שתף קטע נבחר

מתברר שהסתה נגד ערבים וחיילים היא סבירה

בג"ץ קבע שהמאמר "ערבות הדדית", המפרט הנחיות פעולה נגד פלסטינים, שוטרים ועובדי מדינה, לא שווה כתב אישום. העיקר שציינו את רצח רבין

 

יוסף אליצור (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
יוסף אליצור(צילום: אבי מועלם)

המאמר "ערבות הדדית" נכתב בחורף 2009 על ידי הרב יוסף אליצור מיצהר, לשעבר רב ומורה בכיר בישיבת "עוד יוסף חי" וממחברי הספר "תורת המלך". מדובר בהנחיות כתובות ומפורטות של הרב לפעולות נגד ערבים, שוטרים, משפטנים עובדי מדינה ואפילו חיילי צה"ל.

 

 

כך למשל כתוב שם: "אם ליהודים אין שקט - גם לערבים אין שקט; אם הערבים מנצחים בגלל אלימות כלפי יהודים - גם היהודים ינצחו באלימות כלפי ערבים. מובן שכל הנ"ל מוביל לפעולות חינניות, עם הרבה שמחה: אפשר לנצל את כוחם של הנשים, הילדים והמבוגרים יחסית לחסימת כביש גישה מסוים - ובזמן הזה לאפשר פעילות בוטה כלפי גורמים עוינים בהמשך אותו הכביש; אפשר לבצע פעולות שקטות ועמוקות במקביל לפעולות בלגאן רוחביות בגזרה".

 

עוד הוסיף אליצור במאמרו: "בל נשכח שריבוי פעולות מן הסוג הזה והתחממות של הציבור תביא אותנו למצב של מוכנות גבוהה. עד היום לא העזו פקחי המינהל להיכנס ליצהר מאז גזירת ההקפאה. זאת מפני שהניסיון והחום ביצהר גורמים לזה שכל כניסה של גורמים עוינים לישוב דורשת כוחות רבים, ומסתיימת בנזק רב לרכוש צה"לי ומשטרתי, נזק רב עוד יותר לרכוש ולגוף ערבי".

 

הרב אליצור לא הסתפק בהסתה נגד ערבים, אלא גם פירט בהרחבה כיצד ניתן וראוי למרר את חייהם של עובדי ציבור – אנשי צבא, משפטנים בשירות המדינה, שוטרים ועוד. "זה מתחיל באנשים כגון שי ניצן, תושב רמות, שחייו השלווים צריכים להיות מופרים: תמונתו צריכה להיות מופצת תחת הכותרת 'צורר היהודים' ושכניו צריכים לדעת איזה שטן גר בשכונתם", כתב.

 

למרות כל האמור החליטה המדינה לא להגיש כתב אישום נגד הרב אליצור בגין הסתה. בעקבות זאת הגישו פורום "תג מאיר" והמרכז הרפורמי לדת ומדינה עתירה לבג"ץ נגד היועמ"ש והפרקליטות, שבה נטען שהחלטת המדינה לא להגיש כתב אישום נגד הרב יוסף אליצור בגין כתיבת "ערבות הדדית" אינה סבירה.

 

בשבוע שעבר דחה בית המשפט את העתירה. השופטים אומנם הביעו ביקורת מסוימת על אופן ניהולה של החקירה בשלבים המוקדמים, אולם בכל זאת פסקו כי ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד אליצור נמצאת בגדרו הרחב של מתחם הסבירות של היועץ המשפטי לממשלה.

 

ניתן לתהות כיצד היו היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון מתייחסים למאמר מקביל בערבית המתאר לפרטי פרטים את האסטרטגיה הנדרשת לצורך הצלחת פיגועים של ערבים כנגד יהודים. יש להניח כי נגד מחברו של מאמר כזה הייתה מתנהלת חקירה מהירה, ובעקבותיה היה מוגש כתב אישום חמור ונוקב.

 

כאן המקום להזכיר כי בעבר הוחלט שלא להגיש נגד אליצור כתב אישום בגין כתיבת "תורת המלך", העוסק בהלכות המתירות הריגת גויים בזמני שלום ומלחמה, בטענה כי מדובר ב"בירור הלכתי". אין צורך בדמיון מפותח על מנת לשער כיצד היו מתייחסים במערכת המשפט לטענה כי ספר הסתה בן 250 עמודים, הקורא לרציחות של יהודים חפים מפשע, הינו "בירור הלכתי".

 

בתקופה שבה אנו מציינים את רצח ראש הממשלה יצחק רבין, שלו קדם מכתב הסתה של רבנים אשר הופץ בישראל ובחו"ל והתיר את דמו, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הלקח לא נלמד וכי כתבי הסתה ממשיכים להתפרסם ללא הפרעה.

 

נקודת האור בהחלטתם של שופטי בג"ץ - עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז ואלכס שטיין - הינה המלצתם שגורמי האכיפה יפעלו ביתר נמרצות להסרת מאמרים מסיתים דוגמת "ערבות הדדית", שעודו ניתן לאיתור וקריאה במרחבי הרשת. לא נותר אלא לקוות, כי מדובר בסנונית שמבשרת על הפסקת התעלמות גורמי האכיפה ממאמרי הסתה של רבנים באצטלה של בירורים הלכתיים.

 

  • גדי גבריהו הוא יו"ר ארגון תג מאיר

 

מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: "תג מאיר"
גדי גבריהו
צילום: "תג מאיר"
מומלצים