ביקור בבית הארחה נטוש בעמק חפר
במשך עשרות שנים שימש בית ההארחה על שם יערי מקום נופש לעובדי מדינה – עד שנסגר וננטש. סכסוכים משפטיים עוצרים בינתיים כל סיכוי להתחדשות, וכתוצאה מכך הפך המקום למלון רפאים. יצאנו לבדוק כיצד נראה מקום שבו הזמן עומד מלכת
בית ההארחה על שם יערי נבנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת, צמוד למושב ביתן אהרון בעמק חפר. בית המלון המרשים ביופיו משתרע על שטח נרחב של 68 דונם וכולל עשרות חדרים, בריכה מודרנית, מטבח וחדר אוכל, מתקני ספורט, צמחייה עשירה ומבני ציבור נוספים. ההסתדרות הקימה את אתר הנופש כדי לפנק את עובדי המדינה הצעירה. במשך עשרות שנים היה המקום מלא בנופשים מאושרים ובני מזל, בני משפחות של עובדי המדינה - אך כיום בית המלון עומד נטוש.
מול הים: ביקור במפעל נטוש בהרצליה
ביקור בבסיס הנטוש בצומת בית דגן
בית ההארחה הנטוש מוקף בגדר גבוהה ובצמחייה כבדה. במהלך הנסיעה לאורך הכביש הצמוד ניתן להתרשם מגודלו של האתר ומהאדריכלות הנאה של המבנים, שאותם תכנן האדריכל רודולף טרוסטלר. מדובר במצבת זיכרון מונומנטלית לתקופה רחוקה ולאורח חיים מפלגתי שנעלם מהעולם.
השטח הנטוש עבר במהלך השנים משליטת בני האדם לשליטת כוחות הטבע השונים, שהבולט בהם הוא ג'ונגל של צמחי גינה מבויתים שגדלו פרא, ויחד עם צמחיית הבר הם מקיפים וחונקים את השרידים והמבנים שבני האדם השאירו מאחור. בכפר הנופש הנטוש יש סימנים רבים לנוכחות של הומלסים ושל חיות בר. מדובר באזור דמדומים, והביטחון האישי של מי שמטייל בו אינו מובטח.
אנחנו צועדים בזהירות ובחשאיות יחסית בתוך השבילים העזובים של המלון הנטוש, עוקפים צמחייה ומספר בורות עמוקים שצצים לפתע מתוך הקרקע, חודרים דרך גרם מדרגות מתפורר לאחד המבנים. בהמשך המסדרון הצר אנחנו מבחינים בשורת דלתות במצב יחסית טוב - ומחליטים להיכנס באופן אקראי לחדר מספר 206.
הדלת נפתחת בקלילות, ובאופן מפתיע החדר במצב יחסית טוב ושמור היטב. על רצפת החדר שרד שטיח מקיר לקיר בצבע כחול או ירוק, בארון הבגדים יש מספר קולבים מפלסטיק וקן ישן של יונים ובתא השירותים הצמוד שרדו הווילון למקלחת, מושב פלסטיק לאסלה, מברשת ניקוי לאסלה, שרידי גליל של נייר טואלט וקן צרעות נטוש. בחדר השינה, מעל הברז הקטן, אנחנו מוצאים סבון "נקה 7" חדש, מוכן לשימוש.
מדובר בחדר בסיסי לזוג, ועם קצת שיפוץ ותחזוקה הוא יכול להתאים למי שלא מפחד להתעורר עם רוחות רפאים. באחת הפינות של החדר, על השטיח, מונחת בערבוביה ערימה של ניירות צהבהבים המשמשים במטווח למטרות ירי, ועליהם מוטבעים פניו של הטרוריסט הידוע – אוסאמה בן לאדן. ערימת דפי המטרה המסתוריים וכתובות הגרפיטי המוזרות שמכסות את הקירות הן תוספת מאוחרת לחדר המלון הישן, שנראה כאילו קפא בזמן.
בדיקה מהירה בחדרים הנוספים במסדרון מעלה תמונה דומה, של שימור החדרים ותכולתם במצב יחסית טוב. אנחנו מחליטים לבדוק חדרים אחרים בבניין מגורים צמוד, ומגלים בחדרים גם מיטות. פתאום מקפיץ אותנו רעש צורם ונופל לנו הלב – לשמחתנו הרבה לא מדובר ברוח רפאים נקמנית החמושה בפנקס ההסתדרות האדום, אלא בתן צעיר ומפוחד שמתגורר בגפו בחדר 604.
הסיור הרגלי בתוך בית המלון הנטוש דומה מאוד לביקור מוזיאוני בקפסולת זמן משנות ה-80: בכניסה לחדר האוכל יש פסיפס צבעוני על הקיר, בתאי השירותים יש מתקן חשמלי בעיצוב פרהיסטורי לייבוש הידיים, מספר ספלי שתייה וצלחות כתומות מפלסטיק עבה ובעיצוב של פעם, ומהתקרה המתפוררת משתלשלים שרידים שונים של רמקולים עתיקים. קל מאוד לדמיין כאן את עובדי המדינה העליזים ובני משפחותיהם בבגדי ים, ממתינים בתור לשטיפת הידיים ונכנסים לאכול.
בתוך המבנה הגדול של חדר האוכל שורר שקט מוחלט ומעט מלחיץ. אנחנו צועדים באיטיות זהירה לתוך המטבח האפלולי, משאירים עקבות ברורים בתוך האבק, מחפשים בחשאי סימנים נסתרים שהשאירו אלה שביקרו כאן לפנינו.
במטבח הגדול והעשיר בציורי גרפיטי מרהיבים שרדו מספר כתובות קיר מקוריות ושלטי פח חלודים, המחלקים את המבנה לחלבי ובשרי. אנחנו פותחים בחריקה צורמת את דלת הברזל של המקרר התעשייתי הגדול - בזהירות, בתוך החושך הסמיך - ובין מדפים הריקים אנחנו מוצאים עמדת לינה מאולתרת של הומלסים ועשרות בקבוקי מים ריקים.
באחד החדרים המאובקים, ששימש כנראה מחסן לעובדי התחזוקה, אנחנו מוצאים שרידים של שואבי אבק ישנים, ציוד אינסטלציה חלוד וערימה מפתיעה ומסקרנת של מכתבים, שנגנזו בבטחה באחת המגירות של שולחן עץ ונשמרו באיכות מעולה.
אנחנו נודדים בתוך מבנה אפלולי מלא בג'אנק, אבק וסימני שריפה ישנים, שמכניסים את הגוף במהירות למצב של קלאוסטרופוביה, ומחליטים לשנות כיוון ואווירה. השביל הישן והמתפורר לכיוון הבריכה מתפתל בנעימות בתוך צמחייה עשירה חורשות עצים ומסלעות. מדובר בפלא ארכיטקטוני מרהיב ועשיר בנוסטלגיה, בעיצוב המרגש של אדריכלי הנוף המפורסמים וזוכי פרס ישראל, ליפא יהלום ודן צור.
מתחת לאחד מעצי הנוי המפלצתיים, שיצא מכלל שליטה, יש ספסל מתכת נטוש. בחלק אחר של הסבך יוצא פנס רחוב עירוני בודד מבין השיחים. במפתיע, הנורה ומנורת הזכוכית העבה המקיפה אותה עדיין שלמות, והמחזה הנדיר מעורר מיד אסוציאציות לארץ נרניה ולספר הפנטזיה הידוע, "האריה, המכשפה וארון הבגדים".
אנחנו ממשיכים להתקדם במורד השביל, עוברים מגרש כדורסל וגן משחקים עם נדנדות ומגלשות שהצמחייה הפראית השתלטה עליהן. בצומת שבילים נטוש הותקן לטובת האורחים, עובדי המדינה ומשפחותיהם, תא הטלפון הציבורי, פאר הטכנולוגיה של שנות ה-80. הטלפון עצמו נעקר ונבזז, ואנחנו מחליטים לצלצל למספר שעדיין מופיע על תא הטלפון הציבורי ומגיעים, למרבה הצחוק, למזכירה אלקטרונית שעדיין פועלת ושומרת הודעות - ללא דרישה.
