אין צורך לסבול מדיכאון: מה הטיפול שמתאים לך?
תווית שלילית שנדבקה למחלת הדיכאון גורמת לכך שכמחצית מהאנשים הסובלים ממנה לא פונים לטיפול. מי נמצא בסיכון לחלות בדיכאון, איך מאבחנים ומה אפשרויות הטיפול? פסיכיאטר מפרט
דיכאון היא הפרעה נפוצה, שיכולה לגרום לסבל רב בקרב הסובלים ממנה. רבים מחזיקים שלא בצדק בסטיגמה כנגד דיכאון, וגם כנגד הטיפולים בו. קיים מגוון רחב מאוד של טיפולים כנגד דיכאון, שנמנה בהמשך, כאשר בעזרת השילוב ביניהם ניתן לעזור כמעט לכל הסובלים מדיכאון.
חבל שבעקבות הסטיגמה והחשש פחות ממחצית מהסובלים מדיכאון פונים לעזרה, בעוד שהיתר ממשיכים לסבול לשווא. ראשית, נתחיל במספר עובדות בסיסיות:
דיכאון איננו סתם הלך רוח חולף, דיכאון הוא מחלה עם שורש ביולוגי מוחי, אבל עם השלכות פסיכולוגיות ותפקודיות מאוד בולטות.
המחלה נפוצה ופוגעת בכל שכבות האוכלוסייה - עניים ועשירים, משכילים וחסרי השכלה, גאונים ובעלי הנמכה קוגניטיבית.
אין אדם שהוא חסין מדיכאון.
נשים נוטות להיפגע פי שניים מגברים במחלה זו.
תנודות במצב הרוח הן תופעה נורמלית. כולנו שמחים כשקורה משהו טוב, ועצובים עקב אירוע מעציב. זו הסיבה שכולנו נוטים לייחס את מצב הרוח הרע או הקושי לחוש הנאה לגורמים חיצוניים. אצל כולנו מצב הרוח הירוד נוטה להסתדר (גם אם הבעיה נמשכת), אבל כאשר מצב הרוח לא משתפר – זה סימן שכדאי לחפש עזרה.
מחלת הדיכאון היא מחלה שיכולה להיות קשה או קלה וחולפת, להופיע במגוון מצבים ולהתבטא בתופעות שונות. על פי סוג הדיכאון ניתן להציע טיפולים שונים, מכאן שהבסיס לכל המלצה לטיפול הוא אבחנה של סוג הדיכאון.
עוד כתבות:
מהיפנוזה ועד אנשי זאב: סיפורו של השיגעון האנושי
מחקר ענק מסכם: אלה נוגדי הדיכאון הכי יעילים
איך להבדיל בין דיכאון לדכדוך חורף ו-10 עצות להתמודדות
כיצד ניתן לטפל?
יש היום מגוון טיפולים שנותנים מענה טוב לרוב המוחלט של הסובלים מדיכאון. הטיפולים כוללים פסיכותרפיה בגישה קוגניטיבית התנהגותית, שהוכיחה את יעילותה במקרים של דיכאון קל ובינוני, ומגוון רחב של טיפולים ביולוגיים בעלי יעילות מדעית מוכחת ובטיחות גבוהה ביותר.
טיפול פסיכולוגי
במצבים הקלים שאינם מאד ממושכים ייתכן שניתן להסתפק בטיפול פסיכולוגי. הטיפול הפסיכולוגי המומלץ כיום לדיכאון הוא טיפול ב-CBT. ישנם מחקרים המראים כי לפעמים טיפול CBT בדיכאון יעיל לא פחות מטיפולים תרופתיים, ואף לפעמים יכול למנוע הישנות של הדיכאון.
פעילות גופנית
פעילות גופנית גורמת לשחרור אנדורפינים - אותם חומרים מוחיים המשפיעים על המוח וגורמים להפחתת מתח ושיפור מצב הרוח. במצבים שאינם קשים, לפעילות גופנית יש ערך בטיפול כנגד דיכאון.
נכון או לא נכון? מיתוסים על טיפול תרופתי
אם טיפול פסיכולוגי לא עוזר, או כאשר השיפור הוא חלקי, כדאי מאוד לעבור הערכה פסיכיאטרית ולשקול התערבות תרופתית. אבל מידע לא מבוסס על טיפול תרופתי בדיכאון מרתיע רבים מלקבל טיפול מתאים, והם ממשיכים להרגיש רע ללא הצדקה, לסבול ולחוות פגיעה בתפקוד היומיומי.
מיתוסים על טיפול תרופתי בדיכאון המרתיעים רבים הסובלים מהפרעה זו מלקבל טיפול מתאים, והם ממשיכים ללא הצדקה לחוש רע, לסבול, ולחוות פגיעה בתפקוד הרגיל. הנה כמה מהידועים שבהם:
תרופות נגד דיכאון ממכרות. ממש לא (נסו לברר האם היה אי פעם אירוע של גניבה או שוד כדי לממן תרופה נגד דיכאון).
תרופות נגד דיכאון מזיקות. נוגדי הדיכאון המודרניים הם מהתרופות הבטוחות ביותר. אמנם יש תופעות לוואי, אבל כולן הפיכות לחלוטין ונעלמות לאחר הפסקת הטיפול.
"אם אתחיל בתרופה אהיה חייב לקחת אותה כל החיים". לפעמים זה נכון, אבל הסיבה איננה התרופה, אלא המחלה. במקרים לא מעטים דיכאון הוא הפרעה כרונית, הנוטה לחזור שוב ושוב. במקרים כאלה אין מנוס מנטילה מתמשכת של תרופה. האלטרנטיבה לכך היא עצובה – סבל מתמשך או חוזר ונשנה עקב הדיכאון.
התרופות עלולות להחמיר את הדיכאון. ממש לא. יותר ויותר מחקרים מוכיחים כי התחלה מוקדמת של טיפול מונעת הידרדרות תפקודית, ויכולה למנוע חזרה עתידית של הדיכאון. טיפול נוגד דיכאון מיותר יכול לגרום לאי נוחות זמנית (עקב תופעות לוואי) בעוד עיכוב בתחילת טיפול נוגד דיכאון נושא סיכון של העמקה וקיבוע של הדיכאון, סבל רב ופגיעה תפקודית מתמשכת.
האתגר: מציאת הטיפול המתאים
לא תמיד מצליחים להתאים את הטיפול התרופתי בקלות. הניסיון למצוא את הטיפול התרופתי המתאים עלול להימשך על פני כמה שבועות, ובינתיים הסבל נמשך, והיכולת התפקודית נשארת פגומה.
כיצד מוצאים את הטיפול המתאים?
ניסוי וטעייה: בספרות הפסיכיאטרית פותחו כל מיני אלגוריתמים, שלבי טיפול, שמנחים את דרכי הפעולה במקרה ששלב טיפולי ראשון לא מצליח, לאחר מכן כששלב שני לא מצליח וכן הלאה. בדרך זו אפשר לעזור כמעט לכל מקרה של דיכאון, אבל הבעיה היא שרבים נושרים בתהליך מתוך ייאוש, קוצר רוח, או סתם מתעייפים מלנסות שוב ושוב.
שחזור הצלחה: כלל חשוב הוא שאם תרופה עזרה בעבר, תמיד כדאי לנסות אותה בשנית, יש סיכוי טוב מאוד שהיא תעזור שוב.
בדיקות גנטיות: קיימות כיום בדיקות גנטיות שיכולות לקצר את התהליך. בבדיקה ממצים את הקוד הגנטי של המטופל, ומשווים לניסיון העבר ולמידע על פעילות התרופות השונות. הבדיקה ממפה את הקידוד הגנטי של חלבונים שונים במוח ואת השינויים הקטנים בהם בין אדם לאדם, ומאפשרת להעריך טוב יותר את ההתאמה בין תרופה למטופל.
כך, במקום לבדוק שורה של תרופות, הבדיקה מאפשרת קיצור דרך ומעריכה אילו תרופות צפויות לגרום תופעות לוואי (ועדיף המנע מהן), ואילו צפויות לעזור.
טיפול בנזעי חשמל: במקרים קיצוניים יש מצבים שבהם גם הטיפול התרופתי אינו עוזר. אם לאחר כמה ניסיונות טיפוליים המטופל ממשיך לסבול מדיכאון קשה, או אם ישנה סכנה ממשית לניסיון אובדני מצידו, אזי ניתן להציע את הטיפול היעיל ביותר המוכר כנגד דיכאון - טיפול בנזעי חשמל.
כיום הטיפול נעשה תחת הרדמה, ומתן חומר המרפה שרירים, כך שלא רואים יותר את המראות הלא נעימים שנראו בעבר. בלמעלה ממחצית מהמקרים הקשים של דיכאון, מקרים ששום טיפול לא הצליח לרפא, נמצא כי בעזרת טיפול בנזעי חשמל החולים מתאוששים וחוזרים לחייהם ולתפקוד תקין.
הכותב הוא פסיכיאטר מומחה
לפנייה לכתב/ת 
