הרמב"ם לא עובד אצלכם
"תפסיקו לנסות לנכס את הרמב"ם לצד שלכם, תפסיקו לנסות לנחש מה הוא היה אומר על החילונים או החרדים. איש אינו יכול לדעת זאת, מכיוון שהרמב"ם לא חי היום. הוא נולד במאה ה-12 ונפטר בתחילת המאה ה-13. אילו היה חי היום הוא לא היה הרמב"ם, אלא מישהו אחר"
לא אחת אני נחשף לטענות בסגנון: "אילו היה הרמב"ם חי היום, היה חושב ש..." טענה מסוג זה הופיעה לפני כשבוע בכתבה שכותרתה "הרמב"ם היה כותב היום את 'מורה נבוכים' המעודכן", ועוררה דיון ער. לרוב מטרתן של טענות אלו היא לגייס את דמותו של הרמב"ם לקידום אינטרס מסוים של הטוענים אותן: לחזק את השקפת עולמם הדתית, האידיאולוגית או הפוליטית, או לתקוף את השקפת עולמם של יריביהם במישורים אלה.
<<הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
"הרמב"ם היה כותב היום את 'מורה נבוכים' המעודכן"
הנחת היסוד של השימוש בדמותו של הרמב"ם למטרה זו היא, ככל הנראה, שמעמדו הרם בתרבות היהודית מקנה לדבריו בסוגיות דתיות ורעיוניות מגוונות סמכות נעלה, ואולי אף תוקף בלתי ניתן לערעור. במילים אחרות: אם הרמב"ם חשב כמוני, משמע אני צודק, ולא פחות חשוב מכך: החושב אחרת ממני אינו אלא טועה.
עוד דעות בערוץ היהדות :
- צאו מהתיבה: כך נגן על נפגעת האונס הבאה/ פרופ' רוחמה וייס
- לוסי וצחי מתחת לחופה: מבחן הסובלנות של החברה הישראלית/ יצחק טסלר
- "כדאי שתתנצל בהקדם": כשסבא שלי, הרב הנערץ, פגע בי
/ אלי הירשמן
אפשר בהחלט להבין את הסקרנות שמהלך כזה מבטא. יכול להיות מעניין לנסות לשער אלו עמדות היה הרמב"ם נוקט בשאלות המהותיות של קיומנו אילו חי בימינו. עם זאת, המחשבה שניתן לגייס אותו לצד זה או אחר בשיח דתי, חברתי, לאומי או פוליטי אקטואלי – איננה פורייה ואיננה מעמיקה.
איננה פורייה - משום שאיש אינו יכול לדעת מה היה הרמב"ם חושב היום על תופעה כלשהי או כיצד היה מגיב היום על אירוע כלשהו, גם לא המומחה הגדול ביותר בעולם לכתביו ולהגותו. זאת מכיוון שהרמב"ם לא חי היום. הוא נולד במאה ה-12 ונפטר בתחילת המאה ה-13. הוא חי בעולם איסלאמי בתקופת ימי הביניים, ולא במדינת ישראל במאה ה-21. אילו היה חי היום – הוא לא היה הרמב"ם, אלא מישהו אחר.
יתרה מזאת, אופי כתביו וסגנונם גרם לכך שבמרוצת הדורות התפרשו דבריו בדרכים שונות זו מזו ואף מנוגדות זו לזו. פילוסופים רדיקליים מצאו בכתביו תפיסות דתיות "לא אורתודוכסיות", הוגים שמרנים מצאו בכתביו תפיסות שמרניות מסורתיות, ומיסטיקנים וחכמי קבלה מצאו בכתביו רעיונות מיסטיים.
מי אמר שהרמב"ם צדק?
זהות עמדותיו של הרמב"ם בסוגיות מרכזיות של המחשבה הדתית שנויה במחלוקת גם בעולם המחקר. למעשה, יש להודות שדמותו ההגותית המורכבת של הרמב"ם היא חידה מרתקת שספק רב אם אי-פעם תבוא על פתרונה. מכאן שכמעט כל צד בכמעט כל ויכוח אפשרי בימינו יכול למצוא בדברי הרמב"ם תימוכין לעמדתו.
.jpg "הרמב\"ם")
ולבסוף, גיוס דמות סמכותית-לכאורה כחיזוק לעמדה כלשהי מעורר אומנם רושם רב אך לוקה בשגיאה לוגית: אם אדם פלוני חכם, משכיל ומנוסה ככל שיהיה מחזיק בדעה כלשהי, אין זה מחייב שדעה זו נכונה. הרי גם גדולי המומחים בתחום מסוים עלולים לטעות בתחומם. לכן גם אם הרמב"ם הוא גדול (או לפחות מגדולי) אנשי ההגות וההלכה שקמו לעם היהודי, אין זה הכרחי שכל דעותיו היו נכונות.
נוסף על כך, מגמת השימוש ב"דעת הרמב"ם" כחיזוק לעמדה אקטואלית כלשהי איננה מעמיקה. זוהי מגמה פטרונית הכופה על הרמב"ם דעה שלא הייתה לו בעניינים שלא היה מודע אליהם כלל. יתרה מזאת, כאשר רצוני הוא לגייס את הרמב"ם לחיזוק עמדתי, אני יודע מראש מהי עמדתי ואת עמדתי זו אני מבקש למצוא אצל הרמב"ם. רק את זה אני מחפש, וכמובן שגם מוצא. אין זה לימוד שמטרתו הבנת הכתוב, ואין זה לימוד מעמיק, אלא לימוד שאיננו מכיר במורכבות הטקסט ואינו מכבד את הרמב"ם.
היו צנועים
במקום הגישה "המגייסת" ברצוני להשיא ללומדי כתביו של הרמב"ם בציבור הרחב שלוש עצות פשוטות, שאותן אני משתדל ליישם בעצמי: ראשית, ללמוד בנינוחות, בסבלנות, להתבונן לעומק, להימנע מקפיצה מהירה למסקנות ולהיזהר מפרשנויות דוגמטיות או טוטליות המוצעות לעיתים לכתביו.
בנוסף, יש לנסות ולהבין את הטקסט הנלמד בצניעות וביושרה, בלי לחתור להגיע לפרשנות "האמיתית" שלו, ובלי לשקוע בשכנוע עמוק שהפרשנות שאליה הגעתי היא הפרשנות האפשרית היחידה.
עצתי האחרונה היא ללמוד את כתבי הרמב"ם לא כמקור סמכות בלעדית, אלא כמקור השראה. אפשר בהחלט למצוא חיבור אישי לרעיונות המופיעים בכתביו, למצוא קשרים בינם לבין רעיונות של אחרים וגם להתבונן בהם בעין ביקורתית. אך חשוב לזכור: החיבור האישי הוא "אישי", כלומר זהו החיבור שלי ושלי בלבד. כך אני חווה את דברי הרמב"ם כאן ועכשיו. בשום אופן לא אייחס את החוויות ואת התובנות שלי מלימוד כתביו למה שהוא עצמו לימד או חשב.
במקום להביא את הרמב"ם בכפייה אל המאה ה-21, כדאי לבחון ביתר זהירות וצניעות איך מסע בזמן אל הדברים שכתב לפני למעלה מ-800 שנה יכול להעשיר את קיומנו כיום.
- הכותב מלמד מחשבת ישראל בבית הספר ללימודי יסוד ביהדות באוניברסיטת בר-אילן.
לפנייה לכתב/ת 