בבריכה הנטושה של בית ההארחה ע"ש יערי יש תחושה של עצבות כבדה באוויר: כיסאות שיזוף הפוכים, שמשיות רקובות, גרפיטי והמון שאלות מטרידות על ההיסטוריה של המקום ועל הסיבות לכך שנסגר. יש כאן תחושה של בזבוז, תחושה של זלזול במשאבי הציבור, ואם עוצמים את העיניים אפשר לשמוע את הנופשים העליזים ואת ילדיהם מתיזים מים וצוחקים. נטישת אתר חמד כזה דורשת הסברים.
אילנית נוימן, שנהגה לבקר בבית ההארחה בילדותה, שוחחה איתנו כששמעה שבכוונתנו להכין כתבה על המקום, וסיפרה לנו על ימי הזוהר של בית ההארחה: "אבא שלי היה שוטר ותיק, ובמשך שנים ארוכות היינו מבלים שם פעמיים בשנה - גם בחורף וגם בקיץ. זה היה מסוג המקומות שבתור ילדה מאוד שמחתי וחיכיתי לבוא לשם, יחד עם כל המשפחות של החברים מהעבודה של אבא. זו הייתה בשבילנו תחושה של חופש אמיתי, ממש הרפתקה ובילוי משמעותי עם ההורים.
"סוגיית הבעלות על הקרקע נמצאת במחלוקת משפטית"
מהמועצה האזורית עמק חפר נמסר בתגובה כי "סוגיית הבעלות על הקרקע המדוברת נמצאת במחלוקת משפטית בין רשות מקרקעי ישראל לבין הסתדרות עובדי המדינה. האתר נטוש זה מספר שנים, ומהווה מפגע בטיחותי מסוכן. המועצה האזורית עמק חפר פועלת לכל אורך השנים אל מול משרד האוצר, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), משרד התיירות והסתדרות עובדי המדינה על מנת להשיב את השימוש באתר לייעודו המקורי, שהינו מלונאות ונופש, והיא תמשיך לעשות זאת".
מההסתדרות הכללית נמסר בתגובה לכתבה כי היא אינה הבעלים של הקרקע, וכי יש לפנות לחברה למפעלי כלכלה.
אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, מסר כי "הסתדרות עובדי המדינה העבירה את הסמכויות להפעלת בית ההארחה ע"ש יערי לחברה למפעלי כלכלה, והיא האחראית להפעלת האתר. בשנת 2002 המדינה, הן כשותפה והן כבעלים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), באמצעות מבקר המדינה, גרמה לסגירת המקום. בימים אלו מתנהל משפט בנושא, ואנחנו ממתינים להחלטה".
מהחברה למפעלי כלכלה נמסר כי "המדינה באמצעות רשות מקרקעי ישראל, השותפה באתר, אשמה בהפסקת הפעילות בבית ההארחה. מפעלי כלכלה הגישו תביעה משפטית נגד רמ"י והם מחכים לפסיקת השופט בנושא".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי "המתחם הוחכר למפעלי כלכלה בע"מ לצורך הפעלת בית הארחה לעובדי מדינה. רשות מקרקעי ישראל לא האריכה את הסכם החכירה בשל טענות להפרתו על ידי החברה. הרשות והחברה נמצאות בהליך גישור בהתייחס לשאלת הזכות להארכת ההסכם, במסגרת הליך משפטי, ומטבע הדברים לא נוכל להרחיב מעבר לכך בשלב זה".
תודה למיכאל יעקובסון, האדריכל זוכה פרס רכטר לשנת 2014 ובעל הבלוג "חלון אחורי", על הייעוץ המקצועי. אם אתם מכירים אתר נטוש ומסתורי - נשמח אם תספרו לנו עליו דרך המייל האדום .
אזהרה: הביקור בשטח בית ההארחה הנטוש ע"ש יערי מסוכן! בקרקע פזורים בורות רבים, וחלק מהמבנים בסכנת התמוטטות. אין בכתבה זו המלצה לציבור לבקר במקום.
לפנייה לכתב/ת 
