החוק לגירוש משפחות מחבלים ו"חוק ההסדרה 2" אושרו בקריאה טרומית

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית את הצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים. 69 ח"כים תמכו בהצעה, שלה מתנגד בחריפות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בטענה כי אינה חוקתית, בעוד 38 ח"כים התנגדו. לאחר מכן, אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק נוספת שלה מתנגד היועמ"ש, "חוק ההסדרה 2". 61 ח"כים תמכו ו-47 התנגדו.

במהלך הדיון הוצאו מהמליאה שלושה ח"כים מהרשימה המשותפת: אחמד טיבי, ג'מאל זחאלקה ומסעוד גנאים. ח"כ טיבי צעק למציע החוק לגירוש משפחות מחבלים, ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי): "יא זבל, יא זבלה". הוא צעק עוד כי "זה חוק של פושעי מלחמה, תגיעו להאג" וכי "יכולים להרוג פלסטינים ויכולים לשרוף, אבל אי אפשר לדכא עם שלם".

דיון סוער. ח"כ טיבי מוצא מהמליאה(צילום: אלכס קולומויסקי)

(צילום: אלכס קולומויסקי)

תוצאות ההצבעה הטרומית על חוק גירוש משפחות מחבלים(צילום: ערוץ הכנסת)

ההצעה הראשונה מבין השתיים שהובאה להצבעה, המכונה "גירוש משפחות מפגעים על רקע לאומני", מבקשת לאפשר לאלוף פיקוד מרכז לגרש משפחת מחבל, שפגע או ניסה לפגוע, מאזור מגוריה לאזור אחר ביהודה ושומרון - בתוך שבעה ימים ממועד הפיגוע. בדברי ההסבר של החוק נכתב: "הצעד המתבקש בהצעת חוק זו הוכח כמרתיע, מצמצם את הפיגועים הבאים, ובכך מציל חיים".

יוגב: "ימנע את הרצח הבא"; זנדברג: "חוק מבית מדרש גזעני"

ח"כ יוגב אמר לפני ההצבעה כי "בדקתי את זה גם מול גורמי מקצוע, והם אכן טוענים שהכלים הללו יעילים ועוזרים ויכולים למנוע את הרצח הבא". שר התיירות יריב לוין עלה גם הוא לדוכן ואמר: "היום למשפחות המחבלים יש רק מערכת תמריצים וכנגד זה לא עומדת שום הרתעה".

ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) התנגדה: "קואליציה שלמה מיישמת את תוצאות הלחץ של הגורמים הקיצוניים של סמוטריץ' ויוגב". יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, מסרה כי "כל מה שיש לממשלה להציע לנו זה עוד חוקים הרסניים מאותו בית מדרש גזעני וקיצוני של ענישה קולקטיבית".

שלשום התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו לחוק, והבהיר כי הכוונה היא להשלים את הליך חקיקתו. "לדעתי תועלתו עולה על נזקו", אמר נתניהו. "המשפטנים אומרים שזה נוגד את ההלכה המשפטית כפי שהיא מוגדרת, והדבר הזה בוודאות יאותגר משפטית בהמשך, אבל אין לי שום ספק באפקטיביות של הכלי הזה", הוסיף.

היועמ"ש מנדלבליט הביע כאמור התנגדות חריפה להצעה ומסר שלשום: "הסמכות שמוצעת עתה לחוקק פוגעת פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, וזאת בגין מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם. לכן קיימת מניעה חוקתית מקידום החקיקה המוצעת. בנוסף, ההצעה מעוררת קשיים משמעותיים במישור הבינלאומי".

"כלי יעיל". נתניהו בישיבת סיעת הליכוד אתמול(צילום: אלכס קולומויסקי)

"לא חוקתי". היועמ"ש מנדלבליט(צילוםצילום: עמית שאבי)

פלסטינים חוגגים שחרור אסירים. ארכיון(צילום: גיל יוחנן)

שקד: "מדיניות הימין מצליחה"

המליאה אישרה גם כאמור את "חוק ההסדרה 2", שמקדם ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) בתמיכת השר בנט. החוק מעגן בחקיקה את מעמדם המיוחד של המאחזים והשכונות בהתנחלויות, שמוגדרים בהצעה יישובים ביהודה ושומרון הנמצאים על אדמות מדינה. במקרים רבים מדובר במקומות שבהם יש מחלוקת לגבי מעמד הקרקע לנוכח רישום בעלות פלסטינית.

שרת המשפטים, איילת שקד, דיברה בדיון מטעם הממשלה: "במקום לשאול מתי מפנים, אנחנו שואלים כיצד מסדירים. עצם העובדה שאנחנו עומדים כאן ומסדירים את ההתיישבות מוכיחה על ההצלחה של מדיניות הימין".

ההצעה נתקלת, כאמור, בהתנגדות מצד היועמ"ש. המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, מסר ביום ראשון לאחר אישור ההצעה בוועדת השרים לחקיקה, כי מנדלבליט מתנגד באופן "נחרץ" להצעה וכי היא "עלולה להוביל לפגיעה גורפת בזכות הקניין ומעוררת קשיים משפטיים רבים בהקשרים של שוויון בפני החוק ושלטון חוק".

הצעת החוק כוללת שלושה רכיבים עיקריים: הראשון - קביעת מסגרת זמנים להסדרת היישובים, ולפיה הממשלה תחויב להשלים את מהלכי ההסדרה של יישובים אלו בתוך שנתיים ממועד חקיקת החוק.

השני - בתקופת הביניים, תתאפשר קבלת השירותים המוניציפליים שלהם זכאי כל אזרח, בהם חיבורי קבע לחשמל ולמים, פינוי אשפה, תחזוקת גני ילדים ועוד. כיום נאסר על הרשויות המקומיות, משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות להעניק שירותים מוניציפליים לאלפי המשפחות.

המרכיב השלישי שעליו מבוססת הצעת החוק הוא הקפאת מהלכי ההריסה הקיימים. עד להשלמת הליכי ההסדרה, יוקפאו כל הליכי האכיפה והצווים המנהליים, וכן לא יבוצעו פעולות של יחידת אכיפה במנהל האזרחי, בלא הנחיה ישירה של שר הביטחון, ראש הממשלה ובאישור הקבינט.