שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    הסכם באופק: הביטוח הלאומי ימשיך להעביר עודפים למשרד האוצר

    שר הרווחה חזר בו מההחלטה לא להעביר את עודפי התשלומים מהמוסד. ועדה תדון בסוגיה ובמצב הפיננסי של ביטוח לאומי. המסקנות: ב-1 במרץ

     

    משה כחלון חיים כץ (צילום: אוהד צויגנברג, יאיר שגיא)
    שר האוצר משה כחלון ושר הרווחה חיים כץ(צילום: אוהד צויגנברג, יאיר שגיא)

    משרד האוצר ומשרד הרווחה נמצאים על סף הסכם שיסדיר את המחלוקת סביב העברת עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי: היום (ג') הוחלט כי ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה תדון בחודשים הקרובים בסוגיה זו ובמצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי. המסקנות שלה יוגשו עד 1 במרץ. עד אז לפחות, תימשך העברת הכספים. עוד נקבע כי אם הביטוח הלאומי ייקלע לגירעון בשנה הנוכחית, הוא יקבל את כספי העודפים בחזרה ממשרד האוצר. במשרד הרווחה ובמוסד לביטוח לאומי מאיימים כי אם לא יגיעו להסכמה עם האוצר, העברת כספי העודפים תיפסק מ-1 במרץ.

     

    שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר על המתווה המתגבש: "לאחר 40 שנה של התקשרות מעוותת שבה כספי המבוטחים היו הפקר, הצלחנו להגיע להסכמות עם האוצר, ובחודשיים הקרובים נכין הסכם חדש שיעמוד על העיקרון שלפיו כספי הביטוח הלאומי מיועדים אך ורק למבוטחים".

     

    מלשכת השר מסרו כי "בהסכמות בין השר חיים כץ לבין האוצר, ומתוך אחריות תקציבית וממלכתית, בהתחשב בעובדה שהתקציב לשנת 2019 אושר והתבסס על כספי הביטוח הלאומי, סוכם כי העודפים השנה יועברו לאוצר, אולם אם יעלה הצורך, הביטוח הלאומי יוכל לעשות שימוש בכספים אלו ולא להעבירם".

     

    בעקבות ההתקדמות היום חזר בו השר כץ מהודעתו בספטמבר האחרון, שלפיה ביטוח לאומי יפסיק להעביר את עודפי הגבייה למשרד האוצר החל מ-1 בינואר 2019. באוצר הזהירו אז כי הפסקת העברת כספי העודפים עלולה להוביל לגירעון של 23 מיליארד שקל נוספים בתקציב המדינה, המהווים כ-10% ממנו.

     (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    (צילום: גיל יוחנן)

    הסכם עודפי הגבייה שנחתם בשנת 1980 קובע כי עודפי התקציב של ביטוח לאומי מועברים למשרד האוצר שמשקיע אותו באגרות חוב. המוסד מעביר למשרד האוצר כ-25 מיליארד שקל בשנה, כשסך החוב של הממשלה לביטוח הלאומי עומד על 206 מיליארד שקל. 

     

    סעיף 8 בהסכם הנוכחי קובע כי "אם לא יספיקו האמצעים השוטפים של המוסד לכיסוי תשלומיו השוטפים, ינהלו הממשלה והמוסד משא ומתן לצורך העמדת האמצעים השוטפים הדרושים לרשות המוסד בדרך של רכישות אגרות חוב על ידי הממשלה או בדרך אחרת". המשמעות היא שאין כל ביטחון שכספי האזרחים המבוטחים אכן יועברו למי שיזדקק להם בשעת הצורך בדמי אבטלה, נכות וסיבות נוספות.

     

    לפני כחצי שנה פרסם המוסד לביטוח לאומי תחזית מעודכנת שקובעת כי אם המצב הפיננסי לא ישתנה, הוא ייכנס לגירעון שוטף בשנת 2022, כחמש שנים מוקדם מהצפוי.

     

    בתחזית, מסביר המוסד שהתשלומים שהוא מעביר לציבור צפויים להיות גבוהים מתקבוליו והוא ייאלץ להשתמש בקרן הרזרבה למימונם. בשנת 2037 צפויה הקרן להתרוקן לחלוטין והביטוח הלאומי יפשוט את הרגל. בשל כך המליץ השר כץ להפוך את ביטוח לאומי למוסד עצמאי שאינו תלוי בתקציב המדינה.

     

    מנכ"ל ביטוח לאומי, מאיר שפיגלר, הזהיר בראיון ל-ynet מההשלכות החמורות של פשיטת הרגל של המוסד: "זה ישנה סדרי בראשית. המוסד לביטוח לאומי לא יוכל להעביר קצבאות לנכים ולסיעודיים. לא יהיה מי שיטפל בהם – והמשפחות שלהם יצטרכו בלית ברירה להיכנס לנעלי אלה שלא יהיו בנמצא ולסעוד אותם".

     

    במשרד האוצר האשימו את כץ שהוא "מעוניין לשחק עם הכספים בבורסה" והוסיפו כי "לתת לחיים כץ ולמאיר שפיגלר לנהל לבדם כספי ביטוח לאומי בסכומים של עשרות מיליארדים בשוק ההון בלי מנגנון פיקוח נשמע מפחיד ובעייתי, בלשון המעטה". במשרד הרווחה והמוסד לביטוח לאומי הגיבו ואמרו כי הכספים ינוהלו על ידי ועדה בלתי תלויה של גורמי מקצוע וכלכלנים מהשורה הראשונה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים