שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    90 שנה להמצאה שהצילה את האנושות מחיידקים

    כשאלכסנדר פלמינג עשה ניסויים עם פטריות במעבדה, הוא לא שיער עד כמה התגלית שלו - שהחיידקים הולכים ומתפוגגים בתרבית - תהיה חשובה. ב-90 השנים שחלפו מאז הציל הפניצילין את חייהם של אינספור בני אדם

    עד לתגליתו המהפכנית של סר אלכסנדר פלמינג, שנולד ב-1881 בדרום מערב סקוטלנד, מצבו הזיהומי של העולם היה רע. כל פצע קטן בעור היה מסכן חיים, והרופאים היו חסרי אונים למול החיידקים האלימים שכרסמו בבשר החי וגרמו לזיהומים שהובילו לקריסת מערכות, כריתת איברים ומוות.

     

    פלמינג נולד למשפחה קשת יום, שלישי מארבעה אחים לזוג הורים חקלאים. כשהיה בן 7 הלך אביו לעולמו, והילדים נאלצו לעבוד בחווה ולסייע בפרנסת המשפחה. פלמינג עצמו החליט שלא לוותר על לימודיו, והצליח, באמצעות עבודה במשרדי דואר ובעזרת סכום צנוע שירש מדודו, לממן את לימודי הרפואה.

     

     

    אלכסנדר פלמינג (צילום: Imperial War Museums)
    אלכסנדר פלמינג. היה נחוש בדעתו למצוא תרופת הצלה(צילום: Imperial War Museums)
     

    כשסיים את שירותו הצבאי המשיך פלמינג בלימודי הרפואה והתעניין בהתמחות בכירורגיה, אך מאחר שהפרוטה לא היתה מצויה בכיסו, הוא הצטרף לפרנסתו למעבדת הבקטריולוגיה של בית החולים סנט מארי ועבד לצד ראש המעבדה, אלמרות' רייט, בניסיון לפתח חיסונים נגד חיידקים.

     

    פלמינג ורייט ניסו לפתח חיסונים נגד זיהומים חיידקיים, אך בלא הצלחה של ממש. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, התנדב פלמינג לצבא הבריטי ושימש כרופא במעבדה בצרפת שניסתה לפתח אנטיביוטיקה. פלמינג ראה במהלך שירותו חיילים רבים מתים בייסורים מפצעים מזוהמים, והיה נחוש בדעתו למצוא תרופת הצלה שתקטול את החיידקים, ולא את התאים שבסביבתם.

     

    קראו גם:

    האישה שמצאה את החיסון הראשון למחלה המסוכנת ביותר בעולם

    הפסנתרן שהציל מיליוני בני אדם

    זינוק של עשרות אחוזים במחלות המין זיבה וכלמידיה

     

    ב-1928 החל פלמינג לבדוק תרביות של חיידק העור סטפילוקוק, והבחין כי בצלוחיות נוצרת פטרייה שגרמה להופעת מעין "הילה" של איזורים נקיים מחיידקים. הוא פתח בסדרת ניסויים בפטרייה הזו, שלימים תיקרא פניציליום, וזיהה כי המיצוי שלה, אותו כינה פלמינג פניצילין, יעיל נגד חיידקים רבים.

     

    המלחמה שהביאה למפנה 

    פלמינג החל בניסויים בחיות, ומצא כי הפניציליום אינו רעיל. הוא מיהר לפרסם את ממצאיו, אך נתקל בקשיים רבים בדרך לאישור ניסויים קליניים. בסופו של דבר הוא זנח את העבודה, שלא עוררה עניין רב בקהילה המדעית, ועבר לחקור תרופות אחרות.

     

    המפנה הגיע ב-1939, כאשר מספר הנפגעים הגבוה בקרבות מלחמת העולם השנייה עורר צורך דחוף לפיתוח אנטיביוטיקה יעילה. שני חוקרים מאוקספורד, שנתקלו בפרסומיו הקודמים של פלמינג, ניסו להתגבר על המכשולים שעמדו בדרכו. הם איתרו מינים של פטריית הפניציליום ופיתחו שיטות לגידולן בהיקף נרחב, כך שניתן יהיה להפיק מהן יותר חומר פעיל.

     

    במאי 1940 ריפאו החוקרים מאוקספורד בעזרת פניצילין עכברים שהודבקו במינון קטלני של חיידקים. בפברואר 1941 הצילו בעזרת פניצילין את חייו של שוטר שנחתך בעת שגזם ורדים בגנו וגסס מזיהום. לרוע מזלו החומר אזל לפני שהטיפול הושלם, והוא מת כעבור כמה ימים.

     

    פניצילין בצלחת פטרי (צילום: Shutterstock)
    פניציליום בתרביות. הופיעה מעין "הילה" נקייה מחיידקים (צילום: Shutterstock)
     

    המלחמה הקשתה מאוד על הקמת מפעל לייצור פניצילין בבריטניה. בסופו של דבר הייתה זו מעבדה של משרד החקלאות האמריקאי שפיתחה שיטות לגידול הפטריות בהיקף רחב ולייצור פניצילין תעשייתי. חברות תרופות אמריקניות, שהבינו את הפוטנציאל המסחרי, נרתמו גם הן, וב-1944 החלו סוף סוף זריקות הפניצילין להגיע אל שדות הקרב. התרופה הצילה את חייהם של חיילים רבים, ובהמשך גם של אזרחים.

