי אריק קריפקה (היוצר של סדרת הטלוויזיה "על טבעי"), והבמאי אלי רות' ("הוסטל") היא ליצור חוויה שטחית יותר מבחינה רגשית, ולהשקיע באפקטים מיוחדים וצבעוניים עם דברים שיוצאים/קופצים/מרעישים. הבהלות רכבת שדים הנסמכות על נקודת מוצא רגשית לא הרבה יותר מורכבת מזו שהייתה בעיבוד הקולנועי לסדרת "צמרמורת". אם היה ספק בכוונתו של הסרט הרי הוא מתפוגג ברגע הופעתו של ג'ק בלאק - שבשנים האחרונות מתמחה בסרטי פנטזיה רוויי אפקטים לטף ("ג'ומנג'י" והפרק הראשון בעיבוד לסדרת "צמרמורת")

    מתוך
    העלילה מתרחשת במישיגן בשנת 1955, בפיסה של אמריקנה נוסטלגית - פרבר של העיר הדמיונית ניו זבדי. פתיחת הסרט מביאה לשם את לואיס בארנוולט (אואן ווקארו) שלאחרונה התייתם מהוריו, וכעת אמור לעבור לחסותו של דודו ג'ונתן (בלאק). כשהם מגיעים לביתו של הדוד בשעת לילה מאוחרת האופי המוזר של המקום ניכר. בית שכל פרט בו נראה מעוצב, כמו מתקן "בית גותי" מושקע ביריד שעשועים. באופן מיוחד בולטת בבית כמות יוצאת הדופן של שעונים. המהותי שבהם הוא שעון שמוסתר באחד הקירות, ושהוטמן על ידי הדייר הקודם והמרושע. תפקיד השעון לא ידוע, אך מספר הצלצולים ההולך וקטן רומז לכך שבקרוב תינתן התשובה.

     

    עוד ביקורות קולנוע:

    טובת הילד

    הטורף

    בקשה מסתורית

    נקמה חריפה

      

    הדוד ג'ונתן מתגלה כ"וורלוק" המוגדר בסרט כמכשפה ממין זכר. וישנה גם מכשפה אמיתית – השכנה פלורנס זימרמן (קייט בלאנשט – כזכור בעלת שני פרסי אוסקר). בלאנשט שכבר הפגינה בעבר את יכולתה לגלם דמויות מגוונות, מקבלת כאן את מראה הספרנית. תפקיד שלפני 20-30 שנה היה מתאים ככפפה ליד של מגי סמית. בין זימרמן לג'ונתן יש מערכת יחסים קרובה המבוססת על הקנטות הדדיות ברוח טובה.

     

    במישור היומיומי של הסתגלות לסביבת בית הספר החדש לואיס, הנראה כאאוסיידר עם משקפי הטייס הקבועים שלו, מנסה להתחבר עם טארבי (סוני סולג'יק), תלמיד מגניב יותר שלומד בכיתה שלו. ניסיון זה יוביל בטעות לסכנה העיקרית שנשקפת בסרט – מהוורלוק המרושע איזק לזארד (קייל מק'לאכלן) שקם לתחייה ומנסה להביא לכיליון העולם כולו.

     

    מתוך
    מתוך "הבית עם השעון המסתורי"
     

    כשזה יקרה שלל איומים יופיעו – בובות שמתחילות לנוע, דלעות חג מולד שמקבלות אופי התואם את המראה שלהן, ואפילו אריה מכונף עשוי מדשא. אלו לא יצורים שתפקידם להאיר את הנושא של הסרט (כמו, למשל, הבסילסק – הנחש הענק ב"הארי פוטר וחדר הסודות") אלא לייצר איומים צבעוניים וקריפיות לייט. בכך הם מבצעים מלאכתם נאמנה.

     

    הבחירה בבמאי אלי רות' לא יכולה אלא להפתיע. אומנם מדובר בסרט אימה לטף, אבל הוא אמור להיות קודם כל בידור ולא ליצור צלקות נפשיות. מה שקשה לומר על סרטיו הבולטים של רות' – תיירים אמריקאים בסלובקיה הופכים לקורבנות לעינויים מפורטים להפליא ב"הוסטל" (2005) וב-הוסטל 2" (2007) או אקטיביסטים חברתיים נתקלים בשבט קניבלים בג'ונגלים של האמזונס ב- "The Green Inferno" (2013). הפעם רות' הוא רק במאי להשכיר – לא תסריטאי, לא מפיק ובוודאי שהוא לא מזכה את עצמו בהופעת אורח כשחקן.

     

    מתוך

    מאז סרטו הראשון ב-2002 רות' ביים חמישה פיצ'רים שבכולם היה במאי-תסריטאי-מפיק. השנה היו לו שני סרטים (כולל העיבוד הכושל ל"משאלת מוות"), בשניהם שימש כבמאי להשכרה. אין ספק שיש כאן שינוי מהותי בניהול הקריירה. כל מי שראה את סרטיו הקודמים, ובמיוחד אם מדובר בהורה שמתכוון לקחת את ילדיו לצפות ב"הבית עם השעון המסתורי", חייב לשאול את עצמו כמה מהזוועה של סרטיו הקודמים מהדהדת בסרט.

     

    ברור שהסרט לא מתקרב לרמות הזוועה בסרטיו הקודמים של רות'. יחד עם זאת כסרט המכוון לילדים בגילאי הגן והכיתות הנמוכות ביסודי, הוא מנסה להעלות את הרף, וככזה יכול להיות אינטנסיבי מדי לילדים רגישים. מצד שני, לא בטוח שהוא יהיה מעניין מספיק עבור ילדים יותר בוגרים, ובוודאי שלהוריהם החוויה לא תהיה עשירה במיוחד. "הבית עם השעון המסתורי" רחוק מלהיות סרט חובה, אבל הוא בחירה בהחלט אפשרית כסרט ילדים.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים