שתף קטע נבחר
מדברים על חינוך
אתגר החינוך הממלכתי
למוסף המלא
הכירו את הבוגרים
youtube

על מנהיגות ולמידה

"מנהיגות אפשר ללמוד, אך אי אפשר ללמד", אומר דני בר־גיורא, מנהל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. אז איך מלמדים מה שאי אפשר ללמד? מה עושים בהיעדר נוסחה למנהיגות, או הוראות מדויקות מה כדאי לעשות וממה כדאי להימנע? "אנו עושים מאמץ גדול ליצור תרבות ואקלים ארגוני שיתמוך בתהליך הלמידה של המנהיגות", הוא מסביר

בשיתוף קרן מנדל

 

ב־5 בדצמבר 2017 פרסמה החברה הבריטית בבעלות גוגל "דיפ מיינד", העוסקת בחקר אינטליגנציה מלאכותית, כי תוכנת "אלפא זירו" שפיתחו מומחיה לימדה את עצמה לשחק שחמט תוך משחק עם עצמה, להסיק מסקנות ממשחקיה וליישמן; ובתוך 24 שעות מהפעלתה הצליחה להביס באופן משמעותי ומרשים את תוכנות השחמט המשוכללות בעולם – דהיינו את אלו שביכולתן להביס כל שחקן אנושי, בכלל זה אלופי עולם.

משחק שחמט לפיתוח האינטליגנציה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
משחק שחמט לפיתוח האינטליגנציה(צילום: shutterstock)
 

פריצת דרך זו, בעיני רבים מגדולי השחמט כיום, היכולת העל־אנושית שהתוכנה סיגלה לעצמה בתוך שעות מעטות על פי פרסומי דיפ מיינד – מחזקת את אחת ההבחנות החשובות שמקובלות על חוקרי המנהיגות. התובנות העמוקות העומדות מאחורי הישגים משמעותיים במשחק השחמט – שמספר המסעים האפשריים בו רב לפי האומדן ממספר האטומים ביקום כולו – שונות מידע טכני של הכללים הניתן להעברה בידי מורים וספרים. הן פרי ניסיון מצטבר ומתמיד במשחק עצמו. במובן זה, דומה סוד ההצטיינות בשחמט לסוד המנהיגות.

 

כתבות נוספות במתחם מנהיגות, חינוך וחברה

בין מדעי הרוח לשאר רוח

התפקיד החדש של החינוך

להוציא מהמסגרת ולשלב בחברה

 

"מנהיגות היא אחד התחומים שלגביהם נכונה האמרה שאפשר ללמוד אותם אך אי אפשר ללמד אותם", דני בר־גיורא, מנהל בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, אומר ומוסיף: "אין לנו עיסוק ישיר בהוראת נושא המנהיגות; תחת זה יש מאמץ גדול ליצור תרבות ואקלים ארגוני שיתמוך בתהליך הלמידה של מנהיגות".

דני בר גיורא (צילום: יריב ויינברג)
דני בר גיורא(צילום: יריב ויינברג)
  

הקושי – היעדר ההגדרה

הקושי במשחק השחמט דומה בהיבטים רבים לקושי שמציבות סוגיות מדיניות סבוכות, ועיקרם קבלת החלטות, במצבים של אי־ודאות וריבוי גורמים. ההצלחה בשני התחומים נשענת על ראייה רחבה, גמישה וארוכת טווח, התרה אחר יתרונות מורכבים ומוכוונת יעד ברור.

 

ההחלטות, לא אחת גחמניות ושרירותיות, כופות את עצמן בפועל על בכירים, שאמורים לספק להן את הציפוי הרטורי: לפעמים המדובר בשקר גמור. להבדיל מעשייתם של הבכירים ורחוק מאוד מהתהליכים במשחק השחמט, התיאוריה של מנהיגות רוויה בסוגיות ערכיות – אתיות, תרבותיות, דתיות ועוד. על אלו אין הסכמה והן נטולות פתרון רציונאלי. שלא כשחקן שחמט, מנהיגי מדינות ומפקדי צבאות חורצים גורלות לחיים ולמוות בהחלטותיהם.

 

אך הקושי העיקרי בעיסוק במנהיגות – שלא כעיסוק בשחמט – מקורו בהיעדר הגדרה לה, בהיעדר הסכמה על יעדיה, בהיעדר שיפוט מוסכם על מצב העניינים, הקשיים הכרוכים בו והיתרונות האפשריים ובהיעדר כללים. מכאן שהדיון בה עלול להיות כללי עד לאובדן כל משמעות או מסוים מאוד עד לאובדן רלוונטיות.

 

אבל קיימת הסכמה שמנהיגות עניינה השפעה הגורמת לקבוצה לחתור ליעדים נבחרים. המנהיג הוא אדם שבכוחו להתגבר על הסתירות והניגודים בקבוצה ולעורר את חבריה, להלהיבם ולהמריץ אותם לפעול יחד למען התכלית שהוא מציב או בדרך שהוא מאמין בה, כדי להפיק מהם את מיטב יכולתם. "המנהיג הוא סוחר בתקוות", סיכם זאת נפוליאון.

 

אלפי מחקרים דנים בסוגיית המנהיגות על בסיס אמפירי. ממצאי רובם אינם חד־משמעיים ולעתים קרובות הם מפריכים אלה את אלה. מאות רבות של תיאוריות והגדרות הופרחו לחלל העולם בנושא המנהיגות מאז אפלטון ועד ימינו (והן נופלות במספרן רק מהמחקרים שנערכו, בעיקר למן שנות ה־30 של המאה ה־20). זהו סבך פילוסופי־פסיכולוגי־סוציולוגי, לפעמים אף תיאולוגי או מיסטי, הנראה לא־חדיר. כמוהו כמציאות שאף היא ארוגה סתירות וניגודים, מחלוקות נוקבות ועמדות מתנגשות. גם הדיונים בנושא המנהיגות מושפעים לא אחת מאופנות אינטלקטואליות מתחלפות, מוטים אידיאולוגית וערכית או משקפים הטיות פוליטיות אינטרסנטיות.

 

בדי־אן־איי של התוכניות שלנו נזהרים אפוא מלהגדיר "מנהיגות" ולנסחה. הן מציידות את הבאים בשעריהן בארגז כלים מושגי, תיאורטי ומעשי והמשותף לבוגריהן הוא היכולת לתרגם באמצעותו את חזונם לעשייה ראויה. פרופ' שלמה (סימור) פוקס, נשיאה הראשון של הקרן בישראל ומכונן דרכה, ביסס את תוכניות ההכשרה כך שיביאו את בוגריהן להגדיר היטב את תפיסות החזון שלהם ולבדוק אותן נוכח מציאות שאינה חדלה להשתנות.

 

פוקס הגדיר את המנהיג המקצועי כמי שמחויב לתפיסת חזון ברורה ומגובה־עובדות לקידום הקהילה שהוא פועל בה; עליו להבין באופן יסודי את החזון המנחה אותו ולדעת לייצגו על כל היבטיו, להכיר את החלופות לו ולנמק את יתרונותיו עליהן, כמו גם לדעת את המחירים הכרוכים ביישומו.

 

"אין נוסחה למנהיגות"

פרופ' דויד דרי, מבכירי חוקרי המינהל והמדיניות הציבורית ומוותיקי המכון, המשמש מנהל מרכז מנדל למנהיגות בצפון, כותב: "הצורך במושג 'מנהיגות' - מושג שמובנו חורג מציון תפקיד, דרגה או מידת הצלחה במילוי תפקיד כלשהו – עולה לא כשבהצלחה או בכישלון עסקינן, אלא באופן שאדם פועל ועושה, כל אדם בכל מעמד או תפקיד. מנהיגים נעשים כאלו בעשותם מעשי מנהיגות. אין 'נוסחה למנהיגות', אין 'תכונת מנהיגות' – יש תרגול בעשייה החורגת מהמוכר ומהבטוח מתוך רצון להיטיב".

"מנהיגים נעשים כאלו בעשותם מעשי מנהיגות". פרופ' דויד דרי (צילום: יריב ויינברג)
"מנהיגים נעשים כאלו בעשותם מעשי מנהיגות". פרופ' דויד דרי(צילום: יריב ויינברג)
 

אנחנו מצפים ממנהיג שמעשיו ייעשו מתוך רוחב ראייה ובקיאות במתרחש, מעוגנים בערכים המקובלים על רובנו. אנחנו רוצים שפעולותיו ייתנו לנו תקווה ונחמה ועידוד, שנהיה גאים בו ובמורשתו, אבל לא נופתע לגלות בו סתירות. "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" אמרו חכמינו, ויש לנו גם היכולת להכיל את נכונותו לשבור כללים, למעוד לפעמים, להערים, לתחבל, ללקות בחולשת הזיכרון ולעתים לכזב.

 

מורנו המנוח, פרופ' מרדכי ניסן, לימדנו פרק בפסיכולוגיה של המוסר והציג לפנינו תובנה הסותרת את התיאוריות הפילוסופיות הקלאסיות שהציגו אידיאל מוסרי נשגב: בניגוד להנחיה הפילוסופית, לכולנו יש נטייה יומיומית לעשות פשרות כאלו ואחרות, לעגל פינות, לעבור על צווים למיניהם ולהנמיך את רף המידות הטובות. גם יכולתנו לחשוב ולשקול דלַת־שימוש – לפחות לפי מחקריהם של חתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן ועמיתו המנוח פרופ' עמוס טברסקי. כולנו, לפי גישתו של פרופ' דרי, עשויים להנהיג – אין זו סגולה מולדת של יחידים. "מנהיגות היא שילוב בין אומץ לצניעות". ד"ר אלי גוטליב, מנהל מכון מנדל למנהיגות, אומר: "היכולת להבין מה הגבולות שלך ומצד שני להיות אמיץ מספיק ולחשוב שאתה מסוגל לשנות את המציאות".

 

מה שמייחד את הנלמד בתוכניותינו מהחומר הנלמד באוניברסיטאות ובמכללות הוא הצמידות ההדוקה לנעשה בפועל, בין קפלי השטח לאחורי הקלעים של חדר המורים ולמסדרונות משרד החינוך. איננו דנים בשמועות. איננו עוסקים בהתלהבות ההמונים מהמנהיג או בבוז שהם מגלים כלפיו. איננו הולכים שבי אחר הרטוריקה. אנו מעריכים את הדברים לפי העשייה. אנחנו מכבדים נתונים ומתעניינים בתיאוריות: הכל בעין ביקורתית. אנחנו ספקניים ביחס לדוגמות ולנוסחאות, חושדים גם בחוקרים דגולים ובעלי מוניטין. איננו מקבלים את השגור בנושא זה כמובן מאליו.

 

בסוגיות רבות הנסבות על מנהיגות מתגלעות בינינו מחלוקות חריפות – אך יש גם הסכמה רחבה: החשיפה למגוון גישות ולשלל השקפות מחדדת את הדיון ומעשירה את מיומנויות הביקורת, מגבירה את יכולת ההכלה ומרחיבה את קשת הפתרונות ודרכי ההתמודדות שעומדות לרשותנו.

 

מורט מנדל, שהקים את הקרן הנושאת את שמו ואת שם שני אחיו־שותפיו, אוהב לצטט את אמירת ידידו פרופ' וורן ג. בניס, מחלוצי לימודי המנהיגות: "מנהלים עושים את הדברים נכון. מנהיגים עושים גם את הדברים הנכונים".

 

מורט מנדל (צילום: יריב ויינברג)
מורט מנדל(צילום: יריב ויינברג)

מנהל מצוין יהיה יעיל יותר כשלרשותו תפיסת חזון ברורה וארגז כלים איכותי, מנהיג מוצלח ירחיב את השפעתו וייטיב את פעולתו כשלרשותו יכולת ניהולית יעילה וכישרון משילות. אלה דברים שאפשר לפתח, גם בעקיפין: רוחב הראייה ודיוקה, מידתיות, בהירות הניסוח, רתיעה מקלישאות ופתיחות לתפיסות אחרות משלנו תמיד ראויים לטיפוח, אף אם התוצאה נשארת בגבולות הניהול המיטבי.

 

המפגש עם הגיונות אחרים וההתעמקות בהם, מפרים את החשיבה. העיון המשותף בשאלות האדם הגדולות, ההיכרות עם מערכות חינוך וחברה מורכבות, ההתבוננות בדרכי ההתבוננות למיניהן פותחים אפשרויות חדשות בהתמודדות עם סוגיות סבוכות. הדרבון למצוינות, לימוד יסודי של נושאים הנמצאים בחזית הידע, ועיון מחודש וביקורתי במקורות – נוסכים השראה.

 

"מנהיג ראוי פועל מתוך אחריות כלפי האנשים שעל טובתם הוא מופקד", מגדיר זאת ד"ר יהודה בן־דור, דיקן ומרצה לפילוסופיה ולמחשבת ישראל בבית הספר למנהיגות חינוכית: "מנחה אותו תפיסת טוב מבוררת, רחבה ומעמיקה, לרבות בירורם של סימני השאלה שאינם פתורים לו".

ד"ר יהודה בן-דור, דיקן בית ספר מנדל למנהיגות (צילום: באדיבות קרן מנדל)
ד"ר יהודה בן-דור, דיקן בית ספר מנדל למנהיגות(צילום: באדיבות קרן מנדל)
 

"הסוד טמון באנשים"

גם היכרות קרובה שנוצרת בין העמיתים לבין עצמם, כולם משכילים, מקוריים, עם דחף יזמי וניסיון משמעותי בתחומיהם, ובינם לאנשי מפתח בצמתים ארגוניים שהשפעתם מכרעת, מקדמת את יכולתם לחולל שינויים ושיפורים ולממש את מטרותיהם. הגדרה מאירת עיניים למנהיגות יש בפי דני אדמסו, פעיל חברתי ועמית בתוכנית למנהיגות בתרבות יהודית: "מנהיגות היא קבלת אחריות של האדם על מעשיו וערנות לכך שלהכרעותיו ולמעשיו יש גם השלכות על אחרים זולתו".

 

אפשר שבסופו של דבר הדוגמה האישית היא המכרעת. הנה אחד מסיפוריו האישיים של מורט מנדל, המופיע בספרו "הסוד טמון באנשים": "במהלך מלחמת העולם השנייה כששירתי בצבא האמריקני, הוצבתי פעם כאחראי להעברת חמישה עשר חיילים אמריקנים פצועים מבית חולים צבאי בממפיס, טנסי, לבית חולים אחר בדרום. כמה שעות אחרי שעזבנו ברכבת את ממפיס, עצרנו בתחנה בעיירה בדרום העמוק ועמדנו להיכנס למסעדה ברשת פרדי הארווי לאכול צהריים, כשהמארח עצר אותנו בכניסה. הוא לא היה מוכן להכניס כמה מהחיילים בקבוצה, אפרו־אמריקנים, למסעדה הזו ששירתה לבנים בלבד. הבחנתי בשולחן ארוך שם בפנים שסביבו ישבו ואכלו כעשרה אסירים גרמנים, לבושים מדים שהכתובת הגדולה “שבויי מלחמה” מתנוססת בגבם. התנגדתי בכוח לאפליה המכוערת הזאת, אך לשווא.

 

"לבסוף הוצאתי את כל החיילים שלנו החוצה, לקחתי את תלושי המזון שלנו וקניתי כריכים מרוכל שדוכנו עמד ברחוב סמוך. אכלנו את ארוחת הצהריים בעמידה בחוץ.

מורט מנדל ודובי אייכנוולד (צילום: אבי דודי)
מורט מנדל ודובי אייכנוולד(צילום: אבי דודי)

"לא קלטתי את זה אז, אבל קרוב לוודאי שהייתה זו ההחלטה המנהיגותית הראשונה שלי. בקורס קצינים לימדו אותי את חשיבותה של נוכחות פיקודית ואת החובה לשרת תמיד את צורכי הפקודים שלך לפני שאתה דואג לעצמך. ואולם ההכרעה שלי באותה תחנת רכבת דרומית נבעה מכך שהיה לי ברור מאוד שמה שקרה לא היה הוגן ולא היה צודק. הייתי חייב להתקומם על כך. שום החלטה אחרת לא הייתה עולה על דעתי"...

 

אלפי ספרים נכתבו על מנהיגות. לעתים קרובות הם מתמקדים בכמה רכיבים בסיסיים: חזון, להט ויושרה, בין השאר. מה שרוב הספרים והשיעורים האלה מחמיצים תדיר הוא מה שהכרחי למנהיגות לא פחות מיכולת אינטלקטואלית וממוסר עבודה: האמונה שכל אחד מאיתנו יכול לחולל שינוי חיובי ורב עוצמה באחרים ובחברה. עליך להאמין בכוחו של היחיד.

 

כמה מהסוגיות החברתיות בעולם מעוררות בנו ייאוש משום שאנחנו חושבים שאין דרך לתקן אותן. במקום לחשוב "כן, אני יכול", לעתים קרובות מלמדים אותנו, "לא, אין ביכולתי".

 

האמת היא שאתה יכול להיות כל מי שאתה רוצה להיות. כן, אתה זקוק לחומר הגלם לעבודה – לכוח האש האינטלקטואלי ולערכים, ללהט ולמוסר העבודה כדי לעשות משהו עם עצמך. אבל המנהיגות מתחילה כשאתה אומר, "כן, אני יכול".

 

כ. אבי הוא חבר סגל קרן מנדל - ישראל

 

 הכתבה פורסמה "בידיעות אחרונות"

 

בשיתוף קרן מנדל


פורסם לראשונה 31/12/2018 08:59
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: יריב ויינברג
מורט מנדל
צילום: יריב ויינברג
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת בן גוריון
לונדע
מוזיאון ישראל
Mindcet
אוניברסיטת תל אביב
בצלאל
מומלצים