שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ויטמין D: איך נדע אם אנחנו צריכים לקחת - וכמה
    איך ייתכן שכמחצית מאוכלוסיית העולם סובלת ממחסור בוויטמין D, דווקא כשהעולם הולך ומתחמם? האם ייתכן שהוויטמין הזה, שחשיבותו לא מוטלת בספק, נהנה מיחסי ציבור טובים במיוחד על אף שהקהילה המדעית לא אחידה בדעתה לגבי הרמה התקינה שלו? הדיאטנית שירי נקש צללה לתוך המחקרים האחרונים בנושא - וחזרה עם מסקנות

     

     

     

    מדי תקופה צץ לו תוסף תזונה או ויטמין תורן, שצובר תהילה רבה ומוכתר כפתרון לתחלואים שונים. בתור אנשים עסוקים,  שוחרי בריאות ואוהבי קסמים, אנחנו מאוד אוהבים את המלך התורן, שנותן לנו להרגיש שאנחנו לא מוותרים לעצמנו ופועלים באופן מאוד אקטיבי למען בריאותנו. בעבר היה זה ויטמין C, היום זה ויטמין D, ועוד היד נטויה.

     

    בלי להמעיט מחשיבותו של ויטמין D, שכבר הוכח כי מחסור שלו עלול לגרום למחלות שונות, חשוב שנבחן באופן ביקורתי כל המלצה שניתנת לנו לנטילת כדור זה או אחר, ולא ניקח באופן אוטומטי רק כי נכתב, פורסם, נאמר וכדומה. זו הסיבה שחקרתי את הספרות בנושא הכוכב העכשווי ובדקתי מה הסיפור של ויטמין D ולמה פתאום לכל כך הרבה אנשים יש חסר?

     

    נתחיל מההתחלה. כמו לכל ויטמין, גם לוויטמין D יש תפקיד חשוב בשמירה על בריאותנו: תפקוד השרירים, תפקוד המערכת החיסונית, ומעל הכל והמוכר מכל - בניית ושימור מסת עצם חזקה באמצעות הגברת ספיגת הזרחן והסידן.

     

    ויטמינים (צילום: shutterstock)
    איך ייתכן ש-50% סובלת ממחסור? ויטמין D(צילום: shutterstock)
     

    מחקרים רבים עוסקים בקשר בין ויטמין D בגוף לבין מחלות שונות. ישנם מחקרים שהראו קשר בין חסר בויטמין D ובין התפתחות סוגים שונים של סרטן, סוכרת, תחלואת לב וכלי דם, דיכאון וטרשת נפוצה. מחקרים אחרים אף הראו קשר בין מתן תוספי ויטמין D לבין הפחתת תחלואה כללית בקרב האוכלוסייה.

     

    עם זאת, חשוב לזכור שכשקיימת ספרות ענפה בנושא כלשהו, כדאי לבחור את המחקר האיכותי, ובראש היררכיית המחקרים נמצאים המחקרים הפרוספקטיביים, מבוקרים, כפולי הסמיות (controlled double blind prospective studies), ובעיקר אליהם יש לתת את הדעת.

     

    יש שתי דרכים עיקריות לקבלת ויטמין D באופן טבעי:

     

    1. מזון: דגים עתירי שומן (כגון סרדינים, טונה, סלמון), חלמון ביצה, חלב ויוגורט, כבדים ופטריות שיטאקי ידועים כמכילים ויטמין D, אבל בכמותו קטנה מאוד, שלא מספיקה למניעת חסר.

     

    2. השמש: הדרך המשלימה היא קרני השמש (קרני UVB), החודרות ישירות דרך העור החשוף ומאפשרות, ביחד עם הכולסטרול, סינתזה של ויטמין D בעור.

     

    הדעה הרווחת היא שבשנים האחרונות התחלנו להשתמש יותר ויותר במסנני קרינה מחשש לחשיפה ממושכת לשמש שעלולה לגרום לסרטן העור, ובמקביל הפחתנו את שהותנו בפעילויות מחוץ לבית בשעות היום ובכלל כחלק מאורח החיים היושבני שפיתחנו בעשורים האחרונים.

     

    עוד כתבות:

    ויטמין D: איך בישראל החמה סובלים מחוסר?

    מכת מדינה: רוב הישראלים סובלים ממחסור חמור בוויטמין D

    מחקר חושף: יותר מדי ויטמין D עלול להזיק לעצמות


    השאלה כמה זמן עלינו לשהות בשמש על מנת לאפשר ייצור מספק של ויטמין D גם היא במחלוקת, אולם הסברה הרווחת היא שגם 20-15 דקות בחוץ במהלך היום עם ידיים ופנים חשופות מאפשרות ייצור ויטמין D. יש להניח שרוב התושבים במדינת ישראל שטופת השמש מגיעים לחשיפה הזו.

     

    נושא מסנני הקרינה נחקר גם הוא בהקשר זה: מחקר אוסטרלי מעניין משנת 1995, שבדק השפעה של מסנני קרינה על ייצור ויטמין D בעור, לא הצליח להוכיח קשר מובהק בין השניים. מחקר נוסף מהשנה שעברה הגיע גם הוא למסקנה ששימוש במסנני קרינה לא משפיע על ייצור ויטמין D. עקב המחלוקת בתחום, ככל הנראה יש צורך להמשיך ולחקור ובכל מקרה עולה השאלה כיצד הגיעה אוכלוסיית העולם לחסר כה משמעותי.  

     

    כך הפך המחסור למגפה

    על מנת לקבוע אם יש לנו מספיק ויטמין D בגוף, יש לעשות בדיקת דם שתראה את רמתו. על פי הידע המקובל כיום, לכ-50% מהאוכלוסיה יש חסר בויטמין D. מספר פנטסטי לכל הדעות, שמייצג רמות של מגפה של ממש. כיצד ייתכן שמחצית מהאוכלוסייה סובלת ממחסור בוויטמין כאשר האקלים דווקא הולך ומתחמם? מה השתנה שמצדיק שכיחות כה גבוהה של חסר?

     

    בשנת 2010 פרסם ארגון הרפואה האמריקני (IOM Institute of Medicine) דו"ח שקבע את הרמות התקינות של ויטמין D בדם. הסף התחתון של הנורמה, כך קבע הדו"ח, הוא 20 ננ"ג/מ"ל, וכל רמה נמוכה מזו תיחשב כמצב של חסר.

     

    קרני השמש מאפשרות סינתזה של ויטמין D (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    קרני השמש מאפשרות סינתזה של ויטמין D(צילום: shutterstock)
      

    אולם שנה לאחר מכן, בשנת 2011, פרסם גם איגוד האנדוקרינולוגים האמריקני דו"ח שקובע שהסף התחתון לרמות ויטמין D תקינות בדם הוא דווקא 30 ננ"ג/מ"ל, ולא 20 כפי שהוחלט שנה קודם לכן, ורמה נאותה נקבעה על 60-40 ננ"ג/מ"ל. לטענת האיגוד, הצורך בהעלאה זו נבע מעדויות ספרותיות ותיאורי מקרה רבים.

     

    וכך, בהינף סיפרה אחת בלבד, חסר בוויטמין D הפך למגפה של ממש באוכלוסיית העולם כולו, על אף שכלל לא בטוח שהמחקר הרפואי כולו תומך בקביעות החדשות ומגבה אותן.

     

     

    במאמר דעה חשוב שפורסם בנובמבר 2016 בכתב העת המקצועי NEJM (New England Journal of Medicine) השתתפו מספר רופאים מובילים מתחומי האפידמיולוגיה והאנדוקרינולוגיה. לאחר סקירה מקיפה של נתונים בין השנים 2010-2007 מטעם גוף המחקר הלאומי לתזונה ובריאות (NHANES), המלצתם הייתה להוריד את הסף המינימלי ל-12.5 ננ"ג/מ"ל וכך, מצד אחד למנוע חסר משמעותי בקרב האוכלוסייה, ומהצד השני להימנע מהגדרה מיותרת של מגפה שלא לצורך.

     

    יש דבר כזה יותר מדי ויטמין D

    המחלוקת בקהילה הרפואית עדיין נמשכת, אך אם נסתכל באופן פרקטי על מה שקורה אצלנו בישראל, רמת הסף המינימלי שקובעת חסר היא עדיין 30 ננ"ג/מ"ל והיא זו שקובעת כיום מצב של חוסר.

     

    כדי להשלים את התמונה, חשוב להבין שרמות גבוהות מדי של ויטמין D עלולות לגרום לעודף ולהרעלה. ויטמין D מתמוסס בשומן ולא במים, ועל כן עודף שלו אינו מופרש דרך השתן ולגוף קשה להיפטר מעודף של ויטמין D.

     

    ההשלכה העיקרית היא היפרקלצמיה (עודף סידן), והסמנים הקליניים הם בחילות, הקאות, חולשה, פגיעה בתפקודי כליות ועוד. רמה גבוהה עלולה להיגרם אך ורק מנטילה עודפת של תוספים.

     

    מצד שני, כדי להרגיע, מדובר בנטילה ברמות מאוד גבוהות, כגון 40,000 יחידות ויטמין D ביום למשך 3 חודשים. ההמלצה הרווחת לרוב האוכלוסיה נעה בין 600 ל-1,000 יחידות ביום, כמות  רחוקה מזו שעלולה לגרום להרעלה.

     

    חלק מהרופאים בתחום ממליצים לערוך בדיקות לרמת ויטמין D רק בקרב אוכלוסיות בסיכון ולא לכלל האוכלוסייה.

     

    מדובר על אוכלוסיות בסיכון בעיקר לשברים כתוצאה מחסר בויטמין D:

     

    נשים בתקופת הטרום מנופאוזה ובתקופת המנופאוזה שנמצאות בסיכון לשברים עקב ירידה ברמת האסטרוגן.

     

    אנשים שסובלים מתת ספיגה של רכיבי תזונה, כגון אלו שעברו ניתוח קיצור קיבה (מעקף קיבה) או חולי צליאק.

     

    חולי אנורקסיה נרווזה אשר סובלים מתזונה לקויה ועל כן מחסרים תזונתיים.

     

    אנשים שמאובחנים עם דלדול במסת העצם או עם אוסטיאופורוזיס.

     

    נשים בהיריון או מניקות שזקוקות לתגבור הרכיבים התזונתיים בתקופות אלו.

     

    אנשים בעלי עור כהה, שמייצרים פחות ויטמין D באמצעות קרני השמש.

     

    כאשר הבדיקות יבוצעו רק בקרב אוכלוסיות אלו, וההמלצה לתוספים תינתן בהתאם, לא יהיה צורך לתת תוספים לאוכלוסייה בריאה שלא לצורך ולהעמיד אותה בסיכון לתיסוף יתר, ואולי ניתן יהיה לחסוך כסף לבדיקות מיותרות.

     

    והחשוב מכל לטעמי, אפשר יהיה למנוע את בלבול האוכלוסייה עם המלצות כאלה ואחרות לנטילת כדור שמככב בכותרות מדי תקופה, כאשר הקהילה הרפואית עצמה לא מגובשת בעמדה אחידה.

     

    בכל מקרה, למי שמתלבט - כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה.

     

    הכותבת היא דיאטנית קלינית

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מומלצים