שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    החלטה שתגרום ליותר שביתות? מאחורי הסערה שהתחוללה בבתי הדין לעבודה

    האזרח אלון תובל הגיש תלונה אשר בעקבותיה התקבלה החלטתו האחרונה בתפקיד של השופט בדימוס אליעזר ריבלין - לעצור נוהג של עשרות שנים בבית דין לעבודה הנועד ל"גישור" בין מעסיקים לארגוני עובדים. מדוע הצליחה ההחלטה לעצבן בכירים מכל הצדדים במשק ובמערכת המשפט, ואיך כל זה קשור לזכות השביתה?

    במשך כמה עשרות שנים, ובעיקר מאז תחילת כהונתו של נשיא בית הדין לעבודה לשעבר, סטיב אדלר, נהגו שופטי בית הדין לעבודה לשמש למעין "מגשרים" בין ארגוני עובדים למעסיקים. לטענת נציגי כל הצדדים, נוהג זה מנע שביתות רבות, אך לפי החלטת תקדימית שקבע השבוע נציב לתלונות על שופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, זהו נוהג שנעשה ללא סמכות בחוק.

     

    בין חברת חשמל לנמל ועד ליגת העל בכדורסל: המאבק על זכות השביתה

     

    החלטתו של ריבלין זכתה באופן מיידי להתנגדות וחשש מצדם של עורכי דיני בכירים העוסקים בדיני עבודה ומייצגים ארגוני עובדים ומעסיקים, וגם מצדם של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ונשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, שאמר כי "ריבלין לא מבין שום דבר ביחסי עבודה".

      

    נמל אשדוד, הטריגר לתלונה (צילום: אבי רוקח) (צילום: אבי רוקח)
    נמל אשדוד, הטריגר לתלונה(צילום: אבי רוקח)

    תפקידו של בית הדין לעבודה

    לטענת עו"ד נחום פינברג, מומחה בדיני עבודה, ושותף בנ. פינברג ושות', המייצג אך ורק מעסיקים, משמעות ההחלטה מבחינתו היא שבית הדין לעבודה לא יוכל לקיים את התפקיד הכי חשוב שלו ביחסים קיבוציים. "הדבר העיקרי בהם מתעסקים בתי הדין לעבודה הם סכסוכים קיבוציים, ולפגוע ביכולת של בית הדין לתמרן ולעזור לצדדים זו טעות", אומר פינברג ל-ynet, "מישהו צריך להיות המבוגר האחראי בסוף. אחרת בשביל מה הקימו את בתי הדין לעבודה? בית משפט רגיל היה יכול לקבוע אם מותרת שביתה או לא וגמרנו".

     

    עו"ד נטע ברומברג ממחלקת דיני עבודה בארדינסט בן נתן טולידאנו, אשר מייצגת גם עובדים וגם מעסיקים, מסכימה עם הדברים ומסבירה גם היא מדוע לדעתה מדובר בטעות: "יש לתת את הדעת על כך שבית הדין לעבודה בוחן סכסוכי עבודה בראייה רחבה שמקדמת שיח בין צדדים ליחסי עבודה, שיח שלעתים הצדדים כבר שכחו מזמן איך לנהל אגב סכסוכים מרים ועקובים מדם".

     

    לדבריה, "לעיתים, כדי לייצר שיח שכזה יש גם צורך בתיווך וביצירת גשר שלא בהכרח יכול להתחיל או להתקיים בתוך אולם הדיונים. זאת גם בגלל האופי, המבנה והאופן בו מתנהל הדיון המשפטי באולם ומשום שהדינמיקה באולם הדיונים פעמים רבות לעומתית וסופה הכמעט בלתי נמנע הוא פסק דין שיהיה חומר קריאה מצוין ויספק הלכות שאפשר להתהדר בהן, אבל אולי ייטיב פחות עם המשק והכלל".

     

    אז מדוע בכלל ריבלין היה צריך להתערב?

    החלטתו של ריבלין, שהסתבר בדיעבד שהייתה החלטתו האחרונה לפני שפרש מתפקידו, לא הייתה מתקבלת ללא הגשת תלונה בנוגע לדיון אשר התקיים בחודש מאי בבית הדין לעבודה בנושא השביתה של עובדי נמל אשדוד. במסגרת אותו דיון נעלמו ראשי הוועדים והואשמו בביזיון בית המשפט. התלונה הוגשה על ידי אזרח בשם אלון תובל, שלא היה צד בסכסוך, אך נכח באולם בזמן שהשופט אילן איטח הזמין את נציגי הצדדים לדיונים בלשכתו, כדי לנסות ולהשיג פשרה אשר תחזיר את עובדי הנמל לעבודה.

     

    השופט בדימוס אליעזר ריבלין (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
    השופט בדימוס אליעזר ריבלין(צילום: נועם מושקוביץ)

    תובל הוא מנכ"ל עמותת תחרות, אשר מגדירה את עצמה "ארגון א-מפלגתי הפועל לקידום שוק תעסוקה גמיש, המאפשר חופש מהתאגדות לצד החופש להתאגד באופן וולונטרי, במטרה לקדם כלכלה משגשגת במדינת ישראל". העמותה יצאה בתחילת השנה בקמפיין גיוס המונים כדי לממן עתירה לבג"ץ שתבטל את נוהג תשלום דמי הטיפול לארגוני העובדים. תובל שימש בעבר עורך ובעל טור באתר "מידה".

     

    תובל: "זהו נוהל שהפך לכלי לסיכול רפורמות"

    "מה שקרה במשך השנים האחרונות הוא שהנוהל הזה של בוררות בחסות השופט, הפך להיות כלי לסיכול של כל מיני רפורמות של המדינה", מסביר תובל בראיון ל-ynet.

     

    לדבריו, "כשמחייבים את המדינה להיות חלק מההליך, אז זה בעצם שימוש לרעה בכלי הזה, כי בעצם מכריחים אותה לנהל משא ומתן על רפורמה שנמצאת בתוקף סמכותה כרגולטור, וזאת שיטה לסיכול והשהייה של רפורמות. התוצאה היא שגם השפיטה נפגעת, כי עולות טענות של ההסתדרות שאחרת לא היו עולות על השולחן בכלל".

      

    אלון תובל ()
    אלון תובל (מתוך אתר עמותת "תחרות")

    אבל בעצם הגישור קורה רק כשכל הצדדים מעוניינים בזה.

    "זה לא מדויק. עורכי דין של מעסיקים לא יגידו לשופט שהם לא רוצים בוררות ושהם מעדיפים הכרעה, כי ברגע שהם נתונים לחסדי השופט הם לא ירצו להתנגד לו. לא בהכרח שכל הצדדים יהיו מרוצים מזה".

     

    עו"ד נחום פיינברג, אשר ייצג מעסיקים בלבד במאות דיונים במהלך השנים, והתבקש להתייחס לדברים, אמר ל-ynet כי מעולם לא נכפה עליו דיון בלשכה על ידי שופט כלשהוא של בית הדין לעבודה: "בחיים לא. אני אומר שאני לא רוצה, וזה הכל".

     

    למה אתה חושב שאף אחד לא הגיש תלונה עד עכשיו?

    תובל: "למעסיקים ולעורכי הדין שלהם יש הסתכלות קצרת טווח. זה מאוד ברור שגם התעשיינים היום נהנים מהמערכת הקיבוצית הזאת ולכן הם לא מתנגדים. יש עוד אנשים שחושבים כמוני אבל לא נמצאים בעמדה שהם יכולים להביע את עמדתם".

     

    ולא יהיו עוד שביתות אם השופטים לא יוכלו להשתמש בכלי הזה?

    "יכול להיות שהיו יותר שביתות, אבל מצד שני יצטרכו למצוא את הכלי הנכון לפתור את הבעיות. מבחינתנו מדובר בחלק מסיפור גדול יותר של שביתות פוליטיות נגד רפורמות שמטרתן להוריד את יוקר המחייה, ומעבר לזה יש בעיה כללית לדעתי במבנה של בית הדין לעבודה, שמאפשר לו להיכנס לתוך כל מיני מחלוקות כלכליות מידי יום ביומו".

     

    עו"ד נחום פיינברג. "מעולם לא אילצו אותי" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    עו"ד נחום פיינברג. "מעולם לא אילצו אותי"(צילום: מוטי קמחי)

    "היו בלשכה קרוב ל-40 איש שייצגו את כל הצדדים"

    בתלונתו של תובל, הוא ציין כי במהלך המשבר בנמל אשדוד התקיים "דיון חסוי" בלשכת השופט איטח, אליו הוזמנו יו"ר ההסתדרות יחד עם בא כוחו, נשיא התאחדות התעשיינים, נציגת פרקליטות המדינה, מייצגי הוועדים וכן נציג מכל מקום עבודה. לאחר מכן, בתחילת הדיון הפומבי באולם פנה ראש הרכב השופטים אל הצדדים שהשתתפו בפגישה בחדרו בשאלה אם יש להם מה להוסיף על שנאמר. בתגובה הם הביעו נכונות להיכנס למשא ומתן בחסות בית הדין, נמסרו לוחות זמנים ובכך תם הדיון.

     

    בא כוחו של יו"ר ההסתדרות בדיון זה היה עו"ד שי תקן, אשר כיהן בעבר יו"ר האגף להתאגדות עובדים בהסתדרות, וכיום הוא שותף במשרד עורכי הדין פישר, בכר, וול אוריון ושות'. עו"ד תקן עומד בראש מחלקת דיני עבודה במשרד, אשר מייצגת לעיתים את ההסתדרות בדיונים בבית הדין לעבודה.

     

    לדברי תקן, המשתתפים נכנסו ללשכה לבקשת הצדדים, במטרה לנסות לייצר מחדש מו"מ תוך כדי שהעובדים חוזרים לעבודה, וזאת אחרי הפיצוץ שהיה במו"מ והיעלמותם של ראשי הוועדים.

     

    "אומרים שזה פורום מצומצם, אבל בלשכה היו אז קרוב ל-40 איש שייצגו את כל הצדדים", אומר תקן, "נציגי ההסתדרות, נציג של כל ועד, כל נציגי המדינה כולל עורכת הדין שלהם, והנהלת נמל אשדוד כולל המנכ"ל ועורך הדין. כולם היו, אבל הדיון בלשכה פשוט מתנהל אחרת".

     

    גם האחד במאי התחיל בגלל שביתה פראית. צפו

    גם האחד במאי התחיל בגלל שביתה פראית. צפו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    לטענת תקן, "נניח והיו נותנים צו באולם לחזור לעבודה, זה לא אומר שהיו באמת חוזרים לעבודה בפועל כל כך מהר. פורמלית, אם לא היו חוזרים לעבודה אז היו נותנים להם עוד צו, עוד 20 צווים אבל אם העבודה בפועל לא הייתה חוזרת לסדרה אז כולם נפגעים בעצם".

     

    גם תקן מותח ביקורת גם על הדרך בה התקבלה החלטתו של השופט ריבלין, למרות שהוא מסכים עם הבעייתיות של היעדר הסמכות החוקית לנוהג הקיים: "יש בהחלט בעיה עם העובדה שזה לא מעוגן בחוק. אבל איך אפשר לתת החלטה בתלונה כזאת, שלמעשה כורתת את הענף תחת שיטת העבודה האפקטיבית ביותר לפתרון סכסוכי עבודה במשק בישראל, בלי לבקש התייחסות מהצדדים שהיו בתיק? לא מהמדינה, לא מההסתדרות ולא מחברת נמל אשדוד.

     

    "הרי לגבי השופט איטח הוא אמר בסופו של דבר שלמרות ההחלטה, איטח לא עשה כל פסול מכיוון שזו פרקטיקה מקובלת. אז אם רוצים לעשות דיון מערכתי צריך את כל הצדדים שעוסקים ביחסי עבודה במשק".

     

    "בסכסוכי עבודה לפעמים צריך גננת"

    תקן מסביר מדוע בכלל נולד הנוהל: "בתקופה שקדמה לאדלר, בתי הדין נתנו החלטה אחת מאוד פשוטה – מותר לשבות או אסור לשבות. לא נכנסים לגופו של עניין ושל הסכסוך עצמו. והתוצאה הייתה שהיו יותר שביתות. כי בית הדין לא עזר לצדדים לפתור את הבעיה, ולא שימש כ'גננת', שהרבה פעמים צריכים במקרים האלה.

     

    "הרי מתי באים לבית הדין? כשהצדדים תקועים. ואז צריך מישהו שישב בכיסא של הגננת, יתן לשני הצדדים להוציא קיטור, יבין מה הפערים, ויגיד פה אתה קצת מגזים ופה אתה צריך לוותר ויגרום לצדדים לחזור למו"מ. כי בסופו של דבר בית הדין לא הכריע במו"מ עצמו הרי. אלא ייצר את התנאים שיאפשרו למו"מ להתקדם".

     

    ומה בכל זאת צריך לדעתך לקרות עכשיו?

    "ההחלטה הזאת היא צרה צרורה", אומר תקן," השופטים עשו את זה עד עכשיו בשכל רב, כל אחד בדרכו. אין בדיוק כללים ברורים לדבר הזה ואולי הגיע הזמן שכן יהיו. לפעמים קו הגבול יכול להטשטש אבל חייב להיות מרווח משחק מסוים. כל סכסוך עבודה צריך לנהל אותו קצת אחרת".

     

    "מה שיקרה זה תהליך מואץ של חידוש מנגנונים חילופיים באמצעים חוקיים ואולי אף שינוי חוקים". מוסיף פיינברג. "לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט ליבנה, יהיה קשה להתעלם מההחלטה הזאת, אבל היא כנראה תמצא את הדרך לעדן. יכול להיות שהיא תוציא נוהל חדש לפי סמכותה כנשיאה".

     

    מההסתדרות נמסר בתגובה להחלטתו של הנציב כי "בית הדין הארצי לעבודה הוקם בין היתר מתוך מטרה מובהקת לגשר בין צדדים בעימותים ובהליכי גישור. בחמישים השנים האחרונות, מאז הוחלט על ייסודו של בית הדין הארצי לעבודה, הוכח כי הוא מבצע מלאכתו נאמנה בכל הקשור לשמירת האיזונים הנכונים והצודקים בסכסוכים קיבוציים. אנו מציעים שכבוד הנציב ילמד את ההיסטוריה של בית הדין הארצי ואת תפקידו החשוב".


    פורסם לראשונה 16/11/2018 08:36

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים