שתף קטע נבחר

"חדשות כזב": קיצור תולדות הפייק ניוז

מעטלפים על הירח ועד דונלד טראמפ: האקדמיה ללשון עברית אישרה כי "חדשות כזב" הן החלופה הנכונה לאחד הביטויים הכי שגורים בשנים האחרונות, וזו הזדמנות טובה להיזכר איך הכל התחיל

הקץ ל"חדשות מזויפות": האקדמיה ללשון עברית אישרה אתמול (א') את הביטוי "חדשות כזב", כחלופה העברית הנכונה לאחד הביטויים השגורים ביותר בשנים האחרונות - פייק ניוז. אבל חדשות כזב היו כאן הרבה לפני הרשתות החברתיות, לפני הבוטים ואתרי האינטרנט המפוברקים, הרבה לפני דונלד טראמפ. אז מה השתנה מאז?

 

פייק ניוז (צילום: shutterstock)
לא עוד פייק ניוז. מהיום אמרו "חדשות כזב"(צילום: shutterstock)

 

ב-25 באוגוסט, 1835, התפרסם אחד מהברווזים העיתונאיים הידועים לשמצה עד היום: תחת הכותרת "תגליות אסטרונומיות שנעשו לאחרונה על ידי סר ג'ון הרשל בכף התקווה הטובה", פרסם עיתון ה"סאן" הניו-יורקי סדרה של מאמרים פסבדו-מדעיים, המתארים לכאורה גילויים חדשים מהירח. גילויים אלה כללו חיים מוזרים מאוד על הירח - עטלפים דמויי אדם, ביזונים, תוואי שטח עשוי אבני בזלת ופרחים אדומים, עצי ירח וערימות נוספות של תיאורים מופרכים.

 

ה"חדשות" מהירח, נעטפו באלמנטים שנועדו לשוות להן מידה של אמת. שמו של האסטרונום המוכר ג'ון הרשל כיכב בכותרת - על אף שלא הייתה לו נגיעה לפרסום, המאמרים הוצגו כאילו נלקחו מכתב-עת מדעי, ונעשה שימוש נרחב בנתונים כמותיים, לצד תיאורים טכנולוגיים של הטלסקופ ששימש לגילוי. כל אלה העניקו לקוראים ודאות מסויימת באשר לנכונות הפרסום, והחדשות הופצו במהרה - תחילה בארצות הברית, ואז גם הגיעו לאירופה. עד לסגירת העיתון בשנות ה-50 של המאה העשרים, לא פורסמה בו התנצלות על הפרסום השקרי.

 

קמפיין של פייסבוק לקידום מודעות לפייק ניוז (צילום מסך) (צילום מסך)
קמפיין של פייסבוק לקידום מודעות לפייק ניוז(צילום מסך)

 

המונח פייק ניוז כולל בתוכו קשת רחבה של הטעיות ובדיות - החל מהמצאה מוחלטת, דרך מניפולציות על חלקים מסויימים בסיפור וכלה בסיפורים שהם סאטירה מוחלטת - אבל כזו שעוברת מעל לראשם של הקוראים ולא בהכרח נתפשת בהומור הרצוי. אלא שהטכנולוגיה הוסיפה נדבך נוסף לפייק ניוז: היא הפכה את החדשות האלה לוויראליות.

 

המנגנונים של רשתות חברתיות נועדו לייצר תפוצה רחבה ככל האפשר של מידע. באמצעות כפתורי שיתוף מהירים, תפוצה של קישורים ומעבר מהיר בין פלטפורמות - המשתמשים נהנים מזמינות גבוהה של מידע על כל סוגיו. הניוז פיד ברשת החברתית חושף את המשתמשים לאותם סיפורים שחבריהם קראו ושיתפו, והאצבע קלה על כפתור ה-Share, בייחוד כשקשה להבחין מה מגיע ממקור חדשותי לגיטימי, ומה המצאה מוחלטת.

 

אם זה לא מספיק, בשנתיים האחרונות קשה לחמוק מהביטוי. חדשות כזב הן מוקד עיסוק מתמשך בעידן הרשתות החברתיות והאינטרנט, והן קיבלו ביטוי של ממש בעידן דונלד טראמפ. הנשיא המכהן של ארצות הברית מקפיד להשתמש ב"פייק ניוז" בכל פעם שמתפרסם סיפור תקשורתי שאינו תואם את עמדותיו. הוא מסמן בעקביות גופי תקשורת ומדיה כפייק ניוז, ובעצם כך מערער על הלגיטימציה שלהם. עוד קודם לכן, במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות, הופצו סיפורים חדשותיים מופרכים על הילרי קלינטון, שהתמודדה מול טראמפ. הגדול והזכור שבהם, עסק בכך שקלינטון ניהלה רשת לסחר בילדים, מתוך מרתף של פיצרייה בוושינגטון - סיפור שגרר תקרית ירי, לאחר שאחד הקוראים שנחשפו לסיפור, החליט להגיע בעצמו למקום ופצח בירי.

 

דונלנד דונלד טראמפ נשיא ארה
טראמפ ותוצאות החיפוש שלו בגוגל(צילום: רויטרס)

 

המקור לחדשות הכזב האלה, כך נחקר לאחר מכן, הוא מעורבות של האקרים רוסים, שיצרו והפיצו פייק ניוז על פני רשתות חברתיות ובאמצעות בוטים - חשבונות אוטומטיים בטוויטר ובפייסבוק. הדמוקרטים הפנו אצבע מאשימה כלפי ענקיות הטכנולוגיה, על כך שקמפיין הבחירות לנשיאות ארצות הברית הוכרע באמצעות התפשטות של פייק ניוז. גם אירועים פוליטיים אחרים, כמו הברקזיט או הבחירות הכלליות בבריטניה, או הבחירות לנשיאות צרפת.

 

חדשות כזב עוברות כמובן גם בטלפונים החכמים. וואטסאפ נאלצה להנחית מגבלות על שימוש בפיצ'ר ההודעות המועברות - לאחר שתפוצה נרחבת של פייק ניוז עברה באמצעות אפליקציית המסרים הפופולרית בהודו, שם ידיעות כוזבות על חוטפי ילדים הובילו למקרי אלימות מזעזעים בקרב אזרחים.

 

 

ענקיות הטכנולוגיה נמצאות היום במרכזו של קרב על האמת: הן מואשמות, מימין ומשמאל, בצנזורה והשתקה מצד אחד, ובאוזלת יד מהצד השני. בארצות הברית, הדמוקרטים מאשימים אותן בכהונה של טראמפ, ואילו ממשל טראמפ מאשים אותן בהטייה שנובעת מדעות פוליטיות. בחודש שעבר האשים גם את גוגל במניפולציה על תוצאות החיפוש הנוגעות אליו, ואת פייסבוק וטוויטר בחסימה של קולות שמרניים. ענקיות הטכנולוגיה מצידן מציגות יוזמות שונות, שנועדו לסייע למשתמשים להפגין מידה של ספקנות וביקורת כלפי תכנים שמופצים ברשת. אחרי הכל, המפתח הוא בחינוך לאוריינות דיגיטלית.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים