שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גילה אלמגור על חוק נאמנות בתרבות: "פויה!"
    התיקון לחוק נאמנות בתרבות, שיזמה השרה מירי רגב במטרה לשלול תקציבים מגופים ש"חותרים" תחת המדינה, עורר שאט נפש בקרב שחקנים ואנשי רוח. "הלך על חופש הביטוי", הכריזה גילה אלמגור, "רגב עושה בכסף של כולנו מעשים מגונים", הוסיף עודד קוטלר

    "חרפה ואות קין למדינה": שחקנים ואנשי רוח הביעו זעם על התיקון לחוק "נאמנות בתרבות", שיזמה שרת התרבות מירי רגב ואושר היום (א') בוועדת השרים.

     

    לפי התיקון, מעתה הממשלה תוכל לשלול תקציבים מגופים ש"חותרים" תחת ערכי המדינה וסמליה. השחקנים גילה אלמגור ועודד קוטלר התנגדו נחרצות לחוק אחרי אישורו ודיברו על פגיעה בחופש הביטוי, בעוד שאמנים רבים אחרים סירבו להתייחס ולהביע את דעתם עליו.

     

    "פויה", הכריזה השחקנית גילה אלמגור כשנשאלה על החוק. "עד היום ישראל נחשבה והייתה הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, יכולת לדבר על מה שאתה רוצה, אף חרב לא נופפה מעל הראש שלך ואף אחד לא איים שיקח את השטיח מתחת לרצפה כל זמן שאתה לא מסית נגד המדינה. מה זה הסתה? איפה הגבול? כשזה מעוגן בחוק אז אני חושבת שזאת צנזורה, הלך על חופש הביטוי. עכשיו יתחילו להעלות מופעים ומחזות וסרטים שיהיו לטעם השלטון בלבד כדי לקבל תמיכה? אז איפה חופש הביטוי?", הוסיפה. 

     

    גילה אלמגור. "באמנות צריך להיאבק" (צילום: ענת מוסברג) (צילום: ענת מוסברג)
    גילה אלמגור. "באמנות צריך להיאבק"(צילום: ענת מוסברג)
     

    אלמגור התייחסה גם לשר האוצר משה כחלון, שתמך בתיקון. "אני מתפלאת על השר כחלון, לא שאני שייכת למחנה שלו, אבל חשבתי שהוא כשר אוצר יעשה אחרת. אם אני הייתי עומדת בראש גוף תרבותי כלשהו - הייתי מניפה דגל שחור. להיות נחמד באמנות כלשהי זה לא לעשות אמנות. באמנות צריך להיאבק. אני לא מבינה למה לעשות את זה. יש הצגה או סרט שלא עושה טוב למדינה - שישפטו אותו. אבל למה לשפוט את כולם ביום אחד? לעבור מדמוקרטיה לסוג אחר של משטר. פויה".

     

     

    גם השחקן והבמאי עודד קוטלר, שספג בעבר ביקורת רבה בגלל "נאום הבהמות" שנשא נגד רגב, הביע שאט נפש מהחוק. "זה שיש שרת תרבות שהמילה תרבות נצמדת אליה מכוח מינוי, שמציעה הצעה כזאת - זאת אות קין וחרפה למדינה. זה חרפה לממשלה שהציעה ואישרה את זה. אני נמצא בממפיס והמקום הזה מכיר חוקים גזעניים - וחוק הנאמנות שייך למשפחה רחבה של חוקים גזעניים כמו החוקים האחרונים של שרי המשפטים והתיירות. זאת חרפה.

     

    "את הפה היא לא תסתום לאף אחד מאיתנו. היא מדברת על חופש המימון ונזכיר לה שהכסף לא שלה ולא של הסבתא, הכסף הוא של כולנו והיא עושה בו מעשים מגונים. צריך לעשות מרי אזרחי, עד שהחוק הארור הזה יבוטל, היא מחזירה אותנו לימי קדם, חוק אפל שהיה בימי הבריטים".  

     

    עודד קוטלר (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    עודד קוטלר(צילום: ירון ברנר)
     

    אורי רשטיק, מנכ"ל  ארגון השחקנים שח"ם, אמר כי החוק במתכונתו הנוכחית "בעייתי ויגרום להשתקה של כל פוליטיזציה בעולם התרבות". בדומה לאלמגור הוא הבהיר כי מהותו מנוגדת לעולם התרבות: "החוק הזה נותן לכל שר או שרת תרבות בהווה ובעתיד לפסול הצגות על בסיס אי הסכמה פוליטית, זה איום ונורא ואנחנו נילחם בדבר הזה. אם לא יהיה מנוס ניגש לבגץ".

     

    מירי רגב (צילום: אבי מועלם)
    "צדק תרבותי". מירי רגב(צילום: אבי מועלם)
     

    התיקון, שאושר כאמור בוועדת השרים וממתין לאישור הממשלה, יאפשר לשלול תקציב ממוסדות תרבות שיפגעו בסמלי המדינה או יבזו אותם, יציינו את יום העצמאות כיום אבל או ישללו את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. הוא קושר לראשונה באופן הדוק בין תכנים אמנותיים ובין תקצוב ותמיכה

    שמקבלים יוצרים ממוסדות תרבות מהמדינה. במסגרת מה שרגב מכנה "צדק תרבותי", היא תערוך שינויים בקריטריונים של ועדת התמיכות במשרד התרבות והספורט.

     

    בשבוע שעבר קבע פרקליט המדינה שי ניצן כי התיקון לחוק "מעורר קשיים משפטיים של ממש". בכך רמז ניצן, המשמש כממלא מקום היועץ המשפטי לממשלה, כי היועץ אביחי מנדלבליט יתקשה להגן עליו בבג"ץ. "התיקון המוצע מעורר קשיים משפטיים של ממש. בהם - פגיעה בחופש הביטוי והאפקט 'המצנן' שהתיקון המוצע כורך עמו. הסעיף המוצע מבקש להגביל את חופש הביטוי בהיותו מפעיל סנקציה על ביטוי שאינו מתיישב עם ערכי המדינה בדמות שלילת תמיכה", הוא קבע.

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים