שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שמאנית-חסידה באמצע הג'ונגל
    כשאלישע מ"בשבילה גיבורים עפים" פוגש את "היידי בת ההרים": הכירו את אור רובין, פעם מהנדסת ראשית במפעל ביטחוני - והיום שמאנית במאצ'ו פיצ'ו, ו"קדושה" בעיניי בני האינקה, שמטפלת במקומיים בשיטות של חסידות וקבלה - ומהווה סוג של "בית חב"דניקית" לישראלים

    אור רובין ()
    "מרגישה כאן כמו היידי בת ההרים". אור רובין
     

     

    עד גיל 31 היתה אור רובין מהנדסת ראשית במפעל בטחוני, אולי האישה היחידה בתפקיד בישראל, אלא שאז, ללא כל סימנים מקדימים, השתתק בהדרגה מחצית מגופה של אור והיא הובהלה לבית החולים, שם אבחנו באופן חד-משמעי: טרשת נפוצה – מחלה נוירולוגית קשה.

     

    << הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >> 

     

    30 שנה חלפו מאז, ועוד 5 אבחנות נוירולוגיות שונות. מצבה החמיר, נישואיה התפרקו – ועולמה השתנה מן הקצה אל הקצה. כמשמעו. מישראל – למאצ'ו פיצ'ו שבפרו, שם התגלמה רובין בדמות חדשה: ממהנדסת ריאלית, קרייריסטית - לשאמנית שמדריכה ומטפלת באמצעות החסידות והקבלה באלפי ישראלים שפוגשים אותה במרכז שהקימה בלב הג'ונגל.

     

    קראו עוד בערוץ היהדות :

     

    הייתה זו החלטה לחיים ולמוות, ורובין החליטה לבחור בחיים לאחר ארבע וחצי שנים של שיתוק, כשהיא כבר אם לחמישה ילדים קטנים. בשנת אלפיים קיבלה אור טלפון מחברה שסיפרה לה כי מתארגנת קבוצה ללימוד בלב הג'ונגל אצל שאמן מקומי בשם ד"ר רובן אוריאנה, ארכיאולוג ואנתרופולוג במקצועו שמחזיק בסודות הטיפול שרכש מסבו כשגדל בג'ונגל.

     

    נכבשה בקסם החסידי. אור רובין בפרו
    נכבשה בקסם החסידי. אור רובין בפרו

     

    רובין - אז לאחר כמה שנים של עיסוק ברפואה אלטרנטיבית והכרה שאין לה מה להפסיד - קיבלה החלטה: לנסוע. עם עוד 11 מטפלות הגיעה למאצ'ו פיצ'ו, בירת תרבות האינקה בפרו, ושם היא מספרת כי חוותה חוויה מיסטית בלתי שגרתית, כאשר באחד הטקסים ראתה בעיני רוחה "רבנים הלבושים באופן מסורתי עם זקנים וחליפות שחורות", כדבריה. "הבנתי שאני צריכה להיות שם".

     

    כשחזרה לארץ התארחה במשפחה של חסידי חב"ד בצפת, והחוויה הראשונית כל כך של שולחן השבת והחסידות נגעו לליבה עד כי חשה שהיא "שבה הביתה": "הרגשתי משיכה גדולה לצפת, לאר"י הקדוש ולרבי שמעון בר יוחאי. הייתי יושבת בעיר הזו ולומדת בכתביהם, וכשהייתי אצל המשפחות החסידיות בעיר הבנתי שזהו זה. זה המקום שלי ואין דרך חזרה".

     

    השיבה לפרו

    המפגש עם חב"ד פתח בפניה עולם חדש והיא הפכה לשומרת מצוות ולחסידה מן המניין. לא סתם חסידה, משפיעה ומלמדת. היא נסעה לניו-יורק לחצר הרבי המפורסמת ב-770, שם התעמקה בתורת חסידות חב"ד. משם יצאה ללמד קהילת נשים בפלורידה, ובהמשך חברה לשליח החב"די הרב זימרוני ציק המנוח, ולימדה מספר שנים חסידות גם בחולון ובבת ים.

     

    הפכה, מבלי שביקשה, לאזרחית פרואנית-מאצ'ו פיצ'יאנית
    הפכה, מבלי שביקשה, לאזרחית פרואנית-מאצ'ו פיצ'יאנית

     

    "בחב"ד הרגשתי דברים מדהימים. כך למשל, הרבה אחרי ג' תמוז - יום פטירת הרבי - הייתי בבית הכנסת ב-770, ובעודנו מתפללים אני מבחינה שהמתפללים 'פותחים שביל' ביניהם והרבי נכנס. התעלפתי וצנחתי על האישה שעמדה מאחוריי. פשוט התפללתי. ידעתי שהרבי הרי כבר לא איתנו ולא הבנתי את פשר הגילוי. בהמשך הסבירו לי שרק מי שמקושר לרבי יכול לראות זאת. האירוע היווה עבורי סימן דרך ברור: זו הדרך שלי".

     

    לימודי הרפואה האלטרנטיבית חברו לסדנה ולהכרתה העמוקה עם עולם החסידות, ואור רובין הפכה ל"שאמנית" ומדריכה רוחנית מבוקשת. היא חיברה שני ספרים הפורשים את שיטתה, ומאות אנשים החלו לפקוד את ביתה ולעבור אצלה הדרכה וטיפול. אבל בעיצומה של הפעילות שבה בריאותה להידרדר. הפעם הבטיחה לעצמה לא לשכב במיטה, והחליטה לשוב לפרו.

     

    "בפרו אני מרגישה כמו היידי בת ההרים", היא אומרת. "אין תעשייה, אוויר הרים צלול כיין, אוכלים פרות וירקות חיים, והשלווה משרה אווירה אחרת. הבנתי שכל מה שאני עושה ב'בית משיח' בישראל, אני יכולה לעשות גם שם".

     

    המקומיים יודעים: ביום שישי הדלת נסגרת

    רובין הקימה במאצ'ו פיצ'ו בית שבו היא מטפלת במטיילים ובמקומיים. עד מהרה התחבבה על בני האינקה שראו בה דמות "קדושה", והחלו לשחר לפתחה. כשביקשו לשלם לה, עשו זאת באמצעות ירקות ופירות שגידלו בביתם. בנסיעה טריוויאלית ברכבת גילתה יום אחד כי היא נדרשת לשלם דמי נסיעה בסכום השווה לערך של ארבעה שקלים, במקום שבעים דולרים מקומיים, כמו תייר מן השורה. לשאלתה התברר לה כי הפכה, מבלי שביקשה, לאזרחית פרואנית-מאצ'ו פיצ'יאנית.

     

    בני האינקה החלו לראות בה "קדושה". עם שכנתה
    בני האינקה החלו לראות בה "קדושה". עם שכנתה

     

    "בני האינקה הם אנשים מדהימים", היא מספרת. "יש לנו ללמוד מהם לא מעט ב'ואהבת לרעך כמוך'. העזרה ההדדית והרוגע אצלם הם סטנדרט". למרות החיבור הטבעי עם האינקים, הגבולות ברורים: "הם יודעים שביום שישי קצת לפני השקיעה, הדלת שלי נסגרת עד למחרת בערב. אני לא יוצאת אלא עסוקה בלימודים ושיעורים עם האורחים הישראלים שלי. אני מאד מקפידה על זה והסביבה כולה מודעת לכך ומכבדת את זה".

     

     

    "בית חב"דניקית"

    אלפי הישראלים המטיילים בפרו מגיעים לרוב לעיר הפופולארית מאצ'ו פיצו, "אתר מורשת עולמי" של אונסקו. רובין, חב"דניקית כאמור, היא סוג של "בית חב"ד" של אישה אחת: בביתה מטבח כשר, היא מבקרת חולים ישראלים המתאשפזים במדינה הדרום-אמריקנית ומעבירה סדנאות של חוויה רוחנית-חסידית.

     

    "השמועות על ישראלים שצריכים עזרה מגיעות אלי במהירות. אני נוסעת לפעמים גם חמש שעות כדי לחבק אותם ולהביא להם אוכל. כשצעירה אומרת לי שהחיבוק שלי מזכיר לה את אמא, אני שמחה שעשיתי את הדרך". פרנסתה של רובין בפרו מתבססת על הסדנאות הרוחניות שהיא מעבירה. על טיפולי ההילינג לחולים היא לא לוקחת כסף, מאחר ש"אינה מסוגלת לעשות זאת", כדבריה.

     

    "כל מה שמלמדים בזרמים המיסטיים הנחשבים ביותר בעולם, כבר קיים אצלינו ביהדות הן במה שנוגע לבריאות הגוף והן במה ששייך לאיזון עם הנפש", היא אומרת. "הכול שם. הסדנאות שלי עוסקות ב'מחשבה יוצרת מציאות' ושלושת הכוחות שלפי 'התניא' אדם יכול להיעזר בהם כדי ליצור מחשבה יצרנית. תורות הבעל שם טוב, החסידות והקבלה טעונות בכוחות כל כך חזקים, שמסוגלים לעשות שינויי ענק הן במישור הפיזי והן בנפשי והרוחני אצל מי שמתעמק בהן. אותי זה הפך לאישה מאושרת".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים