הגבר המושלם נמצא שם. צאי למצוא אותו

לא דיאטה. לא נעליים. לא יהלומים. אפילו לא מי יקפיץ את הילד לחוג במבול הזה. הדבר היחיד שבאמת מעניין נשים בכל גיל ודת זה איפה, באלוהים, מכירים גברים שווים.

אם הייתי צריכה לדרג את השאלה הכי נשאלת אצלי בפייס, בטיפולים, בסדנאות, בהרצאות וככה סתם כשאני יושבת עם חברה, היא היתה מגיעה לראש התור, אפילו לפני "איפה את עושה בוטוקס זה נראה כל כך טבעי" (ברור טבעי, זה קמט חדש מהבוקר).

הסיבה שאין תשובה לשאלה היא פשוטה: זו לא השאלה הנכונה. גברים שווים יש כמעט בכל מקום, גם במקומות שאומרים לך שבחיים לא תמצאי שם מישהו נורמלי. שריטות יש לכולנו, רק צריך למצוא את הגבר עם השריטה המתאימה. מצאתי גברים שווים דרך חברות שהכירו לי, במועדונים, בטינדר, בבית קפה, בפייסבוק ובתחנת דלק. כל אחד מהם היה מעניין, מדליק, חכם, או כל תכונה מרשימה אחרת שהתאימה לי.

אפשר לקחת חלק בקבוצות גרושים גרושות בפייסבוק, להגיב בקבוצות של תחומי עניין משותפים, להיות חברה בקבוצות נשים. הרחבת מעגלי חברות זה הכי טוב, וגם יציאה לבר עם חברה, גג שתיים, אחרת הם באמת חוששים לגשת. זה יכול להיות גם בר של מסעדה, העיקר שתצאי מהבית ומאזור הנוחות של "קר לי, אין לי חשק, אין חנייה, מחר אני קמה מוקדם".

לטורים נוספים של גאיה

הפסקה זו לא מילה גסה

בסוף יהיה בסדר. בעיקר אם תאמיני בזה

רוצה זוגיות? ותרי על התירוצים

אפשר לשלוף את שק תירוצים המשומש של "גברים מפחדים מנשים חזקות", "הם עוברים מאחת לאחת", "הגירושים דפקו אותם", ואולי זה גם נכון בהרבה מקרים, אבל יש עוד שק, זה שמכיל את כל הפחדים והשאלות הנכונות. אם את באמת (אבל באמת) רוצה להיות בזוגיות, השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא: האם אני מוכנה לשלם את המחיר?!

כמה שווה לי עכשיו הגבר השווה? האם הוא באמת שווה את מחיר החופש? האם הוא שווה את הפחד שיש לי מבגידה? מדחייה? מלב שבור? האם הוא שווה שאקדיש לו זמן על חשבון הילדים שגם ככה נודדים בין בתים? האם הגבר הזה שווה לי את הזמן שאני מקדישה פתאום רק לעצמי? האם שווה לי להפסיק לרחם על עצמי ובכך להשיג את אהדת הסובבים המנחמת בכאילו?

בזוגיות הכי ארוכה שהייתה לי, חייתי במתח עצום בין הרצון לעבוד עד השעות הקטנות של הלילה, לצמוח ולהתפתח, לבין הדרישה לסגור את הטלפון בחמש אחה"צ ולהתנתק לגמרי מהעבודה. עם הזמן לימדתי את עצמי בתת המודע שזוגיות מעכבת קריירה, ובלי לשים לב טרפדתי כל מערכת יחסים ברגע שהתחילה להתחמם.

מחיר הזוגיות היה בעיניי גבוה מדי. לא הסכמתי לוותר על התפתחות אישית וקרייריסטית. הייתי צריכה לאתחל את האמונה שאפשר גם וגם, ורק אז מצאתי את השווה שלי.

כל דבר בחיים הוא מאזן של רווח והפסד. בעיקר זוגיות. אם לא נהיה מוכנות לשלם את המחיר, לא נראה את הגבר הנכון גם כשהוא יעמוד מולנו מחייך ויושיט לנו פרח.

שלך,

גאיה קורן, מנחת סדנאות אני מלכה להערכה עצמית, מחברת הספר אני מלכה גרושה באושר ועיתונאית בידיעות אחרונות