     

    פרס הנובל והתהילה

    לאחר המלחמה, ב-1945, קיבלו פלמינג, פלורי וצ'יין את פרס נובל ברפואה בזכות פיתוח הפניצילין. לימים התברר שהתרופה מעכבת את בניית הדופן של החיידקים ולכן הופכת אותם לפגיעים מאוד. הגילויים איפשרו לייצר נגזרות סינתטיות של פניצילין בלי צורך בגידול הפטריות עצמן. פניצילין היתה לאחת התרופות היעילות והנמכרות ביותר בהיסטוריה.

     

    מחקרים היסטוריים מאוחרים יותר העלו שהפניצילין התגלה כמה וכמה פעמים קודם לכן. חוקרים בעלי שם, ובהם לואי פסטר (Pasteur) וג'וזף ליסטר (Lister) הבחינו כבר במאה ה-19 שהעובש מעכב גידול של חיידקים, אך לא עשו שום צעד לפיתוח תרופה.

     

    נוסף על פרס נובל, זכה פלמינג בתואר אבירות ובפרסים רבים. הוא הוזמן להרצות בכל רחבי העולם, אך נותר נאמן להרגליו הישנים ואהב לטפל בגינת ביתו ולשחק סנוקר במועדון לונדוני. ב-11 במרץ 1955 מת מהתקף לב בגיל 73.

     

    הצילה אינספור אנשים במהלך השנים. אנטיביוטיקה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הצילה אינספור אנשים במהלך השנים. אנטיביוטיקה(צילום: shutterstock)

    הוא הונצח בדרכים רבות, ודיוקנו הופיע בין השאר על שטר כסף ועל בולי דואר. כתב העת Time בחר בו לאחד ממאה האנשים החשובים במאה ה-20, ובמשאל של ה-BBC הוא נבחר לאחד ממאה הבריטים החשובים בהיסטוריה. פלמינג נטמן בכנסיית סנט פול, לצד דמויות היסטוריות כמו הדוכס מוולינגטון והלורד נלסון – אולם בעוד הם היו אנשי צבא ששפכו דם רב, הוא זכה לכבוד הרם על תרומתו להצלת חיים רבים מספור.

     

    החיידקים ממשיכים להשתולל

    בד בבד עם ההתקדמות האדירה במאה הקודמת בפיתוח האנטיביוטיקות, הרי שבמאה הנוכחית המצב מתייצב לעבר הסקאלה האחרת, שבה יותר ויותר חיידקים עמידים נפוצים, לחלקם לעולם המדע אין תשובה.

     

    על פי ההערכות, כ-70% מהחיידקים בעולם כבר עמידים לפחות לאנטיביוטיקה אחת. רבים מהחיידקים כבר עמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה. אחד החיידקים העמידים הוא זיבה, שעל פי נתוני ארגון הבריאות העולמי גורם להדבקתם של כ-78 מיליון בני אדם בשנה.

     

    חיידקים נוספים המגלים עמידויות נרחבות לאנטיביוטיקה הם החיידק הליקובקטר פילורי, שגורם לכיב קיבה ודורש טיפול של 3 סוגים למשך שבועיים, וחיידק השחפת, בו נדבקו מעל 10.4 מיליון בני אדם, ושגרם למותם של 1.7 מיליון בשנת 2016.

     

    5,000 מתים בשנה בישראל

    בשנת 2013 התייחס מבקר המדינה בדו"ח לשיעור הזיהומים הגבוה בישראל, הגורם לכ-5,000 מקרי תמותה בשנה. מתוך אלה, ניתן היה למנוע ככל הנראה בין רבע לשלושה רבעים מהמקרים.

     

    המבקר פירט את הסיבות לזיהומים, בהן צפיפות גבוהה במחלקות, שמירה לא מספקת על היגיינה של הצוות המטפל, חולים הסובלים מזיהום שאינם שוהים בחדרי בידוד, ציוד רפואי שאינו עובר חיטוי תקין וחוסר מודעות למניעת זיהומים של המבקרים בבתי החולים.

     

    מהדו"ח עולה גם כי בתי חולים מבצעים שימוש חוזר בציוד רפואי שאמור להיות חד פעמי: בכל בתי החולים מתבצע מחזור של לפחות עשרה אביזרים רפואיים המוגדרים לשימוש חד פעמי בלבד על פי היצרן.

     

    לדברי המבקר, ייתכן שיש באביזרים אלה מוקדים המאכלסים חיידקים, נגיפים ופטריות - המועברים לחולה הבא.

     

    סיבה נוספת שמציין המבקר לשיעור הזיהומים הגבוה היא מחסור בכוח אדם. על פי הדו"ח, חסרים במערכת הבריאות כ-40 רופאים שעיקר עיסוקם בתחום מניעת זיהומים, וכיום אין בישראל מסלול להתמחות במניעת זיהומים, כך שההכשרה נעשית תוך כדי עבודה.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים